דלג לתוכן דלג לפוטר
אתם קובעים: החיים של הילדים אחרי הפרידה

אתם קובעים: איך יראו החיים של הילדים אחרי הפרידה

אתם קובעים: החיים של הילדים אחרי הפרידה

רק אתם יכולים להחליט אם אתם מפרקים משפחה או בונים פרידה.
רק אתם יכולים להחליט איזו מערכת יחסים תייצרו אחרי הפרידה.
רק אתם יכולים להחליט איזו דוגמא תתנו לילדים שלכם אחרי הפרידה.
כל הדברים האלו ועוד הרבה אחרים – הם בשליטה שלכם.

 

מחקרים מראים ששני הדברים המרכזיים שמביאים להסתגלות טובה של ילדים לגירושי ההורים שלהם הם שיתוף פעולה בין הורים גרושים וקיום קשר רציף וחופשי של הילדים עם כל אחד מההורים.
גירושין הוא תהליך מורכב וקשה. כשיש ילדים זה מאוד מאוד מורכב וקשה, מלא באתגרים וזה בעיקר לא נגמר לעולם.
התגרשתם – ואז כשחשבתם שמערכת היחסים הסתיימה, גיליתם שמערכת היחסים שלכם עם בן או בת הזוג לשעבר תמשיך לתמיד.
במובנים מסוימים, גם אחרי שהתגרשתם, עבור הילדים שלכם אתם עדיין משפחה אחת.
זה בידיים שלכם להחליט איזו מערכת יחסים אתם רוצים שזו תהיה ואיזו משפחה, אם בכלל, אתם רוצים לבנות בתוך מערכת היחסים הזו ביחד עם בן או בת הזוג לשעבר וביחד עם הילדים המשותפים שלכם.

 

שיתוף פעולה בין הורים גרושים מוצא ביטוי בדרך כלל באחת או ביותר מהקבוצות האלו:

 

1. שיתוף פעולה חיובי ורציף
מאופיין בהערכה הדדית בין ההורים, פתיחות ללו”ז גמיש, החלטות משותפות בקשר לילדים (לדוגמא: החלטה לגבי החוגים, קנייה של דברים במשותף, חוגגים יום הולדת לילדים ביחד). סכסוכים בין ההורים, ככל שקיימים, מגיעים לפתרון בתהליך גישור.

 

2. שיתוף פעולה נוקשה
מאופיין בהסדרי ראייה ולו”ז מובנים וקשיחים, כעס ושנאה עדיין קיימים מתחת לפני השטח בין ההורים שלא מצליחים לסלוח ועדיין מקפידים שלא להשמיץ אחד את השנייה, התקשורת מוגבלת לנושא הילדים בלבד. ההורים עושים מאמצים לפתור סכסוכים בהידברות ובמידת הצורך בתהליך גישור.

 

3. שיתוף פעולה ברמה נמוכה בין ההורים
מאופיין בקיומו של קונפליקט קבוע ונמשך בין ההורים, חוסר גמישות וכעס כולל ויכוחים בלתי פוסקים, וחוסר שיתוף במידע לגבי הילדים, סכסוכים בין ההורים מוכרעים בבית המשפט.

 

4. אין שיתוף פעולה
מאופיין בקונפליקט נמוך, תקשורת מינימאלית והיעדר שיתוף במידע. כל אחד בענייניו ומתחת לפני השטח קיימים כעס ועויינות. סכסוכים בין ההורים נשארים בדרך כלל מתחת לפני השטח מתוך רצון של ההורים לשמור על קשט תעשייתי- במקרים מסוימים ההורים מוצאים את עצמם מגיעים לבית המשפט.

 

5. היעדר קשר
מאופיין בנתק מוחלט בין ההורים, אין תקשורת ישירה מכל סוג, משתמשים בילדים כדי להעביר מסרים, לפעמים יש ביטוי ברמה כזו או אחרת של ניכור הורי. מרבית הסכסוכים הם בעצימות גבוהה ומגיעים לבית המשפט בתדירות גבוהה.

לאורך הזמן יכול להיות מעבר מקבוצה לקבוצה עד שנמצא האיזון המתאים ביותר לאותה עת. המעבר הזה, מידי פעם, לא קל. הרבה פעמים “ההחלטה” לעבור לקבוצה היא לא מודעת והיא גם יכולה להיעשות על ידי אחד הצדדים בלבד, בלי שהצד השני מודע לזה, דבר שהופך את זה להרבה יותר קשה.

אז איך עושים את זה נכון?

 

5 דברים שיכולים לעזור לכם לנהל את היומיום שלכם כשחיים בשני בתים:

 

  • תיאום ציפיות – לדבר עם ההורה השני כאשר אתם מרגישים שיש לכם צורך לעבור מקבוצה לקבוצה, ובכלל לתקשר ולתאם ציפיות על אופן, תדירות ודרכי התקשורת ביניכם.
  • תכנון – לתכנן ולקבוע מראש זמן לשיחות שאתם יודעים שיכולות להיות קשות ומורכבות. בכלל עדיף להימנע מקיום שיחות קשות ומורכבות בשעות הערב ולקיים אותן בשעות שבהן אנחנו ערניים ומרוכזים יותר.
  • להתכתב פחות ולדבר יותר – בכלל שיחות קשות ומורכבות עדיף לנהל בטלפון או בפגישה ופחות במשא ומתן כתוב.
  • בקשות ברורות – הרבה פעמים אי הבנה מתחילה בהנחת הנחות. לדוגמא כאשר צד אחד מצפה שהצד השני יבין את הבקשה מהסאב טקסט ומשפת הגוף. כשנבקש בקשה ברורה נמנע את אי ההבנה.
  • לזכור תמיד – מחקרים מראים ששיתוף פעולה בין הורים גרושים וקיום קשר רציף וחופשי של הילדים עם כל אחד מההורים, מובילים להסתגלות טובה יותר של הילדים לפרידה של ההורים ולחיים בשני בתים.

 

לסיכום, רק אתם יכולים להחליט מה יהיה בחיים שלכם ושל הילדים שלכם אחרי שתתגרשו.
רק אתם יכולים להחליט אם אתם מפרקים משפחה או בונים פרידה ואיזו מערכת יחסים אתם רוצים אחרי שתתגרשו.
רק אתם יכולים להחליט אם לתת לשופט שלא מכיר אתכם ואת הילדים שלכם להשפיע על החיים שלכם או שאתם תשפיעו על החיים שלכם ותקבלו החלטות בתהליך גישור שילווה על ידי מגשר ניטראלי.
בגישור כל השליטה עוברת אליכם.

 

הכותב הוא עו”ד גלעד ברגשטיין – מגשר עסקי ומשפחתי, מומחה לניהול מו”מ, מרצה ומנחה סדנאות בגישור בגומא גבים.

אתם קובעים: החיים של הילדים אחרי הפרידה

תוכן נוסף שיכול לעניין אותך

מערכת היחסים בין מציאות לתודעה בימים מוטרפים אלו

שרון רנדליך מראיינת את ד"ר מתי הר לב
עמרי גפן נפגש לשיחה מרתקת עם עמרי דגן, ראש המדרשה הלאומית למנהיגות, ממשל וניהול, בה הם שוחחו על אתגרי השיתופיות במגזר הציבורי והרבה מעבר לכך. להמשך קריאה >

על זוגיות, חוסן ומה שביניהם: גם בימי מלחמה

מאת: מירב הקמון כחלון
בתוך הכאוס הזה עומדים בפנינו אתגרים לא פשוטים שדורשים מאיתנו להתמודד עם מציאות שלא צפינו לה במיוחד במרחב הזוגי והמשפחתי. מירב הקמון כחלון, מטפלת זוגית ומגשרת המתמחה בטראומה על רקע מלחמה, מציגה את הטיפים להתמודדות וחיזוק החוסן הזוגי שישמור על הזוגיות שלנו בימים אלה. להמשך קריאה >

טרור רצחני וטרור שקט: מה ההבדל ביניהם וכיצד ניתן להתמודד איתם?

מאת: מערכת האתר
טרור הוא אחד האתגרים הגדולים שהאנושות ידעה מימיה. הוא בא לידי ביטוי בשני ממדים האחד, הטרור הרצחני שפקד אותנו בשבעה לאוקטובר והשני, הטרור השקט, נקרא גם הטרור הפסיכולוגי והוא מתבטא בלוחמה על התודעה. 5 דברים שחשוב לדעת על סוגי הטרור וההתמודדות איתם. להמשך קריאה >

בין שבר למשבר: מתי אחד מסתיים ומתי השני מתחיל

מאת: שרון רנדליך
כששומעים את המילים שבר ומשבר אפשר להבין למה נוטים לייחס להם כמעט תמיד את אותה המשמעות, אך כשיורדים לעומק הדברים מתברר שלא כך הדבר וכי יש בהם שוני, והוא די מהותי.שרון רנדליך, פסיכותרפיסטית ומנהלת אקדמית בקבוצת גומא גבים עושה לנו סדר. להמשך קריאה >

זמן מלחמה: לשמור על עצמי ועל הקרובים שלי

מאת: עופר ערד
בימי התופת הקשים אנחנו והסביבה הקרובה שלנו נחשפים בלית ברירה באופן בלתי פוסק לזוועות ולתרחישי האימה שפוקדים אותנו בחדשות ובמדיה. עופר ערד, מאסטר טריינר NLP, ריכז כמה טיפים מגישת ה NLP שיעזרו לנו לשמור על עצמנו ועל הקרובים שלנו עד כמה שניתן כדי שנוכל לעבור את התקופה הזו עם מינימום טלטלות ומקסימום שמירה עצמית. להמשך קריאה >

להתמודד עם הילדים: תשובות פשוטות לשאלות קשות

מאת: רנית ארצי
אחד הקשיים בימים אלה הוא להתמודד עם השאלות של הילדים, שלא תמיד התשובות עליהן פשוטות. רנית ארצי, מדריכת הורים, מטפלת, מנחה ומובילה את תחום הדרכת הורים בגומא גבים מסבירה איך לגשת לשאלות הללו ולהתמודד עם חששות הילדים בגיל הרך: להמשך קריאה >

הדאגה מהיום שאחרי התופת: איך קמים מחדש

מאת: שרון רנדליך
אנחנו מכירים וחווים משברים מדי יום הן ברמה האישית והן ברמה המשפחתית אבל משבר לאומי כזה שנוגע בכל אחד ואחת מאיתנו עוד לא הכרנו. שרון רנדליך, פסיכותרפיסטית ומנחה של קורסי אימון בגומא גבים, מציגה את הדרך המומלצת להתמודד עם היום שאחרי התופת למי שזקוק לעזרה כדי לקום, ולו במעט, מאותה שבת הנורא הזו. להמשך קריאה >

על ניהול ומנהיגות בטלטלה

מאת: עמרי גפן
מאמר חדש ורלבנטי לתקופת המלחמה ולאחריה, אשר מבוסס על מפגשים של עמרי עם הנהלות שונות בתקופה זו. ידע רב קיים במרחבים של מנהיגות, חירום, טראומה וחוסן. במאמר הזה מרוכזים בתמצות הדברים הרלבנטיים ביותר עבור מנהלים בימים אלו. להמשך קריאה >

אפשר לעשות את זה אחרת: התנהלות בין הורים גרושים בזמן מלחמה

מאת: רותם פוקס
תקופות חירום ומלחמה מייצרים עומסים ולחצים באופן טבעי בתא המשפחתי בכלל ויכולים להיות מורכבים בתא של הורים גרושים בפרט. רותם פוקס, מגשרת זוגית ומשפחתית ומומחית לתהליכי גירושין, מציגה 5 טיפים שבעזרתם תוכלו לעבור את התקופה המאתגרת הזו עם מינימום של טלטלה אצל הילדים ומקסימום שיתופיות בין ההורים. להמשך קריאה >

עד כמה שניתן להקל: התמודדות עם ילדים עם הפרעות קשב בזמן מלחמה

מאת: ציפי קוברינסקי
ילדים עם הפרעות קשב מתמודדים בחיי היום יום עם אתגרים לא פשוטים שמציבים בפניהם קושי רב. במיוחד בימים קשים אלה, הם נתקלים באתגר עצום שמלווה בהצפות רגשיות העלולות להתעצם לממדים חריגים. ציפי קוברינסקי, מאמנת להפרעת קשב, מציגה אוסף של הנחיות שיעזרו לכם להתמודד טוב יותר ולסייע לילדיכם. להמשך קריאה >

גבולות מלחמה: מה להסתיר, מה לשתף את הילדים ואיך לעשות את זה נכון?

מאת: מערכת האתר
בימים מורכבים אלה, של אי ודאות וחוסר שקט, הילדים שלנו, בעיקר הצעירים שבהם, מתמודדים עם סיטואציות קשות, לא שגרתיות ואף חלקם חשופים למראות בלתי נסבלים, הכוללים תחושות פחד, חרדה, בהלה ואף הם מושפעים מההתנהגויות המועברות גם מאיתנו המבוגרים. אחת השאלות הנפוצות שנשאלת בקרב הורים רבים היא האם נכון לתווך לילדים את המתרחש או דווקא לגונן עליהם, לחסוך מהם ובכלל לא לשתף אותם. להמשך קריאה >

פסיכולוגיה חיובית: איך היא מסייעת לחיות חיים יותר טובים ומאושרים

מאת: מערכת האתר
פסיכולוגיה חיובית היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לאושר שלנו. ובניגוד לפסיכולוגיה המסורתית, הפסיכולוגיה חיובית מתמקדת בחוזקות שלנו, בעוצמות וברגשות חיוביים. אז אם חשוב לכם להיות יותר מאושרים ולהבין כיצד ואיך היא באה לידי ביטוי בחיינו, קראו ושמרו. להמשך קריאה >

רוצה ליצור איתנו קשר?

נשמח לחזור אלייך, רק צריך למלא פרטים



    קורסים במכללה
    דילוג לתוכן