הפרעת קשב היא הפרעה מאובחנת שמתאפיינת בחוסר ריכוז, אימפולסיביות והיפראקטיביות – כל אחד מהם בנפרד או שילוב של שלושתם יחד והיא שכיחה במיוחד בקרב ילדים. כ-5%-10% מילדים בגילאי 12-6 סובלים מהפרעה זו. ילדים המתמודדים עם הפרעות קשב מתקשים לצלוח סיטואציות מורכבות ומאתגרות ואף סובלים מחוסר ריכוז שמתבטא בקושי בשמירה על מיקוד ושמיעת רעשי רקע המפריעים להם בשגרה היומיומית. עכשיו בימים קשים אלה של אי שקט ילדים, במיוחד בעלי הפרעות קשב נתקלים עם אתגר רב עוצמתי ומערכתי שמלווה בהצפות רגשיות שעלולות להתעצם ולהקצין לממדים עצומים.
ציפי קוברינסקי, מומחית באימון להפרעת קשב, ריכזה עבורכם אוסף של הנחיות שיעזרו לכם להתמודד טוב יותר עם המצב, במיוחד למשפחות עם ילדים בעלי הפרעת קשב.
אז איך נעזור לילדינו להתמודד עם המצב?
1. לדבר – חשוב לדבר עם הילדים. ילדים חשים כבר מגיל צעיר שיש מתח סביבם. האופן שבו נדבר איתם משתנה בהתאם לגילם ולהיכרות המעמיקה שלנו איתם. יש מי שמתאים לו לדבר על מה שקורה, יש מי שחשוב לו לדבר על מה שהוא מרגיש. מצאו את הניסוח המתאים ביותר לומר את האמת מבלי להוסיף פרשנות שעשויה לגרום לבהלה ופחד.
2. להקשיב – היו קשובים לפחדים ולחששות שלהם, גם אם במקום מסוים הם נתפסים בעיניכם כלא מידתיים. היו רגישים במיוחד אם הם סובלים בנוסף גם מהפרעת חרדה על מנת שתוכלו להחליט אם נדרשת התערבות מקצועית או תרופתית.
3. לנרמל – זה בסדר להגיד להם שאתם דואגים, כי זה משדר עבורם שזה נורמלי לדאוג, אבל במידה ותוך כדי שאתם מוסיפים אמירות שמשרות ביטחון. לילדים צעירים אפשר לומר, למשל, שאתם סומכים על החיילים וכוחות הביטחון ששומרים עלינו, למתבגרים ניתן להגיד שאתם סומכים על רוח ההתנדבות הישראלית, גם זה כמובן משתנה בהתאם להיכרות עם הילד.
4. לא להבטיח – אל תמהרו לתת להם עצות להתמודדות, מי שחרד לא באמת מצליח להטמיע וליישם. אין גם צורך לומר שיהיה בסדר אם אתם לא באמת מאמינים בכך. במקום אפשר לחזק אותם להגיד: ״נעבור את זה ביחד.”
5. להיות יחד – תחושת הביחד והשייכות עוזרת לכולנו, ילדים ומבוגרים כאחד. ארוחות משפחתיות, חיבוקים ומילות אהבה חמות יחזקו את הקשר בין כל בני המשפחה.
6. לשוחח – שיח פתוח ביניכם לבין הילד הוא תמיד נחוץ. נסו לשלב בשיחות שאלות שמפעילות את החשיבה – זה עוזר להרגיע את החלק הרגשי של המוח וממתן את החרדה. אפשר לשאול, למשל, אם לכל הילדים בכתה יש מקלט או ממד.
7. להיות בעשייה – דאגו להפעיל אותם מדי פעם, במיוחד אם הם נמצאים רוב שעות היום בבית. עצם העשייה מסיחה את דעתם ומפחיתה חרדה. אפשר, למשל, להציע למתבגרים ללמוד איך להעלות סרטוני טיק-טוק במקום רק לצפות במה שאחרים מעלים.
8. לשלוט במידע – תהיו בבקרה ושליטה על התוכן שאליו הם נחשפים. אל תחשפו ילדים צעירים לחדשות ובדקו באילו אפליקציות ילדים גדולים יותר גולשים. חיסמו כל אפשרות לצפות בסרטונים קשים לצפייה שרצים ברשת!
9. לחשוב חיובי – מחשבות חיוביות יוצרות תחושה חיובית. ילדים עם הפרעות קשב נוטים לחשוב מחשבות שליליות שמחמירות את תפקודם. הכניסו לשיח המשפחתי מחשבות חיוביות של תקוה לעתיד.
10. לעצור – גם לכם מותר לקחת פסק זמן ולתת מקום לעצמכם לבכות, לצחוק או להתרגש או פשוט להיות. מי שמחזיק את כולם על כתפיו, בלי הפסקה לעצמו, נחלש ומאבד מכוחו לטפל באחרים.
11. להיות בחמלה – סלחו לעצמכם והשאירו את רגשי האשם בצד גם אם אתם לא מצליחים לשים גבולות או מאבדים סבלנות. לכל ההורים קשה לתפקד במיוחד בימים הקשים האלה, גם אם אין להם או לילדים שלהם הפרעת קשב. זכרו כי רגשות אשם, הם רגשות שליליים שבסופו של דבר מחמירים גם את התפקוד שלכם!
12. להתייעץ – במידת הצורך מצאו איש מקצוע שמבין לעומק את הפרעת הקשב ויכול לתמוך בכם!
אנשי מקצוע העוסקים בחינוך, אימון, יעוץ או טיפול ורוצים להתמחות בליווי ילדים ונוער עם הפרעות קשב וריכוז, יכולים להירשם לקורס התמחות בתחום ולקבל כלים פרקטיים לשפר את המיומנויות והידע שלהם בתחום ההפרעות קשב וריכוז עם התמקדות בילדים ונוער.
קורסים במכללה