דלג לתוכן דלג לפוטר
אתם קובעים: החיים של הילדים אחרי הפרידה

אתם קובעים: איך יראו החיים של הילדים אחרי הפרידה

אתם קובעים: החיים של הילדים אחרי הפרידה

רק אתם יכולים להחליט אם אתם מפרקים משפחה או בונים פרידה.
רק אתם יכולים להחליט איזו מערכת יחסים תייצרו אחרי הפרידה.
רק אתם יכולים להחליט איזו דוגמא תתנו לילדים שלכם אחרי הפרידה.
כל הדברים האלו ועוד הרבה אחרים – הם בשליטה שלכם.

 

מחקרים מראים ששני הדברים המרכזיים שמביאים להסתגלות טובה של ילדים לגירושי ההורים שלהם הם שיתוף פעולה בין הורים גרושים וקיום קשר רציף וחופשי של הילדים עם כל אחד מההורים.
גירושין הוא תהליך מורכב וקשה. כשיש ילדים זה מאוד מאוד מורכב וקשה, מלא באתגרים וזה בעיקר לא נגמר לעולם.
התגרשתם – ואז כשחשבתם שמערכת היחסים הסתיימה, גיליתם שמערכת היחסים שלכם עם בן או בת הזוג לשעבר תמשיך לתמיד.
במובנים מסוימים, גם אחרי שהתגרשתם, עבור הילדים שלכם אתם עדיין משפחה אחת.
זה בידיים שלכם להחליט איזו מערכת יחסים אתם רוצים שזו תהיה ואיזו משפחה, אם בכלל, אתם רוצים לבנות בתוך מערכת היחסים הזו ביחד עם בן או בת הזוג לשעבר וביחד עם הילדים המשותפים שלכם.

 

שיתוף פעולה בין הורים גרושים מוצא ביטוי בדרך כלל באחת או ביותר מהקבוצות האלו:

 

1. שיתוף פעולה חיובי ורציף
מאופיין בהערכה הדדית בין ההורים, פתיחות ללו”ז גמיש, החלטות משותפות בקשר לילדים (לדוגמא: החלטה לגבי החוגים, קנייה של דברים במשותף, חוגגים יום הולדת לילדים ביחד). סכסוכים בין ההורים, ככל שקיימים, מגיעים לפתרון בתהליך גישור.

 

2. שיתוף פעולה נוקשה
מאופיין בהסדרי ראייה ולו”ז מובנים וקשיחים, כעס ושנאה עדיין קיימים מתחת לפני השטח בין ההורים שלא מצליחים לסלוח ועדיין מקפידים שלא להשמיץ אחד את השנייה, התקשורת מוגבלת לנושא הילדים בלבד. ההורים עושים מאמצים לפתור סכסוכים בהידברות ובמידת הצורך בתהליך גישור.

 

3. שיתוף פעולה ברמה נמוכה בין ההורים
מאופיין בקיומו של קונפליקט קבוע ונמשך בין ההורים, חוסר גמישות וכעס כולל ויכוחים בלתי פוסקים, וחוסר שיתוף במידע לגבי הילדים, סכסוכים בין ההורים מוכרעים בבית המשפט.

 

4. אין שיתוף פעולה
מאופיין בקונפליקט נמוך, תקשורת מינימאלית והיעדר שיתוף במידע. כל אחד בענייניו ומתחת לפני השטח קיימים כעס ועויינות. סכסוכים בין ההורים נשארים בדרך כלל מתחת לפני השטח מתוך רצון של ההורים לשמור על קשט תעשייתי- במקרים מסוימים ההורים מוצאים את עצמם מגיעים לבית המשפט.

 

5. היעדר קשר
מאופיין בנתק מוחלט בין ההורים, אין תקשורת ישירה מכל סוג, משתמשים בילדים כדי להעביר מסרים, לפעמים יש ביטוי ברמה כזו או אחרת של ניכור הורי. מרבית הסכסוכים הם בעצימות גבוהה ומגיעים לבית המשפט בתדירות גבוהה.

לאורך הזמן יכול להיות מעבר מקבוצה לקבוצה עד שנמצא האיזון המתאים ביותר לאותה עת. המעבר הזה, מידי פעם, לא קל. הרבה פעמים “ההחלטה” לעבור לקבוצה היא לא מודעת והיא גם יכולה להיעשות על ידי אחד הצדדים בלבד, בלי שהצד השני מודע לזה, דבר שהופך את זה להרבה יותר קשה.

אז איך עושים את זה נכון?

 

5 דברים שיכולים לעזור לכם לנהל את היומיום שלכם כשחיים בשני בתים:

 

  • תיאום ציפיות – לדבר עם ההורה השני כאשר אתם מרגישים שיש לכם צורך לעבור מקבוצה לקבוצה, ובכלל לתקשר ולתאם ציפיות על אופן, תדירות ודרכי התקשורת ביניכם.
  • תכנון – לתכנן ולקבוע מראש זמן לשיחות שאתם יודעים שיכולות להיות קשות ומורכבות. בכלל עדיף להימנע מקיום שיחות קשות ומורכבות בשעות הערב ולקיים אותן בשעות שבהן אנחנו ערניים ומרוכזים יותר.
  • להתכתב פחות ולדבר יותר – בכלל שיחות קשות ומורכבות עדיף לנהל בטלפון או בפגישה ופחות במשא ומתן כתוב.
  • בקשות ברורות – הרבה פעמים אי הבנה מתחילה בהנחת הנחות. לדוגמא כאשר צד אחד מצפה שהצד השני יבין את הבקשה מהסאב טקסט ומשפת הגוף. כשנבקש בקשה ברורה נמנע את אי ההבנה.
  • לזכור תמיד – מחקרים מראים ששיתוף פעולה בין הורים גרושים וקיום קשר רציף וחופשי של הילדים עם כל אחד מההורים, מובילים להסתגלות טובה יותר של הילדים לפרידה של ההורים ולחיים בשני בתים.

 

לסיכום, רק אתם יכולים להחליט מה יהיה בחיים שלכם ושל הילדים שלכם אחרי שתתגרשו.
רק אתם יכולים להחליט אם אתם מפרקים משפחה או בונים פרידה ואיזו מערכת יחסים אתם רוצים אחרי שתתגרשו.
רק אתם יכולים להחליט אם לתת לשופט שלא מכיר אתכם ואת הילדים שלכם להשפיע על החיים שלכם או שאתם תשפיעו על החיים שלכם ותקבלו החלטות בתהליך גישור שילווה על ידי מגשר ניטראלי.
בגישור כל השליטה עוברת אליכם.

 

הכותב הוא עו”ד גלעד ברגשטיין – מגשר עסקי ומשפחתי, מומחה לניהול מו”מ, מרצה ומנחה סדנאות בגישור בגומא גבים.

אתם קובעים: החיים של הילדים אחרי הפרידה

תוכן נוסף שיכול לעניין אותך

הסוד של הסרנדיפיטי: איך להפוך אקראיות להזדמנות

עמרי גפן מראיין את אסנת מירון
אסנת מירון ועמרי גפן, בשיחה על רשתיות וסרנדיפיטי. מה הן רשתות, ולא רשתות חברתיות המוכרות לנו, למה לארגונים כדאי להקים רשתות ומה הערך בכך, בעיקר בכל הקשור ליצירת אימפקט. איך ליצור ולתחזק רשתות? מה בין רשתות וסרנדיפיטי - האקראיות המבורכת, ומדוע לדבר עם זרים? ואיך מעצימים את ההשפעה שלנו בעולם בעזרת אקראיות הווייתית ומתוכננת. פרק מעניין ומסקרן במיוחד. להמשך קריאה >

איך לשמור על הזוגיות, האושר והתשוקה המינית בתקופת משבר ומלחמה

שרון רנדליך מראיינת את דנה ויינשטיין אורן
האם יכולה להיות תשוקה מינית בזמן מלחמה? מה הקשר בין טראומה למיניות, כיצד אוכלוסיות שונות מתמודדות עם שמירה על הזוגיות והקשר האינטימי, עם דגש על אנשי כוחות הביטחון ומילואימניקים. שרון רנדליך הזמינה לשיחה פתוחה את דנה ויינשטיין אורן לשיחה על כל מה שניתן לעשות כדי לשמר את התשוקה, גם ברמה האישית וגם ברמה הזוגית להמשך קריאה >

חרדה חברתית וטיפים להתמודדות

מאת: מערכת האתר
אחד הסוגים הנפוצים בעולם של חרדה הוא חרדה חברתית, וסוג זה יכול להופיע בגילים שונים ובקרב אוכלוסיות מגוונות. מהי חרדה חברתית וכיצד היא פוגעת באיכות חיינו? על כך נענה במאמר זה. להמשך קריאה >

טראומה וחרדה אצל ילדים: איך להתמודד

שרון רנדליך מראיינת את רנית ארצי
מה היא טראומה? איך היא באה לידי ביטוי אצל ילדים? איך מתמודדים עם התקפי חרדה בתקופה לא פשוטה זו? על כך ועל עוד, שרון רנדליך בשיחה רגישה ורלבנטית עם רנית ארצי, מרפאה בעיסוק ומדריכת הורים, מנהלת את מערך הריפוי בעיסוק במחוז מרכז בקופ"ח במכבי ומובילת תחום הדרכת הורים בקבוצת גומא גבים. בשיחתן בין היתר הן עסקו בכלים וטכניקות לעבודה עם הורים בקליניקה וכן הצגת מודל נ.ח.ת ככלי פרקטי להורים בבואם לסייע לילדיהם ברגעי מצוקה. להאזנה לפרק היכנסו להמשך קריאה >

זכויות ילדים במלחמה: האם ישראל עושה מספיק

שרון רנדליך מראיינת את פרופ' טלי גל
האם אנחנו נותנים מספיק חשיבות ותשומת לב לזכויות ילדים ונוער? שרון רנדליך נפגשה עם פרופ' טלי גל לשיחה מרתקת על זכויות ילדים ונוער במלחמה. בשיחתן הן עוסקות בשלושת סוגי זכויות הילד עפ"י אמנת האום – הגנה, הקצאה והשתתפות, מהי מערכת היחסים בין ישראל לאומות העולם בסוגיה זו? מערכת היחסים בין מדינת ישראל וילדיה? ואיך ישראל תומכת ומטפחת את מערכות היחסים הקיימות בין הילדים לבין משפחותיהם, משפחות שנשברו? לחצו להאזנה לפרק החשוב הזה להמשך קריאה >

מנהיגות בטלטלה – מה נדרש ומה יידרש מארגונים ומנהלים בימי המלחמה ולאחריה?

שרון רנדליך מראיינת את עמרי גפן
עמרי גפן ושרון רנדליך נפגשו לשיחה מרתקת וחשובה כדי לדון באחת הסוגיות הבוערות שמעסיקות מנהלים רבים בתקופה המורכבת הזו – ניהול בימים של חוסר ודאות ושגרה קצת-הרבה אחרת. ימים של משבר כלל ארצי. להמשך קריאה >

כוחה של קבוצה בזמן משבר

מאת: מערכת האתר
משברים הם חלק מהחיים ולאורך השנים אנו מתמודדים עם קשיים שונים הקשורים לקריירה, לפרנסה, לזוגיות, למשפחה, למצב רפואי ועוד. ידוע שלהיות חלק מקבוצה יכול להוות תמיכה במצבים מורכבים כאלו ואחרים. אז מהו כוחה של קבוצה בהתמודדות עם משברים וכיצד היא משמשת כלי משמעותי ופרקטי ביכולת לצאת ממשבר? על כך, במאמר הבא להמשך קריאה >

תטא הילינג והיכולת להשתמש בה דווקא בתקופות משבר

שרון רנדליך מראיינת את דקלה עמר
שרון רנדליך נפגשה עם דקלה עמר, עורכת דין, מגשרת, מאמנת, מנחה בתחום הגישור, מחברת ההרצאה "לומדת ללכת" ומומחית בשיטת תטא הילינג. להמשך קריאה >

איך מרימים את הראש אחרי שהשמיים נופלים עלייך?

שרון רנדליך מראיינת את אורן בליצבלאו
שרון רנדליך נפגשה עם אורן בליצבלאו, אתלט ספורט נכים ישראלי, שיאן עולם באיש הברזל לעיוורים, לשיחה מרתקת על תקווה ותקומה. להמשך קריאה >

הדרך לחיזוק החוסן הנפשי

מאת: מערכת האתר
חוסן נפשי חשוב תמיד, על אחת כמה וכמה בימים אלה, בהם נראה שאין איש שלא מכיר איש שחווה טראומה, אובדן או משבר. מה שמעניין הוא שניתן לראות איך אנשים שונים מגיבים שונה לאותם האירועים בדיוק – חלקם מצליחים לראות את האור בקצה המנהרה, להשתקם ולחיות חיים מלאי משמעות ואושר, בעוד אחרים חווים קושי מתמשך. להמשך קריאה >

מערכת היחסים בין מציאות לתודעה בימים מוטרפים אלו

שרון רנדליך מראיינת את ד"ר מתי הר לב
שרון רנדליך במפגש מרתק עם ד”ר מתי הר-לב, יוצרת השיטה למנהיגות תודעתית, מלווה ארגונים, מנהלים ומנהלות ומלמדת את השיטה. להמשך קריאה >

על זוגיות, חוסן ומה שביניהם: גם בימי מלחמה

מאת: מירב הקמון כחלון
בתוך הכאוס הזה עומדים בפנינו אתגרים לא פשוטים שדורשים מאיתנו להתמודד עם מציאות שלא צפינו לה במיוחד במרחב הזוגי והמשפחתי. מירב הקמון כחלון, מטפלת זוגית ומגשרת המתמחה בטראומה על רקע מלחמה, מציגה את הטיפים להתמודדות וחיזוק החוסן הזוגי שישמור על הזוגיות שלנו בימים אלה. להמשך קריאה >

רוצה ליצור איתנו קשר?

נשמח לחזור אלייך, רק צריך למלא פרטים



    קורסים במכללה
    דילוג לתוכן