רק אתם יכולים להחליט אם אתם מפרקים משפחה או בונים פרידה.
רק אתם יכולים להחליט איזו מערכת יחסים תייצרו אחרי הפרידה.
רק אתם יכולים להחליט איזו דוגמא תתנו לילדים שלכם אחרי הפרידה.
כל הדברים האלו ועוד הרבה אחרים – הם בשליטה שלכם.
מחקרים מראים ששני הדברים המרכזיים שמביאים להסתגלות טובה של ילדים לגירושי ההורים שלהם הם שיתוף פעולה בין הורים גרושים וקיום קשר רציף וחופשי של הילדים עם כל אחד מההורים.
גירושין הוא תהליך מורכב וקשה. כשיש ילדים זה מאוד מאוד מורכב וקשה, מלא באתגרים וזה בעיקר לא נגמר לעולם.
התגרשתם – ואז כשחשבתם שמערכת היחסים הסתיימה, גיליתם שמערכת היחסים שלכם עם בן או בת הזוג לשעבר תמשיך לתמיד.
במובנים מסוימים, גם אחרי שהתגרשתם, עבור הילדים שלכם אתם עדיין משפחה אחת.
זה בידיים שלכם להחליט איזו מערכת יחסים אתם רוצים שזו תהיה ואיזו משפחה, אם בכלל, אתם רוצים לבנות בתוך מערכת היחסים הזו ביחד עם בן או בת הזוג לשעבר וביחד עם הילדים המשותפים שלכם.
שיתוף פעולה בין הורים גרושים מוצא ביטוי בדרך כלל באחת או ביותר מהקבוצות האלו:
1. שיתוף פעולה חיובי ורציף
מאופיין בהערכה הדדית בין ההורים, פתיחות ללו”ז גמיש, החלטות משותפות בקשר לילדים (לדוגמא: החלטה לגבי החוגים, קנייה של דברים במשותף, חוגגים יום הולדת לילדים ביחד). סכסוכים בין ההורים, ככל שקיימים, מגיעים לפתרון בתהליך גישור.
2. שיתוף פעולה נוקשה
מאופיין בהסדרי ראייה ולו”ז מובנים וקשיחים, כעס ושנאה עדיין קיימים מתחת לפני השטח בין ההורים שלא מצליחים לסלוח ועדיין מקפידים שלא להשמיץ אחד את השנייה, התקשורת מוגבלת לנושא הילדים בלבד. ההורים עושים מאמצים לפתור סכסוכים בהידברות ובמידת הצורך בתהליך גישור.
3. שיתוף פעולה ברמה נמוכה בין ההורים
מאופיין בקיומו של קונפליקט קבוע ונמשך בין ההורים, חוסר גמישות וכעס כולל ויכוחים בלתי פוסקים, וחוסר שיתוף במידע לגבי הילדים, סכסוכים בין ההורים מוכרעים בבית המשפט.
4. אין שיתוף פעולה
מאופיין בקונפליקט נמוך, תקשורת מינימאלית והיעדר שיתוף במידע. כל אחד בענייניו ומתחת לפני השטח קיימים כעס ועויינות. סכסוכים בין ההורים נשארים בדרך כלל מתחת לפני השטח מתוך רצון של ההורים לשמור על קשט תעשייתי- במקרים מסוימים ההורים מוצאים את עצמם מגיעים לבית המשפט.
5. היעדר קשר
מאופיין בנתק מוחלט בין ההורים, אין תקשורת ישירה מכל סוג, משתמשים בילדים כדי להעביר מסרים, לפעמים יש ביטוי ברמה כזו או אחרת של ניכור הורי. מרבית הסכסוכים הם בעצימות גבוהה ומגיעים לבית המשפט בתדירות גבוהה.
לאורך הזמן יכול להיות מעבר מקבוצה לקבוצה עד שנמצא האיזון המתאים ביותר לאותה עת. המעבר הזה, מידי פעם, לא קל. הרבה פעמים “ההחלטה” לעבור לקבוצה היא לא מודעת והיא גם יכולה להיעשות על ידי אחד הצדדים בלבד, בלי שהצד השני מודע לזה, דבר שהופך את זה להרבה יותר קשה.
אז איך עושים את זה נכון?
5 דברים שיכולים לעזור לכם לנהל את היומיום שלכם כשחיים בשני בתים:
- תיאום ציפיות – לדבר עם ההורה השני כאשר אתם מרגישים שיש לכם צורך לעבור מקבוצה לקבוצה, ובכלל לתקשר ולתאם ציפיות על אופן, תדירות ודרכי התקשורת ביניכם.
- תכנון – לתכנן ולקבוע מראש זמן לשיחות שאתם יודעים שיכולות להיות קשות ומורכבות. בכלל עדיף להימנע מקיום שיחות קשות ומורכבות בשעות הערב ולקיים אותן בשעות שבהן אנחנו ערניים ומרוכזים יותר.
- להתכתב פחות ולדבר יותר – בכלל שיחות קשות ומורכבות עדיף לנהל בטלפון או בפגישה ופחות במשא ומתן כתוב.
- בקשות ברורות – הרבה פעמים אי הבנה מתחילה בהנחת הנחות. לדוגמא כאשר צד אחד מצפה שהצד השני יבין את הבקשה מהסאב טקסט ומשפת הגוף. כשנבקש בקשה ברורה נמנע את אי ההבנה.
- לזכור תמיד – מחקרים מראים ששיתוף פעולה בין הורים גרושים וקיום קשר רציף וחופשי של הילדים עם כל אחד מההורים, מובילים להסתגלות טובה יותר של הילדים לפרידה של ההורים ולחיים בשני בתים.
לסיכום, רק אתם יכולים להחליט מה יהיה בחיים שלכם ושל הילדים שלכם אחרי שתתגרשו.
רק אתם יכולים להחליט אם אתם מפרקים משפחה או בונים פרידה ואיזו מערכת יחסים אתם רוצים אחרי שתתגרשו.
רק אתם יכולים להחליט אם לתת לשופט שלא מכיר אתכם ואת הילדים שלכם להשפיע על החיים שלכם או שאתם תשפיעו על החיים שלכם ותקבלו החלטות בתהליך גישור שילווה על ידי מגשר ניטראלי.
בגישור כל השליטה עוברת אליכם.
הכותב הוא עו”ד גלעד ברגשטיין – מגשר עסקי ומשפחתי, מומחה לניהול מו”מ, מרצה ומנחה סדנאות בגישור בגומא גבים.
קורסים במכללה