דלג לתוכן דלג לפוטר
סגירת חלון ההזדמנויות ליצירת אמון בישראל

סגירת חלון ההזדמנויות ליצירת אמון בישראל

סגירת חלון ההזדמנויות ליצירת אמון בישראל

“אמון הוא כמו האוויר אותו אנו נושמים. כאשר הוא קיים, אף אחד לא באמת שם לב. אבל כאשר הוא לא קיים, כולם שמים לב”. משפט זה של וורן באפט רלבנטי לכל מקום ובכל זמן, אולם נראה כי הוא משקף יותר מכל את מדינת ישראל כיום.

 

תקופה זו מזמנת למדינת ישראל ולחברה הישראלית הזדמנות מאד ייחודית וחשובה. במדינה המאופיינת בעיקר בחוסר אמון, בכמעט כל זירה אפשרית, וחברה מפולגת ומשוסעת, ידענו לשלב ידיים לאורך השנים בימי לחימה. חלקית. לא כולל הקהילה הערבית והחרדית, וגם לא בהכרח הבועה התל אביבית. כיום מתרחש משהו נדיר, שעם מנהיגות נכונה עשוי להוות מנוף לטרנספורמציה עמוקה. אולם באם המנוף טמון במנהיגות הפוליטית הנוכחית, הרי שחוסר האמון רק צפוי להעמיק.

 

מובילי המגזר העסקי לחלוטין מבינים כי משבר הקורונה מהווה סיכון גדול, ולצידו סיכוי גדול. הם משקיעים את כל מאמציהם במהלך משולב של הישרדות ובמקביל זיהוי הזדמנויות לצמיחה ולהגדרה מחודשת, מתוך הבנה כי ארגון שלא יגדיר את עצמו מחדש לא יהיה רלבנטי בעתיד. ליבת העיסוק שלהם הינו האמון – מצד כל השחקנים הרלבנטיים בזירה.

 

מדוע שלא נגדיר עצמנו מחדש גם כחברה? מדוע שלא נמנף את מה שקורה היום ליצירה של אמון? רשימת “פערי האמון” בזירה הישראלית ארוכה, אולם בכל מקום שנתבונן בו יש הזדמנות לשינוי:

 

שוק העבודה

בכל המגזרים, האופן שבו מנהלי הארגונים מתנהלים בתקופה הזו קריטי לעתיד. קיימים צרכים מסוימים של העובדים בכל אחד משלבי המשבר. תחושות שייכות, מחוברות, קהילתיות וסולידריות קיימות אולם אינן מובנות מאליהן.

 

בראייה קדימה זהו הזמן לבנות אמון בין מעסיקים ובין עובדים בכל הקשור בעבודה מהבית. כולנו מבינים כיום שזה אפשרי וכראה שגם יותר אפקטיבי. אמון יאפשר לכך להתממש, בכל ארגון בהתאם לצרכים וליכולות. השינוי מצריך מעבר ממדידת תשומות למדידת תפוקות. מעבר מדיווחי שעות לדיווחי משימות. מעבר מנורמות של שליטה בעובדים למרחב של שותפות עובדים.

 

אין ספק כי אם למשל תתגבש נורמה לפיה ימי שלישי בשבוע מקובלים כימי עבודה מהבית, ואלו יהיו באופן טבעי לכל הארגונים ימים בהם מקיימים ישיבות מקוונות ולא פיזיות, תיווצר מהפכה משמעותית במדינה. זה דורש אמון, והוא חייב להיות הדדי. בנוסף, ועדי העובדים נדרשים בוודאי בשנה הקרובה, לפעול בשותפות מלאה עם המעסיקים, ביושרה ובאומץ, במטרה לאפשר שיקום של המשק. בכל מקום שיפעלו כך, הם יסייעו בחיזוק האמון ההדדי אשר מהווה מנוע צמיחה משמעותי בפני עצמו.

 

מערכת החינוך

האמון של ההורים והתלמידים כלפי מוסדות החינוך תלוי עד כה במרכיב אחד בלבד – הצוות שעובד באופן אישי וישיר עם התלמידים. אלו והוריהם באמון מלא כלפי המערכת כאשר הם מוצאים שם מחנכים אמיתיים וכאלו המסוגלים לראות את הילד ולהעצים אותו. כאשר זה לא קיים, גם אין אמון כלפי המערכת. אין שום סיבה להאמין במנגנון בירוקרטי גדול ומיושן, אשר גם מפוצל בתוכו, ואף מתקשה לתת מענה מדויק בתקופה זו. אולם חוסר האמון מתגבש לאורך עשרות שנים בעיקר בשל חוסר הרלבנטיות של בתי הספר. בנקודה הנוכחית, כאשר ברור שידע ניתן להקנות בכל דרך אחרת ולא בהרצאות פרונטליות בכיתה, וגם אנו סוף סוף מבינים כי ידע אינו העיקר (כן נגישות, סינון ובקרת ידע), הגיע הזמן לשינוי.

 

יש לבחון באומץ מה נדרש מהילדים של היום בעולם מורכב וחסר וודאות שמזמן להם העתיד, ולארגן מחדש את התפיסות והיישום – הדגש הנדרש הוא על חוסן נפשי, עבודת צוות, מערכות יחסים, עצמאות ובחירה, מודעות ופיתוח חוזקות אישיות, התמודדות עם אי וודאות, למידה עצמית, ניהול קונפליקטים ודיאלוג, מנהיגות ושיתופי פעולה. האם העומדים בראש המערכת כיום מבינים זאת ומסוגלים לעשות שינוי? כנראה שלא. האם ארגוני המורים מוכנים להירתם למהלך ולוותר על חלק ממאבקי הכוח? כנראה שלא. נדרש במערכות אלו החלפת דור. אין ספק כי זו הזדמנות יקרה מפז להגדיר עצמה מחדש, עם ערך אמיתי, אמון ושותפות של כל מרכיביה, וכאקו סיסטם שנותן מענה לעידן החדש.

 

קהילתיות

זו שעתן היפה של הרשויות המקומיות, ובתנאי שהרשות נוכחת ומנהלת את המשבר בזירה המקומית. האופן שבו הן מתנהלות בימים אלו ישפיע לאורך שנים על אמון תושבי הרשות בה, ועל האמון בקרבה ובקרב הקהילה. הפוטנציאל קיים, מאחר וכיום יותר מבעבר יש יותר אכפתיות כלפי הסביבה הקרובה. יותר סיוע ועזרה למי שצריך. השאלה אם מובילי הרשויות ימנפו את הכוחות הטבעיים שנוצרים בקהילה, אם הם יחזקו את תחושות השייכות והערבות ההדדית, אם הן תהפוכנה עולמות עבור העסקים המקומיים, המעסיקים הקטנים והבינוניים? נראה שמרבית הרשויות מזהות את ההזדמנות ופועלות בהתאם, חלקן אף באופן מהפכני. הרבה מזה בזכות דור חדש של מנהיגים המפעפע בשנים האחרונות אל תוך המרחב המוניציפאלי, וניתן להניח כי הם ידעו למנף כתהליך שינוי עמוק גם בתום המשבר.

 

החברה הערבית והחברה החרדית – אלו שני מגזרים שלאורך שנים במצב של חוסר אמון עמוק ומובנה כלפי המדינה והחברה הישראלית. חלק מהתמונות שאנו רואים בתקשורת בימים אלו מהוות סמל לשינוי האפשרי – המשטרה והצבא הפועלים כתף אל כתף עם אזרחי בני ברק ודיר אל אסד. לצד האכיפה הנדרשת, נוצרת גם תחושת שותפות ונבנה אמון פנימי וחיצוני גבוה מאי פעם. נוצר כאן חלון הזדמנויות משמעותי ליצירת תהליך שמבנה שילוב של מגזרים אלו בשירות לאומי ובתהליכים משותפים נוספים.

 

הזירה המדינית

בימים אלו נוצרים שיתופי פעולה עם מדינות ערביות ואסלאמיות שונות. המשמעותי ביותר הוא עם ירדן, כך זה קורה גם עם מדינות שבשגרה מוגדרות כאויבות. האם ניתן למנף את זה להתמקמות חדשה של ישראל בזירה המזרח תיכונית? אין ספק שכן.

 

מערכת הבריאות

האמון כלפי מערכת זו מושתת בעיקרו על התחושה החזקה שהצוותים הרפואיים הנמצאים בחזית מתאבדים על הבריאות של כולנו. אלו מתגלים בשיאם, בעוד שמשרד הבריאות נתפס מיום ליום כגוף שאינו פועל בסנכרון מלא, אינו בהכרח מקבל את ההחלטות הנכונות ובזמן הנכון, ואינו שם את השקיפות כערך מרכזי. ההסתרה והעדר לקיחת האחריות פוגעים באמון האזרחים.

 

ניתן להמשיך כך ולנתח את כל הזירות הרלבנטיות האחרות, אולם אין ספק כי הפוליטיקאים, העומדים בראש המגזר הציבורי, אחראים באופן ישיר על סגירת חלון ההזדמנויות של יצירת האמון בחברה הישראלית באופן שלא רק שאינו ממנף את ההזדמנות, אלא אף מעמיק את פערי האמון בישראל. למעלה משלושה שבועות הם השתהו בהקמת ממשלת החירום או האחדות שכה זקוקים לה. אינטרסים אישיים אשר מקרקעים את האינטרסים הציבוריים. אינספור שרים וסגנים, ובזבוז מכאיב של כספי הציבור, מוחקים באופן מוחלט את מעט האמון והתקווה שעוד היו. מיליוני אזרחים אשר לוקחים אחריות, וצופים בכאב במנהיגים לכאורה שאינם מסוגלים לכך.

 

אותו מגזר המונהג בידי הפוליטיקאים נדרש לבצע את קפיצת המדרגה המשמעותית ביותר ברגעים אלו, אולם הסיכוי לשינוי מהותי ומהיר במגזר הציבורי הינו אפסי. התלות ההדדית בין הפקידות הבכירה ובין הדרג הפוליטי גורמת לכך שכל השירות הציבורי נגרר בהשחתה, בפילוג וברידוד שמובילים הפוליטיקאים. הלגיטימציה לשימור הנוחות ומוקדי הכוח של הפקידים מקשה על שיתופי הפעולה בין המשרדים ומעמיסה בירוקרטיה על הציבור. מרבית הפקידות הבכירה חסרת אומץ ויכולת מנהיגות אמיתית.

 

דבריהם של מקבלי ההחלטות כי הם מבינים את רחשי הציבור, ואת מצוקת העצמאיים, המפוטרים ועוד, מוטלת בספק. הם רגילים ליציבות תעסוקתית, ומרביתם אף עם משכורות מוגזמות ביחס לתשומות ולתפוקות שלהם, שלא לדבר על תנאי פנסיה ועוד. מעבר לכל ההחלטות והתכניות הכלכליות שלהן הציבור מחכה בכיליון עיניים, כמהלך בונה אמון, וגם כזה שיאפשר עוד טיפה מרווח נשימה, יש לקבל החלטה שכל משכורות המגזר הציבורי בחודשים אלו, יופחתו ב-10%. ישראל אינה ניו זילנד, ולכן אין ציפייה שהקיצוץ יהיה של 20% מהשכר. הסיכוי שתתקבל החלטה כזו בישראל הינו אפסי, בין השאר כי גם הפוליטיקאים תלויים בפקידים. הס מלהזכיר את הדאגה שלהם לעצמם כך שאין סיכוי שיפגעו בשכרם.

 

הציבור הישראלי חווה יותר מתמיד את אטימות הממסד. זה מתחיל מהגישה הבסיסית, הגורמת לכך שמשרד האוצר משקיע את מאמציו בייצוב המשק ובשמירה על הקופה הציבורית. זו כלכלה ישנה, אשר פוגעת ישירות במי שמשלם לקופת המדינה סכומי עתק המצטברים לאורך שנים. האוצר נדרש להשקיע כל שקל שניתן בחיזוק העסקים הקטנים והבינוניים וביצירת צמיחה. זו הכלכלה החדשה, וההזדמנות לשינוי שמתאפשרת במשבר הנוכחי. זה ממשיך במישור המעשי, בו הציבור פוגש בירוקרטיה בלתי אפשרית, בלבול, איטיות, והעדר רלבנטיות של המדינה למרחב מאד גדול של עצמאיים ועסקים. יתכן מאד כי חוסר האמון ההולך ומעמיק של מרבית האזרחים כלפי גופי הממשל, יגרום לביקורת גדלה ומחאה עוצמתית שתופנה כלפי הממסד, בדרישה ברורה לבצע בקרבו רפורמה מוחלטת. במקום שמגזר זה ימנף את ההזדמנות לבנות את האמון של הציבור, הוא מעמיק את חוסר האמון לרמה שלא ניתן יהיה לתקן ללא השינוי שיתקיים בתוכו. אם יתקיים.

 

החברה הישראלית במשבר מתמשך של חוסר אמון. של הציבור כלפי מנהיגיו. של הציבור ומנהיגיו אל מול התקשורת. בין המגזר העסקי לממשלתי. בין חרדים לחילוניים. בין ערבים ליהודים. הרשימה ארוכה, אולם בכל אחד מסעיפיה נפתח חלון הזדמנויות נדיר. אנו רואים כיצד הוא הולך ונסגר, ללא הנהגה אחראית ואמיצה שלה יש את היכולת להבין זאת ולחולל את השינוי שכל כך נדרש כאן. עבור ילדינו.

סגירת חלון ההזדמנויות ליצירת אמון בישראל

תוכן נוסף שיכול לעניין אותך

פרק 59 | כל האמת על עתיד הארגונים: מגמות, ESG ואחריות תאגידית

עמרי גפן מראיין את מומו מהדב
עמרי גפן בשיחה מרתקת עם מומו מהדב, מנכ"ל ארגון במעלה, על המגמות המעצבות את עולם הארגונים. הם צוללים לעומקם של נושאים כמו מקום ה-ESG וחשיבותו, האמת שמאחורי אחריות תאגידית, וכיצד ליצור ולשפר מערכות יחסים בתוך ארגונים. השיחה חושפת תובנות חשובות על האתגרים וההזדמנויות העומדות בפני מנהלים ועובדים בעידן המשתנה. להמשך קריאה >

פרק 58 | המהפכה של המאה ה-21: שיחה מעמיקה עם מפתחת ‘הגישה המשלבת’

שרון רנדליך מראיינת את ענת מילנר כהן
מה זה "אימון אישי"? מה החשיבות שלו דווקא בעידן הנוכחי ואיך הפך לאחד הכלים המרכזיים במאה ה-21 לניהול עצמי ולצמצום הפער בין הרצוי למצוי. כל מה שכדאי לכם לדעת על אימון אישי, על התפתחות המקצוע בארץ ועל הכשרת המאמנים בגישה הייחודית של מכללת גומא-גבים, חלוצת הכשרות המאמנים בישראל. שרון רנדליך מארחת את ענת מילנר כהן, מפתחת "הגישה המשלבת" - שיטת האימון הייחודית של מכללת גומא-גבים. להמשך קריאה >

פרק 57 | על מנהיגות וטרנספורמציה בעולם השיתופיות: מה עובד ומה לא

עמרי גפן מראיין את אלון בן יוסף
אלון בן יוסף ועמרי גפן נפגשו לפני מספר שנים כאשר אלון שב משליחות באירופה. החיבור היה מיידי ומאז אלון צמח בקבוצה כתלמיד שעשה מסלול מלא כמנחה, וכיום הוא מנהל את יחידת השיתופיות והייעוץ הארגוני של קבוצת גומא-גבים. בשיחתם מעמיקים עמרי ואלון בהיבטים יישומיים של שיתופיות ארגונית ובין ארגונית. באתגר המשולב של מנהיגות וטרנספורמציה ארגונית, בשאלות הדחיפות והבשלות, ובדוגמאות לתהליכים שנכשלו ושהצליחו. שווה להקשיב וללמוד משני מקצוענים בתחום להמשך קריאה >

טיפול פסיכולוגי או אימון אישי? על ההבדלים והבחירה הנכונה

מאת: מערכת האתר
רובנו ניצבים לעיתים בפני אתגרים, התמודדויות או תקופות של שינוי, שבהן אנו זקוקים לתמיכה מקצועית. שתי גישות עיקריות מציעות תמיכה זו: טיפול פסיכולוגי ואימון אישי. הבנת ההבדלים בין השתיים יכולה לסייע בבחירת הטיפול המתאים ביותר לצרכים האישיים. להמשך קריאה >

רשימת מקורות להעמקת הידע בנושאי הכנס השנתי של גומא גבים 2025

מאת: מערכת האתר
הכנס השנתי של גומא גבים התקיים ב-12.2.2025 והושפע מאירועי ה-7 באוקטובר. הוא עסק בטראומה אישית וקולקטיבית, פוסט טראומה והתמכרויות, ומאפייני הדור הצעיר שחווה את הטראומה, אותו דור שמסתמן להיות דור התקווה. ריכזנו עבורכם כאן רשימת מקורות מומלצת להעשרת הידע בנושאים שהוצגו בו. להמשך קריאה >

הורמוני האושר: המפתח לרווחה נפשית ואיכות חיים

מאת: מיכל גורדון
מה באמת גורם לנו למצב רוח טוב ולתחושת שלווה? מה יכול לעזור לנו לשפר את ה-well-being שלנו? הורמוני האושר כמובן! מיכל גורדון, מאמנת אישית לאושר, מסבירה מהם הורמוני האושר ואיך אפשר להגביר את רמותיהם, בעזרת פעולות פשוטות ויום-יומיות כמו חיבוק, פעילות גופנית או תזונה נכונה. כי גם בזמנים מאתגרים, אפשר ורצוי לשפר את מצב הרוח ולהרגיש הרבה יותר טוב. להמשך קריאה >

בין הובלה לניטרליות: כך מנהלים תהליך גישור בלי לאבד איזון

מאת: גלעד ברגשטיין
ניהול תהליך הגישור הוא אמנות של איזון. מצד אחד, המגשר צריך להכווין ולהוביל. מצד שני, עליו להישאר ניטרלי ולתת לצדדים למצוא פתרונות בעצמם. אז איך עושים את זה נכון? גלעד ברגשטיין, מגשר ועו"ד, בוחן את האיזון העדין שבין ניטרליות להובלה ומציע למגשרים כלים להתמודדות איתו. להמשך קריאה >

לימודי תעודה: בחירה מעשית לקריירה מצליחה

מאת: מערכת האתר
בעולם שבו הקריירה תופסת מקום מרכזי בחיינו, רבים מתלבטים בין מסלולי לימודים שונים כדי להשיג את הידע והכישורים הנדרשים. לימודי תעודה מציעים אלטרנטיבה ממוקדת ומעשית לתארים אקדמיים, ומאפשרים לרכוש מקצוע בזמן קצר יחסית. מסלולים אלו מתאימים במיוחד לאלו המעוניינים בהסבה מקצועית, בהעמקת הידע בתחום מסוים, או בשילוב לימודים עם עבודה קיימת. הגמישות וההתמקדות בפרקטיקה הופכות את לימודי התעודה לבחירה אטרקטיבית עבור רבים. להמשך קריאה >

איך לשמור על הזוגיות והרומנטיקה גם כשהילדים בחופשה

מאת: מיקי שאשא
איך שומרים על זוגיות שפויה כשהילדים בחופשה? עם קצת תכנון, הומור והרבה סבלנות, אפשר לצלוח את החופשה הזו, להישאר ביחד, וליהנות מהדרך. מיקי שאשא, מאמנת אישית, זוגית ומינית, תעזור לכם לשמור על הקשר הזוגי שלכם גם בתקופות האינטנסיביות האלה. כי גם בזמן חופשה, מגיע לזוגיות שלכם מקום משלה. להמשך קריאה >

פרק 56 | על חיבורים, חברים ואוכל: הפיצוח המרתק של דקלה מלמוד

עמרי גפן מראיין את דקלה גולדשטיין מלמוד
דקלה גולדשטיין מלמוד בפגישה עם עמרי גפן על חיבורים. בשיחתם המרתקת הם חוקרים את העולמות של חיבורים ושיתופיות, דרך הפריזמה המרתקת של הפרוייקט הייחודי "החברים של דקלה". דקלה בחרה לפני שנים לחבר בין אנשים דרך ארוחות שף ולאורך הדרך התפיסה והיישומים שלה מעמיקים ומתרחבים. מה בדיוק קורה שם ומה ניתן לקחת מזה לחיים של כולנו. להמשך קריאה >

פרק 55 | משא ומתן: מטקטיקה לתפיסת עולם

עמרי גפן מראיין את ונסה סיימן
כולנו יודעים לנהל משא ומתן? כך נדמה לנו. יש לנו מטרה, קווים אדומים, נדע להגיב והכל יהיה בסדר. - אז זהו, שלא! מו"מ הוא תהליך, ואמנות המו"מ היא אמנות היחסים והאינטראקציה. בשיחתם של ונסה סיימן ועמרי גפן, ממובילי ומשפיעי הדיסציפלינה המקצועית של המו"מ בישראל, הם מנתחים גישות, הנחות יסוד, טכניקות, ומסמנים תובנות שעשויות להיות אפקטיביות עבור כל אחת ואחד. להמשך קריאה >

פיתוח יכולות ההקשבה: הדרך לשיפור מערכות יחסים בחיים האישיים והמקצועיים

מאת: מערכת האתר
הקשבה אמיתית היא מיומנות שכולנו מכירים בחשיבותה, אך לעיתים קרובות נוטים להתעלם ממנה. בעידן שבו אנחנו מופגזים במידע ובגירויים מכל עבר, היכולת להקשיב באמת היא כלי נדיר שמאפשר לנו ליצור מערכות יחסים חזקות ובריאות, הן בחיים האישיים והן בעולם המקצועי. במאמר זה נדבר על החשיבות של פיתוח יכולות הקשבה, נתמוך בנתונים אמינים, ונבחן כיצד מיומנות זו יכולה לשפר את מערכות היחסים שלנו בכל התחומים. להמשך קריאה >

רוצה ליצור איתנו קשר?

נשמח לחזור אלייך, רק צריך למלא פרטים



    קורסים במכללה
    דילוג לתוכן