בדידות, התמודדות עם אי־ודאות, יכולת התאמה למציאות משתנה וחוסן, כנראה שלובים זה בזה, בעיקר בקרב מנהלים ובכירים. זה כנראה מחיר של חבילת “המנהיגות”. עמרי גפן, מומחה לשיתופיות ומחבר הספר ‘מאגו סיסטם לאקו סיסטם’ מדבר בספרו על החוויות האישיות שלו במסע רווי של תובנות, דילמות ופתרונות.
בדידות, התמודדות עם אי־ודאות, יכולת התאמה למציאות משתנה וחוסן, כנראה שלובים זה בזה, אני פוגש זאת במשך השנים בעבודתי עם מנהלים בכירים – בעיקר מנכ”לים, אלו שבראש הפירמידה, גם אם היא שטוחה וגם אם מעליה יש דירקטוריון או ועד מנהל. מקרב מאות המנהלים שפגשתי, בדידות היא חלק מהחבילה שמוגדרת כ”מנהיגות”. גם אני, באופן אישי, חוויתי זאת למעלה משני עשורים כמנכ”ל. ככל שנרתום אלינו אנשים איכותיים ומחויבים, ככל שנקיים קשרים חמים ואינטימיים בארגון ועם לקוחות, ספקים ושותפים, בסופו של דבר אנחנו נמצאים לבד במסע. זוהי הוויה מעצימה, בדיוק כשם שהיא עלולה להחליש.
לצד הכמיהה המתמדת לשיתופי פעולה, לשותפות ולעבודת צוות, ולצד הרצון לחלוק את הנטל, תמיד נוכחת ההבנה העמוקה של משמעות האחריות האישית כדבר מרכזי. הצלחת המסע בים תלויה בצוות, אך בראש ובראשונה בקברניט. כאן טמון הדיסוננס הראשון והעמוק של מנהלים ומנהיגים בכל הקשור למרחב של שיתופיות ושיתופי פעולה. גם אם אנחנו מאמינים מאוד ורוצים בכך, עמוק בתוכנו אנחנו מתקשים להפחית את השימוש בכלים של הובלה ושליטה, שהקיום שלהם נובע בראש ובראשונה מכך שהאחריות היא בידיים שלנו.
הסיפור של העידן החדש אינו קשור בעבודת צוות. רוב המנהלים מתמודדים כיום יפה מאוד עם הובלת צוותים. אלו שאינם מצליחים על פי רוב ייפלטו למקום אחר, והם חריגים למדי. ראש יחידת הדרכה של ארגון ביטחוני גדול המחיש לי את הדבר באחת משיחותינו: “חקרנו שוב את תפקיד מנהלי הביניים. בשונה ממה שהיה בעבר, כיום הם לא ממש מוטרדים מהאתגר של ניהול הצוותים שלהם. זה עובד להם טוב. הקושי והאתגר עבורם קיימים בעבודה שבין הצוותים, ובשיתופי הפעולה עם גורמים מקבילים בארגון וגורמים אחרים בחוץ.”
האם ייתכן שבתקופה כה קצרה נוצר שינוי כל כך גדול? כנראה שבמקומות מסוימים אכן כן, ואילו במקומות אחרים הקצב איטי יותר. הדבר תלוי בעיקר בקצבי השינויים של הזירה החיצונית של הארגונים. בזירה העסקית תחושת הדחיפות חזקה יותר והשינויים מואצים. בזירה הביטחונית, ודאי במזרח התיכון שאינו מאופיין ביציבות, השינויים מהירים ומתמידים. בשאר הזירות השינויים איטיים יותר, ולכן במרחבים אלו מאתגר יותר לרתום הנהלות לתהליכי שינוי בכל הקשור לשיתופיות.
בפועל, בכל הארגונים ובכל המרחבים, קיימת הכרה הולכת וגוברת בצורך להתמודד עם האתגר השיתופי. ההבנה המתפתחת היא כי מדובר ברבולוציה מהירה ולא באבולוציה איטית. הכרה זו מבוססת על ההבנה כי הסיפור החדש הוא המורכבוּת. בעידן החדש לא מתאפשר ליצור לבד רלוונטיות ואימפקט משמעותי. אנחנו צריכים אחרים. מבחינות מסוימות אלו לא ממש חדשות טובות, כי מהרבה טעמים עדיף לבד. אבל כבר אי־אפשר לבד. השאלה כיום אינה אם יש צורך בשיתופיות אלא כיצד יש לבנות ולבצע אותה באופן הטוב והמדויק ביותר. החדשות הטובות שזה בהחלט אפשרי.
האמונה הבסיסית שהעולם יכול וצריך להיות טוב יותר, עבורנו ועבור ילדינו, וההבנה שהדרך היחידה לעשות זאת היא באמצעות שיתופי פעולה, גרמו לי להעמיק בלמידה ובעשייה בתחום זה. הרצון להשפיע, להביא בשורה חדשה ורלוונטית, ולהאיץ את השינוי הנדרש בחברה האנושית, הביאו אותי לכתוב את הספר הזה. הספר, בדומה לתפיסת חיי והעשייה המקצועית שלי לאורך שניים וחצי עשורים, ובדומה למודל המוצג בו, שואף לפשטות.
הערך המרכזי עבור הקורא מתמצה בהבנה עמוקה של זירת השותפויות, ובהיכרות עם פרדיגמה רלוונטית ועם האפשרות לאמץ שפה חדשה ומודל עבודה יישומי. הספר נסמך על עשרות שנות ניסיון מעשי ועל אלפי שעות של תהליכים, ולצד זאת מציג תמצית ייחודית מתוך הידע הרב שנצבר בעולם. זווית הראייה המוצגת בו היא פרקטית ומתבססת על סיפוריהם של מנהלים ומנהיגים בעולם משתנה ומאתגר, על הניסיון שלי כמנהל וכיזם, ועל הניסיון המצטבר בשטח של רבים אחרים שאותם ליוויתי בדרך. התובנות, הדילמות והפתרונות, מוצגים בעיבוד נגיש עבור מנהלים ומנהיגים – בעיקר עבור אלו שרוצים להיות רלוונטיים יותר בהובלה שלהם בעידן החדש.
אם מעניין אתכם להתעמק בנושא, ניתן לרכוש את הספר, כאן >
https://private.invoice4u.co.il/ClearingNew/Invoice4UClearing.aspx?ProductId=7916
קורסים במכללה