דלג לתוכן דלג לפוטר

פסיכולוגיה חיובית: איך היא מסייעת לחיות חיים יותר טובים ומאושרים

מתוך החיפוש אחר האושר וההגשמה העצמית, הפסיכולוגיה החיובית התגלתה כתחום מחקרי שממנו צמחו כלים עוצמתיים ומשני חיים. שלא כמו הפסיכולוגיה המסורתית, אשר מתמקדת לרוב באבחון וטיפול בהפרעות נפשיות, התפיסות שפותחו ממחקר הפסיכולוגיה החיובית מתמקדות בנקודות החוזק של המטופל, כדי לאפשר יצירה של חיים טובים ומאושרים יותר. במאמר זה, נבחן מהי שיטה זו ונבין כיצד היא יכולה לשפר את איכות החיים בצורה משמעותית.

 

מהי פסיכולוגיה חיובית?

החקירה של מה הופך את החיים לבעלי משמעות וכיצד האדם יכול לשגשג היא המרכז של מחקר הפסיכולוגיה החיובית. פסיכולוגיה חיובית דוגלת בהבנה של משתנים שונים אשר תורמים לתחושת האושר של המטופל, כמו גם לאיכות חייו. במקום להתמקד אך ורק באתגרים ובדפוסים המפחיתים תפקוד, פסיכולוגיה חיובית בוחנת דווקא חוזקות, עוצמות ורגשות חיוביים אשר מעשירים את חיינו.

רגשות חיוביים תורמים לאושר

למעשה פסיכולוגיה חיובית מכירה בכך שאושר הוא אינו רק הימנעות מרגשות שליליים, אלא ההתמקדות ברגשות חיוביים. באמצעות חיזוק של רגשות חיוביים כמו שמחה, הוקרת תודה, אהבה ותקווה, ניתן לשפר באופן משמעותי את רמת האושר של המטופל. רגשות אלה הן למעשה אבני הבניין אשר יוצרות חיים מספקים וטובים.

הוקרת תודה למשל היא חלק בלתי נפרד בתהליך הטיפול של גישות המבוססות פסיכולוגיה חיובית כדי להסב אושר למטופל. הוקרת תודה היא ההכרה וההערכה של הדברים הטובים שאנו חווים בחיינו, בין אם מדובר בדברים קטנים או משמעותיים יותר. תרגול חוזר ונשנה של הוקרת תודה יכול להוביל להגברת תחושת האושר וההגשמה העצמית.

חשיבה חיובית היא הכרחית. אופטימיות היא האמונה שדברים טובים יכולים להתרחש בעתיד. תכונה זו מאפשרת למטופל לגשת לאתגרים בחייו מתוך נקודת מבט חיובית, דבר אשר יכול להוביל לתוצאות טובות יותר וגם לשיפור המצב הנפשי.

עוד הרגל שיכול להעלות רגשות חיוביים, שאותו ניתן ללמוד במסגרת גישות מבוססות פסיכולוגיה חיובית הוא תרגול מיינדפולנס. שיטה זו למעשה משלבת התמקדות בנוכחות ברגע הקיים, תוך קבלה והכלה של רגשות ומחשבות אשר עולים וצפים, ללא שיפוטיות. תרגול זה יכול להפחית מתח בצורה משמעותית ולשפר עד מאוד את תחושת המטופל.

משמעות ותחושת מטרה

במסגרת התהליך של פסיכולוגיה חיובית ישנה גם התמקדות במציאת משמעות ומטרה לחיים. אנשים אשר להם ישנה תחושת של שליחות בחייהם, נוטים להיות מאושרים ומסופקים יותר. המשמעות ותחושת השליחות יכולות לבוא בידי ביטוי בתחום המקצועי, בתחום האישי או בתחום החברתי, והן יכולות לסייע גם בטיפוח של מערכות יחסים משמעותיות יותר.

מערכות יחסים חיוביות

קשרים אנושיים הם חלק ממוקד המחקר של פסיכולוגיה חיובית גם כן. מחקרים מראים באופן חוזר ונשנה כי קשרים חזקים ותומכים הם חלק מרכזי ברמת האושר של האדם. בנייה ותחזוקה של קשרים חיוביים עם חברים, בני משפחה ובני זוג, יכולות לשפר באופן ניכר את איכות החיים של המטופלים.

זרימה ומעורבות

הזרימה גם היא נושא אשר נחקר במסגרת של פסיכולוגיה חיובית שכן הוא מאפשר חופש וחיוביות. זרימה היא בעצם היכולת להתרכז בכאן ועכשיו ובפעולות שאותן אנו עושים ברגע. כאשר אדם “זורם” עם הסיטואציה ואינו נמצא בהתנגדות מתמדת, הוא למעשה יכול ליהנות מהיכולת לחוש את תחושות האושר העולות מהרגע וליהנות מתחושות של הגשמה עצמית.

כדי לקדם את היכולת להתמסר לסיטואציות ניתן להקדיש משאבים לעיסוק בתשוקות שונות, בין אם בפן האישי ובין אם בפן המקצועי. כמו כן חשוב להגדיר מטרות משמעותיות, כדי ליהנות מתחושת כיוון ומשמעות. בנוסף, חשוב להיות קשובים למתרחש ברגע בכל עשייה שהיא.

תוכן נוסף שיכול לעניין אותך

מערכת היחסים בין מציאות לתודעה בימים מוטרפים אלו

שרון רנדליך מראיינת את ד"ר מתי הר לב
עמרי גפן נפגש לשיחה מרתקת עם עמרי דגן, ראש המדרשה הלאומית למנהיגות, ממשל וניהול, בה הם שוחחו על אתגרי השיתופיות במגזר הציבורי והרבה מעבר לכך. להמשך קריאה >

על זוגיות, חוסן ומה שביניהם: גם בימי מלחמה

מאת: מירב הקמון כחלון
בתוך הכאוס הזה עומדים בפנינו אתגרים לא פשוטים שדורשים מאיתנו להתמודד עם מציאות שלא צפינו לה במיוחד במרחב הזוגי והמשפחתי. מירב הקמון כחלון, מטפלת זוגית ומגשרת המתמחה בטראומה על רקע מלחמה, מציגה את הטיפים להתמודדות וחיזוק החוסן הזוגי שישמור על הזוגיות שלנו בימים אלה. להמשך קריאה >

טרור רצחני וטרור שקט: מה ההבדל ביניהם וכיצד ניתן להתמודד איתם?

מאת: מערכת האתר
טרור הוא אחד האתגרים הגדולים שהאנושות ידעה מימיה. הוא בא לידי ביטוי בשני ממדים האחד, הטרור הרצחני שפקד אותנו בשבעה לאוקטובר והשני, הטרור השקט, נקרא גם הטרור הפסיכולוגי והוא מתבטא בלוחמה על התודעה. 5 דברים שחשוב לדעת על סוגי הטרור וההתמודדות איתם. להמשך קריאה >

בין שבר למשבר: מתי אחד מסתיים ומתי השני מתחיל

מאת: שרון רנדליך
כששומעים את המילים שבר ומשבר אפשר להבין למה נוטים לייחס להם כמעט תמיד את אותה המשמעות, אך כשיורדים לעומק הדברים מתברר שלא כך הדבר וכי יש בהם שוני, והוא די מהותי.שרון רנדליך, פסיכותרפיסטית ומנהלת אקדמית בקבוצת גומא גבים עושה לנו סדר. להמשך קריאה >

זמן מלחמה: לשמור על עצמי ועל הקרובים שלי

מאת: עופר ערד
בימי התופת הקשים אנחנו והסביבה הקרובה שלנו נחשפים בלית ברירה באופן בלתי פוסק לזוועות ולתרחישי האימה שפוקדים אותנו בחדשות ובמדיה. עופר ערד, מאסטר טריינר NLP, ריכז כמה טיפים מגישת ה NLP שיעזרו לנו לשמור על עצמנו ועל הקרובים שלנו עד כמה שניתן כדי שנוכל לעבור את התקופה הזו עם מינימום טלטלות ומקסימום שמירה עצמית. להמשך קריאה >

להתמודד עם הילדים: תשובות פשוטות לשאלות קשות

מאת: רנית ארצי
אחד הקשיים בימים אלה הוא להתמודד עם השאלות של הילדים, שלא תמיד התשובות עליהן פשוטות. רנית ארצי, מדריכת הורים, מטפלת, מנחה ומובילה את תחום הדרכת הורים בגומא גבים מסבירה איך לגשת לשאלות הללו ולהתמודד עם חששות הילדים בגיל הרך: להמשך קריאה >

הדאגה מהיום שאחרי התופת: איך קמים מחדש

מאת: שרון רנדליך
אנחנו מכירים וחווים משברים מדי יום הן ברמה האישית והן ברמה המשפחתית אבל משבר לאומי כזה שנוגע בכל אחד ואחת מאיתנו עוד לא הכרנו. שרון רנדליך, פסיכותרפיסטית ומנחה של קורסי אימון בגומא גבים, מציגה את הדרך המומלצת להתמודד עם היום שאחרי התופת למי שזקוק לעזרה כדי לקום, ולו במעט, מאותה שבת הנורא הזו. להמשך קריאה >

על ניהול ומנהיגות בטלטלה

מאת: עמרי גפן
מאמר חדש ורלבנטי לתקופת המלחמה ולאחריה, אשר מבוסס על מפגשים של עמרי עם הנהלות שונות בתקופה זו. ידע רב קיים במרחבים של מנהיגות, חירום, טראומה וחוסן. במאמר הזה מרוכזים בתמצות הדברים הרלבנטיים ביותר עבור מנהלים בימים אלו. להמשך קריאה >

אפשר לעשות את זה אחרת: התנהלות בין הורים גרושים בזמן מלחמה

מאת: רותם פוקס
תקופות חירום ומלחמה מייצרים עומסים ולחצים באופן טבעי בתא המשפחתי בכלל ויכולים להיות מורכבים בתא של הורים גרושים בפרט. רותם פוקס, מגשרת זוגית ומשפחתית ומומחית לתהליכי גירושין, מציגה 5 טיפים שבעזרתם תוכלו לעבור את התקופה המאתגרת הזו עם מינימום של טלטלה אצל הילדים ומקסימום שיתופיות בין ההורים. להמשך קריאה >

עד כמה שניתן להקל: התמודדות עם ילדים עם הפרעות קשב בזמן מלחמה

מאת: ציפי קוברינסקי
ילדים עם הפרעות קשב מתמודדים בחיי היום יום עם אתגרים לא פשוטים שמציבים בפניהם קושי רב. במיוחד בימים קשים אלה, הם נתקלים באתגר עצום שמלווה בהצפות רגשיות העלולות להתעצם לממדים חריגים. ציפי קוברינסקי, מאמנת להפרעת קשב, מציגה אוסף של הנחיות שיעזרו לכם להתמודד טוב יותר ולסייע לילדיכם. להמשך קריאה >

גבולות מלחמה: מה להסתיר, מה לשתף את הילדים ואיך לעשות את זה נכון?

מאת: מערכת האתר
בימים מורכבים אלה, של אי ודאות וחוסר שקט, הילדים שלנו, בעיקר הצעירים שבהם, מתמודדים עם סיטואציות קשות, לא שגרתיות ואף חלקם חשופים למראות בלתי נסבלים, הכוללים תחושות פחד, חרדה, בהלה ואף הם מושפעים מההתנהגויות המועברות גם מאיתנו המבוגרים. אחת השאלות הנפוצות שנשאלת בקרב הורים רבים היא האם נכון לתווך לילדים את המתרחש או דווקא לגונן עליהם, לחסוך מהם ובכלל לא לשתף אותם. להמשך קריאה >

על אתגרי השיתופיות במגזר הציבורי

מאת: עמרי גפן מראיין את עמרי דגן
עמרי גפן נפגש לשיחה מרתקת עם עמרי דגן, ראש המדרשה הלאומית למנהיגות, ממשל וניהול, בה הם שוחחו על אתגרי השיתופיות במגזר הציבורי והרבה מעבר לכך. להמשך קריאה >

רוצה ליצור איתנו קשר?

נשמח לחזור אלייך, רק צריך למלא פרטים



    קורסים במכללה
    דילוג לתוכן