‘היופי שוכן בעיני המתבונן’, אמר גנרל לאו וואלאס. משפט זה מגלם בתוכו את האמונה שתפיסת היופי היא למעשה סובייקטיבית. ישנם מראות שיש תמימות דעים לגביהם שהם משקפים יופי טבעי ששובה את העין ואת הלב, ובהם מראות הטבע שיד אדם לא נגעה בהם כדוגמת השקיעה והזריחה, הים הצבוע כחול עמוק.
אך מה לגבי יופי אנושי? האם היופי הוא נתון פיזי שמועבר בגנים? או מאפיין שמתפתח מהשפעות סביבתיות, תרבותיות ואתניות? אולי הוא תלוי בטיפוח חיצוני? ואולי האדם יוצר בעצמו את יופיו הפנימי והחיצוני? ובכלל, האם ישנו אידיאל של יופי אנושי?
בהסתכלות היסטורית וגיאוגרפית ניתן לראות את השינוי ביחס ליופי האנושי החיצוני ואת העובדה שתפיסת היופי תלויה בגורמים חברתיים, תרבותיים ואתניים. למשל, תקופות בהן נחשבו אנשים מלאים ליפים מול תקופות בהן אנשים רזים, ואף גרומים נחשבו יפים. ישנם מקומות בעולם בהם שפתיים דשנות נחשבות יפות ומקומות אחרים פעמים רבות יוגדר היופי החיצוני בהתאם לסימטריה, לפרופורציה ולהרמוניה בין מרכיביו כמקובל באותה חברה, ונראה כמיהה להשיגו ולטפחו דרך השקעת משאבים של כסף וזמן. ככל שיופיו של אדם נתפס קרוב להגדרת היופי המקובלת בחברה כך עולה הסבירות שידווח על בטחון עצמי ודימוי עצמי גבוהים ומימד של חוויית הצלחה.
בתמורה יקבל לרוב היזון חוזר מהסביבה שיחזק את תפיסתו העצמית. ומנגד, חוסר ההצלחה להשיג את היופי החיצוני המבוקש עשויה להיות כרוכה במחיר רגשי ונפשי דוגמת דימוי עצמי נמוך, חוסר בטחון, הערכה עצמית אך האם יש ביופי החיצוני בכדי להעיד על יופיו הפנימי של אדם? פעמים רבות מתגלה תמונה הפוכה לפיה אדם שנתפס כיפה חיצונית מתגלה כנושא תכונות אישיות שגורמות ליופיו להתערער בתפיסת האנשים אותו הדבר בהם צוואר גבוה וצר נחשב כליל היופי.
ירודה ועוד, אשר להן ביטוי בהתנהלות האדם.
דומה לתפוח שמבחוץ נראה יפה, אך כשנאכל אותו נגלה כי אינו טעים כלל וכלל.
גם בהקשר של יופי פנימי נראה את ההתייחסות משתנה בין תקופות ובין אזורים. בימי קדם נבחן יופייה הפנימי של אישה על פי מידת הפוריות שלה ויופיו הפנימי של הגבר נבחן בהתאם למידת החוסן והחוזק הפיזי שלו.
כיום, בתרבות המערבית, ישנו דגש לא רק על היופי החיצוני כי אם לא פחות על האיכויות הפנימיות של האדם שבאות לידי ביטוי בעוצמות, ביכולות, בהתנהגות ובגישה לחיים כפי שהוא מביא לידי ביטוי בהתנהלותו. אותן תכונות פנימיות קורנות החוצה בדמות אותו ‘ברק בעיניים’, חיוך לבבי ומאיר, עור קורן, עמידה יציבה ועוד. אלו בתורן נותנות מימד עמוק יותר ליופיו הפנימי של אדם ומשפיעות על אופן תפיסת האדם כלבבי, תקשורתי, בוטח, יופיו הפנימי האמיתי של אדם הוא כזה שלא תלוי בטיפוח חיצוני על ידי אביזרים (איפור, תכשיטים) ולא מחפש פתוח ויפה.
אישור מהסביבה אלא כרוך בהתחברות של אדם לעצמו בתהליך פנימי ועמוק.
אז איך תוכלו להתחבר לעצמכם באמת?
1. הקשיבו לעצמכם ממקום פתוח שיאפשר לכם לגלות את העוצמות, הכוחות והיכולות הטבועים בכם.
2. זהו את מכלול התחושות, המחשבות והרגשות שעולים בכם, ללא כל שיפוט. ואז שאלו את עצמכם- מה
3. דמיינו עצמכם מתנהלים בעולמכם כשאתם מביאים לידי ביטוי באופן המיטבי את העוצמות והיכולות האלו
באה לומר לי מחשבה זו? מהיכן נובעת תחושה זו? מה זה מאפשר לי להרגיש?
והתחברו לתחושות הפיזיות ולרגשות שעולות בכם כשאתם חווים זאת.
4. הסכימו לקבל את עצמכם כפי שאתם- כי אתם הכי יפים ונפלאים כשאתם פשוט אתם.
5. מכאן תוכלו להתחיל להתנהל מתוך בטחון רגשי ושלמות עם מי שאתם ומה שיש בחייכם. דרך תהליך זה
תתחברו ליופי הפנימי שלכם ותקרינו אותו החוצה בטבעיות.
‘יופי הוא כל דבר שמביטים בו באהבה’ אמר כריסטיאן מורגנשטיין, אז מתי בפעם האחרונה הבטתם בעצמכם
באהבה שלמה?
קורסים במכללה