מיניות: למה אנחנו מפחדים לדבר על זה

מיניות, על פי ויקיפדיה, היא אנרגיית החיים, אופיים של רגשות מיניים, חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית, רבייה, הדרך בה בני אדם חווים ומבטאים את עצמם כיצורים מיניים, תשוקה, טעם החיים ועוד…

אבל – אפילו בסוף שנת 2024, אפילו אחרי שלושה סרטי “חמישים גוונים של אפור”, אפילו אחרי סדרות לנוער כמו “חינוך מיני”… עדיין לדבר על מיניות נחשב “טאבו”.

ואם לומר את האמת, זה די מובן. מיניות לרוב עטופה בשכבות עבות של הסתרה, בושה, מבוכה ולפעמים אפילו פחד ואשמה.

רוב המאמנים, המטפלים והיועצים, שלא עוסקים ישירות במיניות, חוששים להעלות את הנושא. הסיבות לכך הן בדרך כלל בושה, חוסר ידע, חשש מפריצת הגבולות בקליניקה ועוד.

המתאמנים שלנו מתביישים להעלות את הנושא בגלל מבוכה, פחד משיפוטיות, חשש מהפצת המידע ועוד. אך לפעמים, בקליניקה, שיח על מיניות הוא בלתי נמנע בעבודה עם זוגות, בעבודה עם יחידים, בעבודה על דימוי גוף, בעבודה על מערכות יחסים ועוד.

מיקי שאשא, מאמנת אישית, זוגית ומינית, מציעה כמה כלים שיעזרו לכם לצלוח את השיח בנושא המיניות בקליניקה:

1. ביטחון וידע – הדבר החשוב ביותר בשיח על מיניות הוא הפגנת הביטחון. כאשר אתם, כאנשי מקצוע, תציגו את הביטחון שלכם ואת חוסר הפחד שלכם משיח כזה, המתאמנים יחקו אתכם. הם יענו, הם יפתחו והם יספרו.
2. פתיחות וחוסר שיפוטיות – המתאמנים יבחנו אתכם, הם יביטו בקשב רב בהבעות הפנים שלכם, בתגובות שלכם ויחפשו שיפוטיות וביקורת וככל שלא ימצאו את זה בכם, הם ירגישו נינוחים יותר ויפתחו יותר.
3. לדבר בגובה העיניים – שימו לב כיצד המתאמנים שלכם מתנסחים ביחס למיניות. שימו לב לשפת הגוף, למילים הנאמרות, למבט בעיניים. כך תוכלו לדבר איתם על מיניות “בשפה שלהם”. לדוגמא: אם מתאמנת קוראת לאיבר שלה פות, אל תשתמשו במילה אחרת לתיאור האיבר שלה. כפי שהם מציגים את המיניות שלהם, כנראה שכך נוח להם לדבר עליה.
4. שאלות פתוחות – שאלות שעליהן לא ניתן לענות בכן ולא, שאלות שמעוררות מחשבה. אפשר להתחיל עם חמשת המ”מים – מי מעורב במקרה?, מה קרה?, מתי זה קרה? מקום – היכן זה קרה?, מדוע זה קרה?

5. מיקוד בסיפור שעולה בחדר – נדבר רק על מה שהמתאמן מביא לקליניקה- לא נניח הנחות, לא נסיק מסקנות ולא ”נדביק” לו התנהגויות מיניות מתוך עולמנו הפנימי. לדוגמא: מהם החוויות והזיכרונות שלך הקשורים במיניות? מהי החוויה המינית הראשונה שזכורה לך?

ישנם כמה גורמים שיכולים בקלות להשפיע, לטובה או לרעה, על המיניות שלנו:

1. דימוי גוף: דימוי גוף חיובי יכול לשפר את הביטחון העצמי, דבר שמוביל לעיתים לחוויות מיניות מספקות יותר. דימוי גוף שלילי לעומת זאת, עלול לגרום לביישנות, חוסר ביטחון או חרדה, ולהשפיע לרעה על חיי המין. דימוי גוף משפיע גם על האופן שבו אנשים מבטאים את עצמם מינית. אנשים עם דימוי גוף שלילי עשויים להימנע מלהביע רצונות מיניים או להרגיש פחות נינוחים בעת פעילות מינית.

2. החינוך והרקע ממנו אנו מגיעים: ערכים דתיים, תרבותיים וחברתיים שהתקבלו בבית משפיעים על התפיסות והאמונות לגבי מיניות, אינטימיות ויחסים בין בני זוג. השקפות אלו יכולות לעצב את עקרונות ההתנהגות המינית ואת ההעדפות האישיות.

3. חינוך מיני: איכות וחוויות חינוך מיני שניתן במסגרת המשפחה או בית הספר משפיעות על הבנת המיניות, הידע והתקשורת לגבי נושאים מיניים. חינוך פתוח ומפורט יכול להוביל להבנה בריאה יותר של מיניות, בעוד שחינוך מוגבל או חסר יכול לגרום לבלבול ולמיתוסים.

4. דינמיקה משפחתית: דינמיקה משפחתית כמו התנהגויות של הורים, מערכות יחסים בין הורים, וחוויות שליליות או חיוביות יכולות להשפיע על תפיסת המיניות ועל התנהגות מינית. למשל, חוויות שליליות במשפחה יכולות לגרום לתחושות של חוסר ביטחון או חרדה בתחום המיני.

בסופו של דבר, המתאמנים שלנו מחפשים “אישור” מאיתנו – אנשי המקצוע, לכך שהם נורמליים. כפי שאנו מחפשים זאת מהסביבה שלנו הרבה פעמים, לאו דווקא בנושא מיניות. מתאמנים יגיעו אליכם לפעמים עם תחושה שהם לא בסדר, שמשהו בהם פגום ומתן לגיטימציה לשיח על המיניות וחוסר שיפוטיות ייתן להם “אישור” שהם בסדר.

המטרה שלנו, כאנשי מקצוע, היא להפחית את הבושה והאשמה, לנרמל התנהגויות והתייחסות בכל נושאי המיניות כמשהו טבעי.

אז אל תפחדו לדבר על מיניות בקליניקה שלכם

גם אם אתם נתקלים במשהו שאתם לא מכירים, תשאלו. תפגינו ביטחון. תקשיבו בקשב רב. תשאלו המון שאלות ותזכרו שמיניות כבר מזמן לא משהו שצריך לדבר עליו רק בחדרי חדרים, מיניות זו אנרגיית החיים, כך אנחנו מביאים חיים, כך אנחנו מבטאים אהבה.
ואם אתם מרגישים שאתם זקוקים לכלים שיאפשרו לכם לתת למתאמנים שלכם מענה שלם, קורס ייעוץ מיני שמשלב ידע תיאורטי עם טכנקיות פרקטיות לליווי אנשים בתחום המיניות – הוא התשובה עבורכם.