דלג לתוכן דלג לפוטר
אימון ילדים

אימון ילדים: מה זה והאם מתאים לכולם?

אימון ילדים

“אנחנו אלו שמניעים את עולמנו. זו הבנה שחשוב שתהיה אצל כל אחד כבר מגיל צעיר”
כך טוענת דפנה נומה רוזנצויג מאמנת אישית ומשפחתית, סופרויזור מנחה קורסי הכשרת מאמנים בגומא גבים.

באימון אישי לילדים, כמו גם באימון מבוגרים, אנחנו עובדים על לחזק את “בעל הבית” שלנו.
מה אני מרגיש, מה חשוב לי, במה אני חזק, מי אני רוצה להיות ומה אני צריך כדי להגיע לשם.
אנחנו רוצים שהילדים שלנו ילמדו להקשיב לעצמם אבל שגם יבינו מה הם שומעים.
זה לא תמיד קורה באופן טבעי. הם זקוקים למרחב אליו יוכלו להביא את עולם הדמיון שלהם, את המחשבות והרגשות שלהם.
אימון אישי מיטיב עם ילדים לא רק כשיש קושי, אלא גם בתקופות או במצבים שהילד בסדר ורגוע, אז תהליך האימון יוכל לעזור לו עם קפיצת ההתפתחות הבאה שלו. (זיהוי כוחות וחוזקות, הצבת מטרות, בניית תוכנית פעולה ועוד)

ילד שמח ובטוח בעצמו, מתנהג את זה החוצה. כשיש לילד קושי, הוא גם מתנהג את זה החוצה.
בדרך כלל נראה את זה כאי שקט, שינויים במצב הרוח, אולי הסתגרות, עניינים בבית הספר, אולי התקפי זעם, אולי אימפולסיביות – זה כמובן תלוי גיל וילד.
ולפעמים, לא נראה כלום – רק נרגיש.

באימון ילדים, אנחנו קודם כל אוהבים את הילד כפי שהוא. המרחב של האימון הוא מקום בטוח, אין שיפוט ואין ביקורת. ההתייחסות היא לא אם מה שהוא עושה בסדר או לא, אלא לאיך זה משפיע עליו ועל סביבתו, מה הוא לומד מזה, איפה זה מקדם אותו ואיפה אולי פחות. יש התייחסות למטרה, לבקשת הלב.
העבודה בחדר האימון נעשית דרך נתינת מקום לרגש, הנהגת המחשבה, השפה והעשייה.
אנחנו משתמשים במשחקים, שיח ותרגילים מותאמי גיל.
דרך המשחק, ילדים יכולים לבטא את הקשיים שלהם בקלות יותר, בדרך שעוקפת את המחשבה שלהם.

הילד לומד לדייק לעצמו מה חשוב לו, לומד במה הוא טוב, מה גורם לו להרגיש טוב ומה פחות, לומד מה (בתוכו) משפיע על איך שהוא מרגיש, חושב ומתנהג, לומד מיומנות כמו דיבור פנימי מקדם, עצירה ובחירה, זיהוי והחלפת פרשנות, הכרת תודה ועוד וגם לומד להיפרד מדפוסי חשיבה -רגש -דיבור – התנהגות שמקשים עליו להגיע למטרה שלו.

הנחות היסוד של הגישה האימונית לעבודה עם ילדים ומשפחות:

  • כל ילד הוא מיוחד ומופלא מעצם היותו
  • לכל ילד מגיע להרגיש אהוב ובטוח
  • כל ילד (וכל אחד) הוא פוטנציאל ענק
  • את רוב המחסומים והקשיים אנחנו שמים לעצמנו
  • ההבנה שהרוב אפשרי

מתי כדאי לקחת את הילד לאימון אישי?

  1. קבלה עצמית / ביטחון פנימי / ערך עצמי – אם אתה שומע את הילד אומר משפטים כמו… “אף אחד לא אוהב אותי” “אני לא מספיק טוב” “אני לא יכול לעשות דברים” כנראה שיש פגיעה בערך העצמי. לא להיבהל, אפשר לעבוד על זה. עם עבודה ממוקדת עם הילד והמשפחה זה אפשרי. ככל שמתבגרים זה נהיה מורכב יותר.
  2. אתגרים במיומנויות חברתיות – אם אתם שמים לב לשינויים חברתיים, יותר ריבים וויכוחים מבדרך כלל, חוסר הסכמה יותר מהרגיל, אי הבנות, משפטים בבית כמו – “אין לי חברים” “אף אחד לא רוצה לשחק אותי” “אף לא מבין אותי” “אף אחד לא מעניין אותי” “הייתי לבד היום בבית ספר” ועוד… שווה לבדוק, להיות ערניים. מה קורה עם הילד, מה יושב מתחת לתחושות האלה, איזה מיומנויות אולי חסרות לו, מה הוא יכול לחזק בתוכו שיקל עליו את המפגש החברתי.
  3. אימפולסיביות / כעסים – אם אתם שמים לב לשינוי בתגובות של הילד, כעסים, אמפולסיביות, תגובות שלא תואמות את הסיטואציה. שנראה לכם שהוא כועס מאוד והרבה ו”כאילו” על כלום. חשוב לעבוד עם הילד על איך הוא חווה את המציאות, איך הוא מפרש את הדברים, הצעות להתנהגות חלופית, לעבוד על חיבור לגוף ולתחושות, מתי אני כועס, איך אני מרגיש שאני כועס.. לאט לאט להתחיל לפרק את זה ולזהות את זה לפני. זו עבודה נפלאה וחשובה בטח לילדים וגם לנו המבוגרים.
  4. שינוי בקשרים בתוך המשפחה – אם אתם שמים לב לשינויים בקשר המשפחתי, בקשר אתכם או בין הילדים, הסתגרות, שינויים במרחב המשפחתי, אם מישהו מהילדים מרגיש לכם “אחר” – רחוק יותר או קרוב יותר, או לא מאוזן באיזושהי דרך – שווה לבדוק.
  5. סדר וארגון / הרגלים מעכבים – קשיי איסוף והתארגנות. המעבר משמנהלים אותם לנהל את עצמם הוא לא חלק לכל הילדים. לפעמים צריך עוד עזרה. בתכנון, בארגון, בחשיבה קדימה, הצבת מטרות גדולות כמו לעבוד על התגובות שלי וקטנות כמו לזכור לעשות X בכל יום – מה עושים קודם, מה יכול לעזור לי, האימון נותן כלים שתורמים לשינוי.
  6. העצמה אישית וחיבור ליכולות אישיות – אימון יכול להתאים לא רק במקרים של קושי, אלא גם במקרים שאנחנו רוצים לחזק ילד, לחבר אותו לכוחות שלו, לעזור לו להתחזק, להאמין בעצמו ולעודד אותו לחלום…

 

אז אם אתם מרגישים שהילד/ה שלכם צריכים עזרה לעורר את הניצוץ הפנימי שלהם תהליך אימון לילדים יכולה להיות התשובה בשבילו לשיפור איכות החיים ותחושת ההצלחה והסיפוק.

 

הכותבת היא דפנה נומה רוזנצויג – מאמנת אישית להורים וילדים, סופרויזורית ומנחה קורסי הכשרת מאמנים גומא גבים

אימון ילדים

תוכן נוסף שיכול לעניין אותך

מערכת היחסים בין מציאות לתודעה בימים מוטרפים אלו

שרון רנדליך מראיינת את ד"ר מתי הר לב
עמרי גפן נפגש לשיחה מרתקת עם עמרי דגן, ראש המדרשה הלאומית למנהיגות, ממשל וניהול, בה הם שוחחו על אתגרי השיתופיות במגזר הציבורי והרבה מעבר לכך. להמשך קריאה >

על זוגיות, חוסן ומה שביניהם: גם בימי מלחמה

מאת: מירב הקמון כחלון
בתוך הכאוס הזה עומדים בפנינו אתגרים לא פשוטים שדורשים מאיתנו להתמודד עם מציאות שלא צפינו לה במיוחד במרחב הזוגי והמשפחתי. מירב הקמון כחלון, מטפלת זוגית ומגשרת המתמחה בטראומה על רקע מלחמה, מציגה את הטיפים להתמודדות וחיזוק החוסן הזוגי שישמור על הזוגיות שלנו בימים אלה. להמשך קריאה >

טרור רצחני וטרור שקט: מה ההבדל ביניהם וכיצד ניתן להתמודד איתם?

מאת: מערכת האתר
טרור הוא אחד האתגרים הגדולים שהאנושות ידעה מימיה. הוא בא לידי ביטוי בשני ממדים האחד, הטרור הרצחני שפקד אותנו בשבעה לאוקטובר והשני, הטרור השקט, נקרא גם הטרור הפסיכולוגי והוא מתבטא בלוחמה על התודעה. 5 דברים שחשוב לדעת על סוגי הטרור וההתמודדות איתם. להמשך קריאה >

בין שבר למשבר: מתי אחד מסתיים ומתי השני מתחיל

מאת: שרון רנדליך
כששומעים את המילים שבר ומשבר אפשר להבין למה נוטים לייחס להם כמעט תמיד את אותה המשמעות, אך כשיורדים לעומק הדברים מתברר שלא כך הדבר וכי יש בהם שוני, והוא די מהותי.שרון רנדליך, פסיכותרפיסטית ומנהלת אקדמית בקבוצת גומא גבים עושה לנו סדר. להמשך קריאה >

זמן מלחמה: לשמור על עצמי ועל הקרובים שלי

מאת: עופר ערד
בימי התופת הקשים אנחנו והסביבה הקרובה שלנו נחשפים בלית ברירה באופן בלתי פוסק לזוועות ולתרחישי האימה שפוקדים אותנו בחדשות ובמדיה. עופר ערד, מאסטר טריינר NLP, ריכז כמה טיפים מגישת ה NLP שיעזרו לנו לשמור על עצמנו ועל הקרובים שלנו עד כמה שניתן כדי שנוכל לעבור את התקופה הזו עם מינימום טלטלות ומקסימום שמירה עצמית. להמשך קריאה >

להתמודד עם הילדים: תשובות פשוטות לשאלות קשות

מאת: רנית ארצי
אחד הקשיים בימים אלה הוא להתמודד עם השאלות של הילדים, שלא תמיד התשובות עליהן פשוטות. רנית ארצי, מדריכת הורים, מטפלת, מנחה ומובילה את תחום הדרכת הורים בגומא גבים מסבירה איך לגשת לשאלות הללו ולהתמודד עם חששות הילדים בגיל הרך: להמשך קריאה >

הדאגה מהיום שאחרי התופת: איך קמים מחדש

מאת: שרון רנדליך
אנחנו מכירים וחווים משברים מדי יום הן ברמה האישית והן ברמה המשפחתית אבל משבר לאומי כזה שנוגע בכל אחד ואחת מאיתנו עוד לא הכרנו. שרון רנדליך, פסיכותרפיסטית ומנחה של קורסי אימון בגומא גבים, מציגה את הדרך המומלצת להתמודד עם היום שאחרי התופת למי שזקוק לעזרה כדי לקום, ולו במעט, מאותה שבת הנורא הזו. להמשך קריאה >

על ניהול ומנהיגות בטלטלה

מאת: עמרי גפן
מאמר חדש ורלבנטי לתקופת המלחמה ולאחריה, אשר מבוסס על מפגשים של עמרי עם הנהלות שונות בתקופה זו. ידע רב קיים במרחבים של מנהיגות, חירום, טראומה וחוסן. במאמר הזה מרוכזים בתמצות הדברים הרלבנטיים ביותר עבור מנהלים בימים אלו. להמשך קריאה >

אפשר לעשות את זה אחרת: התנהלות בין הורים גרושים בזמן מלחמה

מאת: רותם פוקס
תקופות חירום ומלחמה מייצרים עומסים ולחצים באופן טבעי בתא המשפחתי בכלל ויכולים להיות מורכבים בתא של הורים גרושים בפרט. רותם פוקס, מגשרת זוגית ומשפחתית ומומחית לתהליכי גירושין, מציגה 5 טיפים שבעזרתם תוכלו לעבור את התקופה המאתגרת הזו עם מינימום של טלטלה אצל הילדים ומקסימום שיתופיות בין ההורים. להמשך קריאה >

עד כמה שניתן להקל: התמודדות עם ילדים עם הפרעות קשב בזמן מלחמה

מאת: ציפי קוברינסקי
ילדים עם הפרעות קשב מתמודדים בחיי היום יום עם אתגרים לא פשוטים שמציבים בפניהם קושי רב. במיוחד בימים קשים אלה, הם נתקלים באתגר עצום שמלווה בהצפות רגשיות העלולות להתעצם לממדים חריגים. ציפי קוברינסקי, מאמנת להפרעת קשב, מציגה אוסף של הנחיות שיעזרו לכם להתמודד טוב יותר ולסייע לילדיכם. להמשך קריאה >

גבולות מלחמה: מה להסתיר, מה לשתף את הילדים ואיך לעשות את זה נכון?

מאת: מערכת האתר
בימים מורכבים אלה, של אי ודאות וחוסר שקט, הילדים שלנו, בעיקר הצעירים שבהם, מתמודדים עם סיטואציות קשות, לא שגרתיות ואף חלקם חשופים למראות בלתי נסבלים, הכוללים תחושות פחד, חרדה, בהלה ואף הם מושפעים מההתנהגויות המועברות גם מאיתנו המבוגרים. אחת השאלות הנפוצות שנשאלת בקרב הורים רבים היא האם נכון לתווך לילדים את המתרחש או דווקא לגונן עליהם, לחסוך מהם ובכלל לא לשתף אותם. להמשך קריאה >

פסיכולוגיה חיובית: איך היא מסייעת לחיות חיים יותר טובים ומאושרים

מאת: מערכת האתר
פסיכולוגיה חיובית היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לאושר שלנו. ובניגוד לפסיכולוגיה המסורתית, הפסיכולוגיה חיובית מתמקדת בחוזקות שלנו, בעוצמות וברגשות חיוביים. אז אם חשוב לכם להיות יותר מאושרים ולהבין כיצד ואיך היא באה לידי ביטוי בחיינו, קראו ושמרו. להמשך קריאה >

רוצה ליצור איתנו קשר?

נשמח לחזור אלייך, רק צריך למלא פרטים



    קורסים במכללה
    דילוג לתוכן