דלג לתוכן דלג לפוטר

עליית המדרגה של הגישור

עליית המדרגה של הגישור

ניצני הגישור החלו לנבוט בישראל באמצע שנות ה-90. בשנים האחרונות אנו עדים לכך להתרחבות ושימושים הולכים וגדלים של הגישור במרחבים שונים. ועדיין, הפוטנציאל הקיים בתחום ובהקשריו השונים בעתיד הקרוב והרחוק הינו אדיר, הרבה מעל מה שמשערים. תרבות יישוב הסכסוכים בעולם במגמת שינוי, מגמה שמורגשת היטב גם בישראל. הציבור ומקבלי החלטות כבר מבינים במה מדובר והמודעות הולכת וגוברת. היום ברור כי אנחנו מסייעים לאנשים לפתור בעיות באופן איכותי יותר, מהיר יותר וזול יותר. מערכות רבות מכירות בערך של הכלים כשפה וכתרבות ארגונית. המהפכה בעיצומה. הגיע זמננו לתת מענה מקצועי, מקיף ורחב מאי פעם.

 

יש עדיין הרואים בגישור בישראל “טרנד” שחלף. יש שיאמרו: שלשום הרפואה האלטרנטיבית, אתמול הגישור, היום הקוtצ’ינג, ומחר הדבר הבא. תרבות המקדשת שטחיות ומהירות מהווה קרקע פורייה לטרנדים ולשרלטנות. הגל הגדול של הגישור (שהתרחש סביב 1999-2001) הביא למודעות למושג החדש, אך גם הדביק אליו דימוי לא רציני ולא מקצועי. הניסיון מלמד שסופו של טרנד להסתיים, ולאחריו מתחיל תהליך של התייצבות ותחום הגישור אינו שונה מתחומים אחרים בהיבט זה. בתחילת שנות האלפיים פעלו בארץ קרוב לחמישים מרכזי גישור שהניבו לאורך השנים מעל 20,000 בוגרי קורסים. כיום נותרו בישראל מספר מרכזים בודדים וכמה מאות מגשרים. אותם מרכזים שיצרו “סרט נע” של קורסי גישור ולא עסקו בכך באופן מקצועי “התייבשו” מאחר ולא סיפקו מענה מספיק מקצועי. מרכזים שלא עסקו בפיתוח ובעשייה ממשית, או שצברו מוניטין שלילי כמעט ונעלמו מהשטח. השוק למד לאט לאט לזהות מיהו מגשר מקצועי ומי לא. היום, בשנת 2009, המרכזים והמגשרים שנותרו – מקצועיים יותר, מאופיינים בהתמחויות ייעודיות ועם ניסיון מצטבר שהולך וגדל. בשונה מלפני עשור, בהחלט ניתן כיום להגדיר את הגישור כפרופסיה.

 

החוסן של תחום הגישור בישראל בהיבט של תהליכי הכשרה עמד למבחן עם ביטול התקנות לנושא ההסמכה באפריל 2008. לאחר הביטול, שנבע מסדרי העדיפויות המעוותים ואזלת היד של משרד המשפטים, לא חל כל שינוי בתחום, אלא להיפך, יותר ויותר אנשים מבקשים ללמוד גישור. כיום אף מתחזקת מגמה זו עם השינויים במשק והצורך של רבים לבנות עצמם בתחומים חדשים.

 

יחד עם זאת, בהיבט של ההכשרה המקצועית בתחום, כיום כולם מבינים כי קורס בסיסי בלבד אינו מספק כתשתית מקצועית, והפרקטיקום (תכנית התנסות מעשית בגישור) נתפס כיום כתכנית המקצועית החשובה ביותר. במקביל חלק מן התכניות האקדמאיות ליישוב סכסוכים באוניברסיטאות משכילות לרקום קשרי עבודה ומחקר נהדרים עם השטח ובכך מוסיפות לעומק ולמקצועיות של התחום (לדוגמא – בקרוב יפורסמו תוצאות מחקר שנעשה ע”י רויטל חמי זינימן, דוקטורנטית בחוג ליישוב סכסוכים באוניברסיטת בר אילן שבחן אספקטים שונים בהשפעת סדנאות בניהול ממשקים ומשא ומתן בתוך ארגונים). כמו כן, קיימים בארץ עשרות מרכזי גישור בקהילה המבצעים תהליכי הכשרה מקצועיים ומתקדמים ביותר, והופכים את מגשריהם למומחים בתחומם (למשל התמחות בסוגיות כמו גישור בזקנה או גישור לאנשים עם מוגבלויות).

 

בעבר נהגו לומר שיש יותר תהליכי הכשרה בגישור מאשר עשייה אמיתית של גישור בשטח. היום ניתן לראות בפירוש שלצד תהליכי הכשרה מקצועיים מתפתח לגישור שוק וביקוש, וצריכתו כמוצר הולכת וגדלה.

 

ניתן לומר בסיפוק רב כי הציבור הישראלי למד לאורך השנים לצרוך בחוכמה שירותי גישור מותאמים. יותר ויותר אנשים, משפחות, ארגונים וקהילות מבינים מה הוא תהליך הגישור, מה יתרונותיו ואף מה מגבלותיו. ניתן לראות את ההתפתחות ברמת המודעות של הציבור בכך שהיום אנשים רבים פונים להליך הגישור עוד לפני שפותחים בהליכים משפטיים. אחוז מאד גבוה מהזוגות המתגרשים פונים לגישור. מנהלים בחברות, מנהלי קהילות ואחרים לא מהססים ליזום הליך של גישור לפני שימוש בכל אופציה אחרת. אם בעבר הנטייה הייתה להניח שמגשר חייב להיות עו”ד או שופט בדימוס, הרי שהיום הציבור לומד את המגבלות של שופט בדימוס שמגדיר עצמו כמגשר ולמעשה משמש כבורר, וכי אין הכרח שמגשר יהיה עו”ד. אנשים מבינים כי מה שמתבצע בבית הדין לעבודה ע”י נציגי ציבור הינו תהליך פישור ולא גישור. הצרכנים לומדים לצרוך נכון את השירות, בין השאר ע”י כך שמבררים היטב על הניסיון והיכולות של המגשר. הציבור אף מכיר בצורך לשלם שכר יותר מכובד למגשר מקצועי, יחסית למצב בעבר בו מגשרים הציעו עצמם בשכר מגוחך או בהתנדבות רק בכדי לצבור מעט ניסיון. בשנים האחרונות בהחלט ניתן לראות שיותר ויותר מגשרים מוכשרים ומקצועיים מבססים את עיקר פרנסתם על גישור.

 

במקביל עובר התחום התמסדות ומקבל הכרה מצד המערכת המשפטית. חלק מבתי המשפט עדיין מפנים תיקים, וכיום אף מתקיים פיילוט מהו”ת. במסגרתו שלושה בתי משפט בישראל מחייבים כל תביעה משפטית שמעל 50,000 ₪ לתהליך של קדם גישור לפני כניסה להליך משפטי. חלק ניכר מהתיקים ממשיכים במסלול הגישור ומתוכם רבים אף מיישבים את הסכסוך בהסכמה. הצלחת הפיילוט תחייה את הגישור המשפטי ותעגן אותו בדפוסי עבודה אפקטיביים. מוקדם להעריך, אולם עצם העובדה כי לאחר מספר חודשי הפעלה הוחלט להרחיב את כמות המגשרים הפעילים בתכנית מעידה על הצלחה יותר מכל דבר אחר.

 

יחד עם זאת, אם בעבר, מרבית המגשרים והמרכזים ראו בגישורים המופנים מבתי המשפט את מקור ההפניה המרכזי, מגמה זו משתנה לאורך השנים. היום, במקביל לעשייה במערכת המשפטית, מתפתחים מגזרים נוספים כגון: המגזר העסקי, התחום הסביבתי, סביבה תכנון ובנייה, תחום הספורט, תחומי הקהילה והרשויות, ועוד. כמובן שהדבר מחייב במקביל את המגשרים לפתח תחומי מומחיות מסוימים, וגם בהיבט זה ניתן לזהות צמיחה יפה.

 

תהליכי צמיחה נוספים שניתן לזהות בתחום: מוקמות מחלקות גישור במשרדי עורכי דין גדולים. מרכזי הגישור המקצועיים בצמיחה. מגשרים רבים מפתחים מוניטין אישי ועובדים עצמאית. רבים פעילים במסגרת מרכז השלטון המקומי, רשויות מקומיות וגופים נוספים. מדובר בתשתית שנועדה להישאר ולצמוח.

 

אם לפני מספר שנים היה מי שהספיד את התחום, כיום ברור שבעולם ובישראל הוא מתפתח הן כתחום מקצועי והן כתנועה חברתית. מדובר בפסיפס נרחב של תחומי התמחות, כלים וגישות, תהליכים וארגונים. כולם מבוססים על הרצון הטבעי של בני האדם לסיים את הקונפליקטים שלהם. על ההבנה שלהם שאם לא מצליחים לעשות זאת לבד, עדיף להיעזר בגורם מקצועי שישאיר בידיהם את השליטה על התוצאות, מאשר להמשיך במלחמה או לאפשר לגורם חיצוני להכריע עבורם. אנשים מעריכים את האנושיות והרגישות שבאות לידי ביטוי בגישור ומזהים את הערך שתהליך זה מאפשר להם ליצור. כולנו מבינים כי מדובר בכלי אפקטיבי, המשקף שפה, תפיסת עולם ודרך חיים. מי שבוחר בדרך זו, לצד האתגר המקצועי האדיר, הוא שותף ומחויב למהפכה חברתית עמוקה וחשובה.

עליית המדרגה של הגישור

תוכן נוסף שיכול לעניין אותך

פרק 59 | כל האמת על עתיד הארגונים: מגמות, ESG ואחריות תאגידית

עמרי גפן מראיין את מומו מהדב
עמרי גפן בשיחה מרתקת עם מומו מהדב, מנכ"ל ארגון במעלה, על המגמות המעצבות את עולם הארגונים. הם צוללים לעומקם של נושאים כמו מקום ה-ESG וחשיבותו, האמת שמאחורי אחריות תאגידית, וכיצד ליצור ולשפר מערכות יחסים בתוך ארגונים. השיחה חושפת תובנות חשובות על האתגרים וההזדמנויות העומדות בפני מנהלים ועובדים בעידן המשתנה. להמשך קריאה >

פרק 58 | המהפכה של המאה ה-21: שיחה מעמיקה עם מפתחת ‘הגישה המשלבת’

שרון רנדליך מראיינת את ענת מילנר כהן
מה זה "אימון אישי"? מה החשיבות שלו דווקא בעידן הנוכחי ואיך הפך לאחד הכלים המרכזיים במאה ה-21 לניהול עצמי ולצמצום הפער בין הרצוי למצוי. כל מה שכדאי לכם לדעת על אימון אישי, על התפתחות המקצוע בארץ ועל הכשרת המאמנים בגישה הייחודית של מכללת גומא-גבים, חלוצת הכשרות המאמנים בישראל. שרון רנדליך מארחת את ענת מילנר כהן, מפתחת "הגישה המשלבת" - שיטת האימון הייחודית של מכללת גומא-גבים. להמשך קריאה >

פרק 57 | על מנהיגות וטרנספורמציה בעולם השיתופיות: מה עובד ומה לא

עמרי גפן מראיין את אלון בן יוסף
אלון בן יוסף ועמרי גפן נפגשו לפני מספר שנים כאשר אלון שב משליחות באירופה. החיבור היה מיידי ומאז אלון צמח בקבוצה כתלמיד שעשה מסלול מלא כמנחה, וכיום הוא מנהל את יחידת השיתופיות והייעוץ הארגוני של קבוצת גומא-גבים. בשיחתם מעמיקים עמרי ואלון בהיבטים יישומיים של שיתופיות ארגונית ובין ארגונית. באתגר המשולב של מנהיגות וטרנספורמציה ארגונית, בשאלות הדחיפות והבשלות, ובדוגמאות לתהליכים שנכשלו ושהצליחו. שווה להקשיב וללמוד משני מקצוענים בתחום להמשך קריאה >

טיפול פסיכולוגי או אימון אישי? על ההבדלים והבחירה הנכונה

מאת: מערכת האתר
רובנו ניצבים לעיתים בפני אתגרים, התמודדויות או תקופות של שינוי, שבהן אנו זקוקים לתמיכה מקצועית. שתי גישות עיקריות מציעות תמיכה זו: טיפול פסיכולוגי ואימון אישי. הבנת ההבדלים בין השתיים יכולה לסייע בבחירת הטיפול המתאים ביותר לצרכים האישיים. להמשך קריאה >

רשימת מקורות להעמקת הידע בנושאי הכנס השנתי של גומא גבים 2025

מאת: מערכת האתר
הכנס השנתי של גומא גבים התקיים ב-12.2.2025 והושפע מאירועי ה-7 באוקטובר. הוא עסק בטראומה אישית וקולקטיבית, פוסט טראומה והתמכרויות, ומאפייני הדור הצעיר שחווה את הטראומה, אותו דור שמסתמן להיות דור התקווה. ריכזנו עבורכם כאן רשימת מקורות מומלצת להעשרת הידע בנושאים שהוצגו בו. להמשך קריאה >

הורמוני האושר: המפתח לרווחה נפשית ואיכות חיים

מאת: מיכל גורדון
מה באמת גורם לנו למצב רוח טוב ולתחושת שלווה? מה יכול לעזור לנו לשפר את ה-well-being שלנו? הורמוני האושר כמובן! מיכל גורדון, מאמנת אישית לאושר, מסבירה מהם הורמוני האושר ואיך אפשר להגביר את רמותיהם, בעזרת פעולות פשוטות ויום-יומיות כמו חיבוק, פעילות גופנית או תזונה נכונה. כי גם בזמנים מאתגרים, אפשר ורצוי לשפר את מצב הרוח ולהרגיש הרבה יותר טוב. להמשך קריאה >

בין הובלה לניטרליות: כך מנהלים תהליך גישור בלי לאבד איזון

מאת: גלעד ברגשטיין
ניהול תהליך הגישור הוא אמנות של איזון. מצד אחד, המגשר צריך להכווין ולהוביל. מצד שני, עליו להישאר ניטרלי ולתת לצדדים למצוא פתרונות בעצמם. אז איך עושים את זה נכון? גלעד ברגשטיין, מגשר ועו"ד, בוחן את האיזון העדין שבין ניטרליות להובלה ומציע למגשרים כלים להתמודדות איתו. להמשך קריאה >

לימודי תעודה: בחירה מעשית לקריירה מצליחה

מאת: מערכת האתר
בעולם שבו הקריירה תופסת מקום מרכזי בחיינו, רבים מתלבטים בין מסלולי לימודים שונים כדי להשיג את הידע והכישורים הנדרשים. לימודי תעודה מציעים אלטרנטיבה ממוקדת ומעשית לתארים אקדמיים, ומאפשרים לרכוש מקצוע בזמן קצר יחסית. מסלולים אלו מתאימים במיוחד לאלו המעוניינים בהסבה מקצועית, בהעמקת הידע בתחום מסוים, או בשילוב לימודים עם עבודה קיימת. הגמישות וההתמקדות בפרקטיקה הופכות את לימודי התעודה לבחירה אטרקטיבית עבור רבים. להמשך קריאה >

איך לשמור על הזוגיות והרומנטיקה גם כשהילדים בחופשה

מאת: מיקי שאשא
איך שומרים על זוגיות שפויה כשהילדים בחופשה? עם קצת תכנון, הומור והרבה סבלנות, אפשר לצלוח את החופשה הזו, להישאר ביחד, וליהנות מהדרך. מיקי שאשא, מאמנת אישית, זוגית ומינית, תעזור לכם לשמור על הקשר הזוגי שלכם גם בתקופות האינטנסיביות האלה. כי גם בזמן חופשה, מגיע לזוגיות שלכם מקום משלה. להמשך קריאה >

פרק 56 | על חיבורים, חברים ואוכל: הפיצוח המרתק של דקלה מלמוד

עמרי גפן מראיין את דקלה גולדשטיין מלמוד
דקלה גולדשטיין מלמוד בפגישה עם עמרי גפן על חיבורים. בשיחתם המרתקת הם חוקרים את העולמות של חיבורים ושיתופיות, דרך הפריזמה המרתקת של הפרוייקט הייחודי "החברים של דקלה". דקלה בחרה לפני שנים לחבר בין אנשים דרך ארוחות שף ולאורך הדרך התפיסה והיישומים שלה מעמיקים ומתרחבים. מה בדיוק קורה שם ומה ניתן לקחת מזה לחיים של כולנו. להמשך קריאה >

פרק 55 | משא ומתן: מטקטיקה לתפיסת עולם

עמרי גפן מראיין את ונסה סיימן
כולנו יודעים לנהל משא ומתן? כך נדמה לנו. יש לנו מטרה, קווים אדומים, נדע להגיב והכל יהיה בסדר. - אז זהו, שלא! מו"מ הוא תהליך, ואמנות המו"מ היא אמנות היחסים והאינטראקציה. בשיחתם של ונסה סיימן ועמרי גפן, ממובילי ומשפיעי הדיסציפלינה המקצועית של המו"מ בישראל, הם מנתחים גישות, הנחות יסוד, טכניקות, ומסמנים תובנות שעשויות להיות אפקטיביות עבור כל אחת ואחד. להמשך קריאה >

פיתוח יכולות ההקשבה: הדרך לשיפור מערכות יחסים בחיים האישיים והמקצועיים

מאת: מערכת האתר
הקשבה אמיתית היא מיומנות שכולנו מכירים בחשיבותה, אך לעיתים קרובות נוטים להתעלם ממנה. בעידן שבו אנחנו מופגזים במידע ובגירויים מכל עבר, היכולת להקשיב באמת היא כלי נדיר שמאפשר לנו ליצור מערכות יחסים חזקות ובריאות, הן בחיים האישיים והן בעולם המקצועי. במאמר זה נדבר על החשיבות של פיתוח יכולות הקשבה, נתמוך בנתונים אמינים, ונבחן כיצד מיומנות זו יכולה לשפר את מערכות היחסים שלנו בכל התחומים. להמשך קריאה >

רוצה ליצור איתנו קשר?

נשמח לחזור אלייך, רק צריך למלא פרטים



    קורסים במכללה
    דילוג לתוכן