דלג לתוכן דלג לפוטר

עליית המדרגה של הגישור

עליית המדרגה של הגישור

ניצני הגישור החלו לנבוט בישראל באמצע שנות ה-90. בשנים האחרונות אנו עדים לכך להתרחבות ושימושים הולכים וגדלים של הגישור במרחבים שונים. ועדיין, הפוטנציאל הקיים בתחום ובהקשריו השונים בעתיד הקרוב והרחוק הינו אדיר, הרבה מעל מה שמשערים. תרבות יישוב הסכסוכים בעולם במגמת שינוי, מגמה שמורגשת היטב גם בישראל. הציבור ומקבלי החלטות כבר מבינים במה מדובר והמודעות הולכת וגוברת. היום ברור כי אנחנו מסייעים לאנשים לפתור בעיות באופן איכותי יותר, מהיר יותר וזול יותר. מערכות רבות מכירות בערך של הכלים כשפה וכתרבות ארגונית. המהפכה בעיצומה. הגיע זמננו לתת מענה מקצועי, מקיף ורחב מאי פעם.

 

יש עדיין הרואים בגישור בישראל “טרנד” שחלף. יש שיאמרו: שלשום הרפואה האלטרנטיבית, אתמול הגישור, היום הקוtצ’ינג, ומחר הדבר הבא. תרבות המקדשת שטחיות ומהירות מהווה קרקע פורייה לטרנדים ולשרלטנות. הגל הגדול של הגישור (שהתרחש סביב 1999-2001) הביא למודעות למושג החדש, אך גם הדביק אליו דימוי לא רציני ולא מקצועי. הניסיון מלמד שסופו של טרנד להסתיים, ולאחריו מתחיל תהליך של התייצבות ותחום הגישור אינו שונה מתחומים אחרים בהיבט זה. בתחילת שנות האלפיים פעלו בארץ קרוב לחמישים מרכזי גישור שהניבו לאורך השנים מעל 20,000 בוגרי קורסים. כיום נותרו בישראל מספר מרכזים בודדים וכמה מאות מגשרים. אותם מרכזים שיצרו “סרט נע” של קורסי גישור ולא עסקו בכך באופן מקצועי “התייבשו” מאחר ולא סיפקו מענה מספיק מקצועי. מרכזים שלא עסקו בפיתוח ובעשייה ממשית, או שצברו מוניטין שלילי כמעט ונעלמו מהשטח. השוק למד לאט לאט לזהות מיהו מגשר מקצועי ומי לא. היום, בשנת 2009, המרכזים והמגשרים שנותרו – מקצועיים יותר, מאופיינים בהתמחויות ייעודיות ועם ניסיון מצטבר שהולך וגדל. בשונה מלפני עשור, בהחלט ניתן כיום להגדיר את הגישור כפרופסיה.

 

החוסן של תחום הגישור בישראל בהיבט של תהליכי הכשרה עמד למבחן עם ביטול התקנות לנושא ההסמכה באפריל 2008. לאחר הביטול, שנבע מסדרי העדיפויות המעוותים ואזלת היד של משרד המשפטים, לא חל כל שינוי בתחום, אלא להיפך, יותר ויותר אנשים מבקשים ללמוד גישור. כיום אף מתחזקת מגמה זו עם השינויים במשק והצורך של רבים לבנות עצמם בתחומים חדשים.

 

יחד עם זאת, בהיבט של ההכשרה המקצועית בתחום, כיום כולם מבינים כי קורס בסיסי בלבד אינו מספק כתשתית מקצועית, והפרקטיקום (תכנית התנסות מעשית בגישור) נתפס כיום כתכנית המקצועית החשובה ביותר. במקביל חלק מן התכניות האקדמאיות ליישוב סכסוכים באוניברסיטאות משכילות לרקום קשרי עבודה ומחקר נהדרים עם השטח ובכך מוסיפות לעומק ולמקצועיות של התחום (לדוגמא – בקרוב יפורסמו תוצאות מחקר שנעשה ע”י רויטל חמי זינימן, דוקטורנטית בחוג ליישוב סכסוכים באוניברסיטת בר אילן שבחן אספקטים שונים בהשפעת סדנאות בניהול ממשקים ומשא ומתן בתוך ארגונים). כמו כן, קיימים בארץ עשרות מרכזי גישור בקהילה המבצעים תהליכי הכשרה מקצועיים ומתקדמים ביותר, והופכים את מגשריהם למומחים בתחומם (למשל התמחות בסוגיות כמו גישור בזקנה או גישור לאנשים עם מוגבלויות).

 

בעבר נהגו לומר שיש יותר תהליכי הכשרה בגישור מאשר עשייה אמיתית של גישור בשטח. היום ניתן לראות בפירוש שלצד תהליכי הכשרה מקצועיים מתפתח לגישור שוק וביקוש, וצריכתו כמוצר הולכת וגדלה.

 

ניתן לומר בסיפוק רב כי הציבור הישראלי למד לאורך השנים לצרוך בחוכמה שירותי גישור מותאמים. יותר ויותר אנשים, משפחות, ארגונים וקהילות מבינים מה הוא תהליך הגישור, מה יתרונותיו ואף מה מגבלותיו. ניתן לראות את ההתפתחות ברמת המודעות של הציבור בכך שהיום אנשים רבים פונים להליך הגישור עוד לפני שפותחים בהליכים משפטיים. אחוז מאד גבוה מהזוגות המתגרשים פונים לגישור. מנהלים בחברות, מנהלי קהילות ואחרים לא מהססים ליזום הליך של גישור לפני שימוש בכל אופציה אחרת. אם בעבר הנטייה הייתה להניח שמגשר חייב להיות עו”ד או שופט בדימוס, הרי שהיום הציבור לומד את המגבלות של שופט בדימוס שמגדיר עצמו כמגשר ולמעשה משמש כבורר, וכי אין הכרח שמגשר יהיה עו”ד. אנשים מבינים כי מה שמתבצע בבית הדין לעבודה ע”י נציגי ציבור הינו תהליך פישור ולא גישור. הצרכנים לומדים לצרוך נכון את השירות, בין השאר ע”י כך שמבררים היטב על הניסיון והיכולות של המגשר. הציבור אף מכיר בצורך לשלם שכר יותר מכובד למגשר מקצועי, יחסית למצב בעבר בו מגשרים הציעו עצמם בשכר מגוחך או בהתנדבות רק בכדי לצבור מעט ניסיון. בשנים האחרונות בהחלט ניתן לראות שיותר ויותר מגשרים מוכשרים ומקצועיים מבססים את עיקר פרנסתם על גישור.

 

במקביל עובר התחום התמסדות ומקבל הכרה מצד המערכת המשפטית. חלק מבתי המשפט עדיין מפנים תיקים, וכיום אף מתקיים פיילוט מהו”ת. במסגרתו שלושה בתי משפט בישראל מחייבים כל תביעה משפטית שמעל 50,000 ₪ לתהליך של קדם גישור לפני כניסה להליך משפטי. חלק ניכר מהתיקים ממשיכים במסלול הגישור ומתוכם רבים אף מיישבים את הסכסוך בהסכמה. הצלחת הפיילוט תחייה את הגישור המשפטי ותעגן אותו בדפוסי עבודה אפקטיביים. מוקדם להעריך, אולם עצם העובדה כי לאחר מספר חודשי הפעלה הוחלט להרחיב את כמות המגשרים הפעילים בתכנית מעידה על הצלחה יותר מכל דבר אחר.

 

יחד עם זאת, אם בעבר, מרבית המגשרים והמרכזים ראו בגישורים המופנים מבתי המשפט את מקור ההפניה המרכזי, מגמה זו משתנה לאורך השנים. היום, במקביל לעשייה במערכת המשפטית, מתפתחים מגזרים נוספים כגון: המגזר העסקי, התחום הסביבתי, סביבה תכנון ובנייה, תחום הספורט, תחומי הקהילה והרשויות, ועוד. כמובן שהדבר מחייב במקביל את המגשרים לפתח תחומי מומחיות מסוימים, וגם בהיבט זה ניתן לזהות צמיחה יפה.

 

תהליכי צמיחה נוספים שניתן לזהות בתחום: מוקמות מחלקות גישור במשרדי עורכי דין גדולים. מרכזי הגישור המקצועיים בצמיחה. מגשרים רבים מפתחים מוניטין אישי ועובדים עצמאית. רבים פעילים במסגרת מרכז השלטון המקומי, רשויות מקומיות וגופים נוספים. מדובר בתשתית שנועדה להישאר ולצמוח.

 

אם לפני מספר שנים היה מי שהספיד את התחום, כיום ברור שבעולם ובישראל הוא מתפתח הן כתחום מקצועי והן כתנועה חברתית. מדובר בפסיפס נרחב של תחומי התמחות, כלים וגישות, תהליכים וארגונים. כולם מבוססים על הרצון הטבעי של בני האדם לסיים את הקונפליקטים שלהם. על ההבנה שלהם שאם לא מצליחים לעשות זאת לבד, עדיף להיעזר בגורם מקצועי שישאיר בידיהם את השליטה על התוצאות, מאשר להמשיך במלחמה או לאפשר לגורם חיצוני להכריע עבורם. אנשים מעריכים את האנושיות והרגישות שבאות לידי ביטוי בגישור ומזהים את הערך שתהליך זה מאפשר להם ליצור. כולנו מבינים כי מדובר בכלי אפקטיבי, המשקף שפה, תפיסת עולם ודרך חיים. מי שבוחר בדרך זו, לצד האתגר המקצועי האדיר, הוא שותף ומחויב למהפכה חברתית עמוקה וחשובה.

עליית המדרגה של הגישור

תוכן נוסף שיכול לעניין אותך

מערכת היחסים בין מציאות לתודעה בימים מוטרפים אלו

שרון רנדליך מראיינת את ד"ר מתי הר לב
עמרי גפן נפגש לשיחה מרתקת עם עמרי דגן, ראש המדרשה הלאומית למנהיגות, ממשל וניהול, בה הם שוחחו על אתגרי השיתופיות במגזר הציבורי והרבה מעבר לכך. להמשך קריאה >

על זוגיות, חוסן ומה שביניהם: גם בימי מלחמה

מאת: מירב הקמון כחלון
בתוך הכאוס הזה עומדים בפנינו אתגרים לא פשוטים שדורשים מאיתנו להתמודד עם מציאות שלא צפינו לה במיוחד במרחב הזוגי והמשפחתי. מירב הקמון כחלון, מטפלת זוגית ומגשרת המתמחה בטראומה על רקע מלחמה, מציגה את הטיפים להתמודדות וחיזוק החוסן הזוגי שישמור על הזוגיות שלנו בימים אלה. להמשך קריאה >

טרור רצחני וטרור שקט: מה ההבדל ביניהם וכיצד ניתן להתמודד איתם?

מאת: מערכת האתר
טרור הוא אחד האתגרים הגדולים שהאנושות ידעה מימיה. הוא בא לידי ביטוי בשני ממדים האחד, הטרור הרצחני שפקד אותנו בשבעה לאוקטובר והשני, הטרור השקט, נקרא גם הטרור הפסיכולוגי והוא מתבטא בלוחמה על התודעה. 5 דברים שחשוב לדעת על סוגי הטרור וההתמודדות איתם. להמשך קריאה >

בין שבר למשבר: מתי אחד מסתיים ומתי השני מתחיל

מאת: שרון רנדליך
כששומעים את המילים שבר ומשבר אפשר להבין למה נוטים לייחס להם כמעט תמיד את אותה המשמעות, אך כשיורדים לעומק הדברים מתברר שלא כך הדבר וכי יש בהם שוני, והוא די מהותי.שרון רנדליך, פסיכותרפיסטית ומנהלת אקדמית בקבוצת גומא גבים עושה לנו סדר. להמשך קריאה >

זמן מלחמה: לשמור על עצמי ועל הקרובים שלי

מאת: עופר ערד
בימי התופת הקשים אנחנו והסביבה הקרובה שלנו נחשפים בלית ברירה באופן בלתי פוסק לזוועות ולתרחישי האימה שפוקדים אותנו בחדשות ובמדיה. עופר ערד, מאסטר טריינר NLP, ריכז כמה טיפים מגישת ה NLP שיעזרו לנו לשמור על עצמנו ועל הקרובים שלנו עד כמה שניתן כדי שנוכל לעבור את התקופה הזו עם מינימום טלטלות ומקסימום שמירה עצמית. להמשך קריאה >

להתמודד עם הילדים: תשובות פשוטות לשאלות קשות

מאת: רנית ארצי
אחד הקשיים בימים אלה הוא להתמודד עם השאלות של הילדים, שלא תמיד התשובות עליהן פשוטות. רנית ארצי, מדריכת הורים, מטפלת, מנחה ומובילה את תחום הדרכת הורים בגומא גבים מסבירה איך לגשת לשאלות הללו ולהתמודד עם חששות הילדים בגיל הרך: להמשך קריאה >

הדאגה מהיום שאחרי התופת: איך קמים מחדש

מאת: שרון רנדליך
אנחנו מכירים וחווים משברים מדי יום הן ברמה האישית והן ברמה המשפחתית אבל משבר לאומי כזה שנוגע בכל אחד ואחת מאיתנו עוד לא הכרנו. שרון רנדליך, פסיכותרפיסטית ומנחה של קורסי אימון בגומא גבים, מציגה את הדרך המומלצת להתמודד עם היום שאחרי התופת למי שזקוק לעזרה כדי לקום, ולו במעט, מאותה שבת הנורא הזו. להמשך קריאה >

על ניהול ומנהיגות בטלטלה

מאת: עמרי גפן
מאמר חדש ורלבנטי לתקופת המלחמה ולאחריה, אשר מבוסס על מפגשים של עמרי עם הנהלות שונות בתקופה זו. ידע רב קיים במרחבים של מנהיגות, חירום, טראומה וחוסן. במאמר הזה מרוכזים בתמצות הדברים הרלבנטיים ביותר עבור מנהלים בימים אלו. להמשך קריאה >

אפשר לעשות את זה אחרת: התנהלות בין הורים גרושים בזמן מלחמה

מאת: רותם פוקס
תקופות חירום ומלחמה מייצרים עומסים ולחצים באופן טבעי בתא המשפחתי בכלל ויכולים להיות מורכבים בתא של הורים גרושים בפרט. רותם פוקס, מגשרת זוגית ומשפחתית ומומחית לתהליכי גירושין, מציגה 5 טיפים שבעזרתם תוכלו לעבור את התקופה המאתגרת הזו עם מינימום של טלטלה אצל הילדים ומקסימום שיתופיות בין ההורים. להמשך קריאה >

עד כמה שניתן להקל: התמודדות עם ילדים עם הפרעות קשב בזמן מלחמה

מאת: ציפי קוברינסקי
ילדים עם הפרעות קשב מתמודדים בחיי היום יום עם אתגרים לא פשוטים שמציבים בפניהם קושי רב. במיוחד בימים קשים אלה, הם נתקלים באתגר עצום שמלווה בהצפות רגשיות העלולות להתעצם לממדים חריגים. ציפי קוברינסקי, מאמנת להפרעת קשב, מציגה אוסף של הנחיות שיעזרו לכם להתמודד טוב יותר ולסייע לילדיכם. להמשך קריאה >

גבולות מלחמה: מה להסתיר, מה לשתף את הילדים ואיך לעשות את זה נכון?

מאת: מערכת האתר
בימים מורכבים אלה, של אי ודאות וחוסר שקט, הילדים שלנו, בעיקר הצעירים שבהם, מתמודדים עם סיטואציות קשות, לא שגרתיות ואף חלקם חשופים למראות בלתי נסבלים, הכוללים תחושות פחד, חרדה, בהלה ואף הם מושפעים מההתנהגויות המועברות גם מאיתנו המבוגרים. אחת השאלות הנפוצות שנשאלת בקרב הורים רבים היא האם נכון לתווך לילדים את המתרחש או דווקא לגונן עליהם, לחסוך מהם ובכלל לא לשתף אותם. להמשך קריאה >

פסיכולוגיה חיובית: איך היא מסייעת לחיות חיים יותר טובים ומאושרים

מאת: מערכת האתר
פסיכולוגיה חיובית היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לאושר שלנו. ובניגוד לפסיכולוגיה המסורתית, הפסיכולוגיה חיובית מתמקדת בחוזקות שלנו, בעוצמות וברגשות חיוביים. אז אם חשוב לכם להיות יותר מאושרים ולהבין כיצד ואיך היא באה לידי ביטוי בחיינו, קראו ושמרו. להמשך קריאה >

רוצה ליצור איתנו קשר?

נשמח לחזור אלייך, רק צריך למלא פרטים



    קורסים במכללה
    דילוג לתוכן