המאבק המשפטי המתנהל בין Disney ו-Universal לבין Midjourney הוא אחד מבין סכסוכים רבים הקשורים לזכויות יוצרים בעידן ה-AI. במאמר זה נבחן כיצד “בור ללא תחתית של הפרת זכויות יוצרים” יכול להפוך דווקא לבריכת הזדמנויות, ואיך הגישור יכול להוות פתרון חכם למאבק בין יצירה לבינה מלאכותית.
הכותב, גלעד ברגשטיין, הוא מגשר עסקי ומשפחתי, מומחה לניהול מו”מ, עורך דין, מנחה מעגלי גברים ומנחה בכיר לקורסי גישור בגומא גבים.
ביוני 2025 הגישו החברות Disney ו-Universal תביעה כנגד חברת Midjourney בטענה שהאחרונה: “בור ללא תחתית של הפרת זכויות יוצרים”.
Midjourney, שהוקמה ביולי 2022, היא חברה שמייצרת תוכנת בינה מלאכותית מהמובילות בתחום, שצברה עד כה כ-20 מיליון משתמשים ברחבי העולם.
התביעה הזו מצטרפת לשורה של תביעות שהוגשו בשנים האחרונות כנגד חברות שמשתמשות בטכנולוגיית AI (תביעות שהוגשו כנגד OpenAI, תביעה שהוגשה בבריטניה כנגד Stability AI).
האם עדיף לדיסני, יוניברסל ומידג’רני לפנות לגישור?
העולם המשפטי והטכנולוגי מתנגש בימים אלה בעוצמה. מצד אחד, תאגידי מדיה עצומים שמחזיקים בזכויות יוצרים; מצד שני, חברות טכנולוגיות בינה מלאכותית פורצות דרך שמסוגלות לייצר תוכן ויזואלי באמצעות AI, תוך שהן עושות שימוש במידע, דפוסים, אסתטיקה, סגנונות ועוד שנלמדו ממיליוני יצירות קיימות (כדוגמת Midjourney, Ideogram, Leonardo, Sora ועוד).
האם בית המשפט הוא המקום המתאים והנכון להכריע בסוגיות כה מורכבות?
5 סיבות מרכזיות שבגינן עדיף לשני הצדדים לבחור בגישור:
- בית המשפט לא תמיד מבין חדשנות – מערכות המשפט, על אף חשיבותן, נוטות לנוע לאט ביחס לקצב השינויים הטכנולוגיים. סוגיות כמו: מהי יצירה מקורית בעולם שבו אלגוריתם מחקה סגנונות? האם תוכן שנוצר על-ידי מחשב מוגן בזכויות יוצרים? מם הם הגבולות החוקיים של למידת מכונה על מאגרי מידע זמינים?
מדובר בשאלות שחוקי זכויות היוצרים הקיימים לא נכתבו כדי להשיב עליהן. תביעות כאלו עלולות להיתקע בבתי המשפט במשך שנים, ללא פסיקה ברורה או ללא הבנה עמוקה של הטכנולוגיה.
הרגולציה מתקשה להדביק את קצב החדשנות: גם כאשר הכלכלה השיתופית (כדוגמת Uber) או טכנולוגיה של רכבים אוטונומיים התפתחה, מערכות המשפט והרגולציה התקשו לתת מענה מהיר לשינויים. בגישור, לעומת זאת, הצדדים עצמם הם בעלי שליטה מקסימלית על התוצאות, הם המומחים בתחום והם גם יכולים לבחור מגשר המתמחה בתחום.
במקום לחכות לפסקי-דין מעורפלים, הצדדים יכולים לעצב במו ידם מערכת חוקים חדשה – מוסכמת, מוסרית ומעשית – שתכבד את שני העולמות: זכויות יוצרים וחדשנות.
- כל צד רוצה לשלוט בנרטיב – Midjourney לא רוצה להיתפס כמי ש”גונבת” תוכן, ובוודאי שלא תרצה הכרעה שיפוטית שתהווה תקדים עבור התחום כולו; Disney ו-Universal לא רוצות להצטייר ככוח שמונע קדמה. הליך משפטי מתוקשר, עלול ליצור נרטיב חד-צדדי, תקשורתי וציבורי שעלול לפגוע באינטרסים הגלויים והסמויים שלהן.
גישור מאפשר לשני הצדדים לשלוט באופן שבו הסכסוך מתואר ולהסכים על ניסוח משותף לפתרון – לרבות על תוכן ההודעה לתקשורת; כך שהתדמית של שני הצדדים יכולה להישמר ואפילו להתחזק.
- הזדמנות עסקית – בעוד שבית המשפט מוגבל לפסיקות משפטיות של שחור ולבן, גישור הוא תהליך המאפשר פתרון שמשלב היבטים יצירתיים, עסקיים, ערכיים ואפילו רגשיים.
גישור מאפשר לייצר שיתופי פעולה אפילו בין מתחרים: Coopetition (שילוב בין Cooperation (שיתוף פעולה) ו-Competition (תחרות)), הוא מונח המתאר מצב שבו ארגונים מתחרים משתפים פעולה בנושא מסוים, כך שהיריבות והשותפות מתקיימות בו זמנית באופן שנשען על אינטרסים משותפים ומאזן בין אינטרסים מנוגדים לטובת תועלת משותפת.
שיתוף פעולה שכזה דורש יכולות גבוהות של “אינטליגנציה שיתופית”, כך ששני השחקנים המתחרים לומדים ומשתפרים דרך עבודה משותפת למרות המתיחות הטבעית שבין מתחרים.
דוגמה מעולם תעשיית הרכב היא שיתוף הפעולה בין BMW וטויוטה בתחום טכנולוגיית תאי דלק מימן, שבו שתי החברות המתחרות משלבות משאבים וידע כדי לקדם טכנולוגיה חדשנית, מתוך הבנה שביחד יוכלו להגיע רחוק יותר.
Disney ו-Universal כבר בחרו בעבר, בהסכם ביניהן, בבחירה האסטרטגית של Coopetition, כך שברור שהן מבינות את ההזדמנות שבבחירה באסטרטגיה כזו.
גישור מאפשר גמישות שלא קיימת בפסיקות בית משפט, כך שניתן להעלות רעיונות “מחוץ לקופסה”. בתהליך גישור, דיסני, יוניברסל ומידג’רני יכולות לאמץ מודל Coopetition: לשלב אינטרסים עסקיים וחדשנות טכנולוגית ולהפוך יריבות לפלטפורמה לשיתוף פעולה עם תועלות הדדיות.
למשל:
- Disney ו-Universal יכולות להציע רישיון מסחרי לתכנים מסוימים, בתמורה לתמלוגים או שליטה על שימושים עתידיים.
- Midjourney יכולה להתחייב לפיתוח מערכות בקרה טכנולוגיות שיזהו שימוש בדמויות מוגנות.
- שני הצדדים יכולים לצאת בהכרזה על מודל חדש של בינה מלאכותית, השומר על זכויות יוצרים.
- העלויות המשפטיות עצומות – והעתיד לא בטוח – תביעה פדרלית בין תאגידים בינלאומיים יכולה לעלות מיליוני דולרים. מעבר לכך, אין ודאות, בית המשפט עלול להכריע בניגוד לציפיות של שני הצדדים. בגישור, העלות נמוכה בהרבה, הזמן קצר בהרבה, והשליטה בתוצאה נשמרת בידיים של הצדדים עצמם.
- הגישור משאיר מקום ליחסים ארוכי טווח – גם אם נראה שיש ניגוד חזיתי בין Disney ו-Universal לבין Midjourney, מדובר בשחקנים חוזרים, כאלו שיפגשו שוב בעתיד. גישור לא רק פותר את המחלוקת הנקודתית, אלא שומר על תקשורת פתוחה, אמון בסיסי, והבנה הדדית, רכיבים חיוניים בעולם משתנה. בתי משפט, לעומת זאת, נוטים לקבע עמדות, לקטוע קשרים, ולייצר משקעים לטווח ארוך.
גישור ו-Coopetition כבחירה אסטרטגית
במקרה הזה, גישור יכול להיות בחירה אסטרטגית נבונה. בשעה שמערכות המשפט עדיין מגששות אחרי הגדרות, גישור מאפשר לצדדים לקחת אחריות, להוביל פתרון, ולשמר גם את הערכים וגם את האינטרסים העסקיים עבור 3 החברות שהן בוודאות שחקנים חוזרים. לכן, הבחירה בגישור אינה רק פתרון לסכסוך הנוכחי, אלא גם מודל לעתיד: כזה שבו דיאלוג מחליף עימות, יצירתיות מחליפה תוקפנות, ואינטליגנציה שיתופית מחליפה תביעות מתוקשרות.
קורסים במכללה