דלג לתוכן דלג לפוטר
קונפליקטים

מי מפחד מקונפליקטים?

קונפליקטים

בספרו של אפרים סידון “אוזו ומוזו”, הוא מתאר שני אחים שחיו בכפר קאקארוזו, בבית לבן, בין עצים ופרחים. הם חיו כמו זוג יונים, עד שיום אחד פרץ ויכוח עז בינהם לגבי האופן הנכון בו יש לשלב רגלים. מהר מאד היו שם העלבות הדדיות ומכות, ותוך זמן לא רב הם חילקו את הבית וחומת לבנים גבוהה חצצה בינהם. עם השנים הם התחתנו והביאו ילדים, וכל משפחה ידעה שבצידה השני של החומה גר איש רע. כאשר נשאלו אוזו ומוזו הקשישים מדוע נבנתה החומה הם אף לא זכרו את הסיבה לסכסוך, ורק הרגישו בתוכם שוב את הכעס והאיבה. לאורך הדורות עברו הסיפורים והאיומים בדבר המפלצת המסוכנת השוכנת מצידה השני של החומה שיש להיזהר ממנה. לא אגלה לכם כאן את הסוף הטוב, אבל די במה שתיארתי כאן בכדי ללמוד על טבעם של קונפליקטים.

 

במרבית הקונפליקטים, מגיבים הצדדים בהתנהגויות אופייניות כגון כעס והאשמות. אנו רגילים להטיח בצד השני את האשמה ומתקשים לראות את האחריות שלנו כצד בקונפליקט. אנו משתמשים ב’מסרי אתה’, מסרים המבקרים ומאשימים את השני, עוסקים בעבר ובהכללות (“תמיד אתה עושה לי את זה”), ומתייחסים לשני במונחים של קווי אופי קבועים (עצלן, שקרן…). מסרים אלו לא מאפשרים הקשבה, למידה ושינוי. המואשם אוטם את אוזניו וממתין שהסערה תעבור. כך הופך הקונפליקט מכוח שניתן לצמוח בעזרתו לכוח הרסני שמחליש את התקשורת הבינאישית ויוצר חוסר כבוד.

 

ככל שהקונפליקט מחריף, אנו נוטים לתקשורת פחות ישירה, רגשית ולא רציונאלית, ויכולת השיפוט ושיקול הדעת שלנו פוחתים. מן המקום הזה, בו ישנה הקצנה של העמדות של שני הצדדים, יצירת אנטגוניזם אישי (שהאדם השני הופך להיות מוקד הבעיה ולא הנושא עצמו) וחוסר אמון הדדי, קשה לצדדים לראות את האור שבקצה המנהרה. קשה להם לראות פתרון שאינו הפתרון בו הם נאחזים. הקונפליקט יסתיים לרוב במצב של רווח-הפסד (win-lose) בו החזק ינצח, או אף במצב בו שני הצדדים יוצאים בהפסד (lose-lose).

 

בשל המאפיינים והדינמיקה של קונפליקטים, ובשל השפעות חזקות של התרבות המערבית התחרותית, אם הצדדים מגיעים להידברות, הרי שברוב המקרים נוצר משא ומתן מסוג מסוים. בספרות המקצועית הוא מכונה משא-ומתן דיכוטומי (או תחרותי). זהו מו”מ שבו כל צד רואה את יעדיו כעומדים בניגוד קוטבי ליעדי הצד השני. המשאבים העומדים לחלוקה נחשבים קבועים ומוגבלים וכל צד רוצה בנתח יותר גדול מהם. כך מתקבל “משחק סכום אפס”, מו”מ שבו זכייתו של הצד האחד שווה להפסדו של הצד האחר. זו תוצאה של רווח-הפסד (win-lose). כל צד נוקט בטקטיקות שמטרתן לשפר את הסיכויים להגדלת חלקו וכך מוכתבות התנהגויות מסוימות: התחפרות בעמדות, ויכוח במקום דיון משותף לפתרון הבעיה, עמדות פתיחה גבוהות, יצירת תדמית של כוח, ושמירת העדפות ואינטרסים אמיתיים בסודיות. בדרך כלל יתנהל מו”מ דיכוטומי על ערכים מוחשיים כגון כסף או איכות מוצר בעולם העסקי, ובעולם הילדים זה יהיה לגבי זמן משחק בכדור, ערוץ נבחר בטלוויזיה וכיו”ב. זהו מו”מ על קו ליניארי, בין שתי עמדות, תוך ניסיון להגיע לפשרה והסכמה על נקודת אמצע מסוימת, כמו ריקוד, כמעט צפוי מראש. הצדדים רבים כיצד לחלק בינהם את העוגה.

 

לעומתו יש את המשא ומתן האינטגרטיבי, המבוסס על גישה המתמקדת בשיתוף פעולה בין הצדדים לשם עיצוב פתרונות למצבים, ולא בניסיון למקסימיזציה של ההישגים על חשבון הצד השני. הוא עוסק בניסיון לזהות את הנושאים האמיתיים בעיני הצדדים, את האינטרסים ואת הצרכים שלהם, ולא רק את האינטרסים המוחשיים. זהו מו”מ הדורש מן הצדדים לשים בצד לרגע את עמדותיהם המקוריות ולעסוק בצרכים. לאחר זיהוי הצרכים וניסיון ליצירת הכרה הדדית בינהם ניתן לגשת ליצירת פתרונות חדשים ויצירתיים, שלא תמיד נראו לעין קודם לכן. שיתוף הפעולה בין הצדדים אינו רק אתי והומאני, אלא בעיקר יעיל ומגביר את הסיכוי של כל אחד מהם לצאת מורווח מן הסכסוך. השאיפה היא להסדר של רווח-רווח (win-win). הצדדים מנסים להגדיל את העוגה ולא רק לחלקה בינהם.

 

המו”מ האינטגרטיבי ותפיסת הwin-win- עומדים בבסיס שיטת הגישור. עקרונות התפיסה, שאת חלקם הצגתי כאן, נכונים לגבי קונפליקטים בין ילדים בני ארבע בדיוק כפי שהם נכונים בקונפליקטים בזוגיות, בקהילה, בסכסוכי ירושה, בעסקים, ובין ישראל והפלשתינאים. התפיסות והכלים של הגישור מתפתחים בשנים אלו בכל אחד מן התחומים הללו ובמישורים נוספים. מדובר באלטרנטיבה לפתרון קונפליקטים, בעלת עוצמה רבה, ההולכת ומתפתחת בעולם הן בשל האכזבה מן האלטרנטיבות הקיימות, והן בשל הצורך של האנשים להחזיר לידיהם את השליטה בחייהם, בקונפליקטים שלהם ובתוצאותיהם.

 

בגישור מתקבל הסכם רק אם שני הצדדים מסכימים לו (בניגוד לבוררות), ולרוב אף הפתרונות מועלים על-ידי הצדדים בעידודו של המגשר. תפקידו להעצים את הצדדים ביכולתם להידבר זה עם זה.

 

הגישור אינו פשרה. פשרה הינה הגעה להסכם שבו כל אחד מן הצדדים מוותר על חלק מתביעותיו והצדדים מגיעים להסכם על-ידי חיתוך הפער שבינהם בנקודה כלשהי בין שתי עמדות הפתיחה שלהם. יתרונות הפשרה שהיא נראית הוגנת, פשוטה ומסיימת את הסכסוך. חסרונה הוא שבמקרים רבים אין היא ממצה את האפשרויות העומדות בפני הצדדים ואין היא מספקת את הפתרון הטוב ביותר שאליו היו יכולים להגיע. יתכן וגישור יסתיים בפשרה, אולם אין זו האופציה המועדפת.

 

לגישור ערך רב בעיקר במקומות בהם אנשים ממשיכים לחיות יחד ובארגונים בהם יש ניסיון לחנך לדמוקרטיה וליצירת אוירה דמוקרטית הנותנת כבוד לפרט. דמוקרטיה במהותה מבוססת על מימוש מרבי של זכויות וצרכי הפרט, ולכן יש לשאוף שבמצבי קונפליקט האחריות לקונפליקט תישאר בידי המעורבים ולא תועבר לידי גורם שלישי, ושהצדדים יעצבו יחד את ההסכם שלהם ולא שהוא יוכתב ע”י שופט או בורר. הגישור מאפשר זאת, מאחר והמגשר מנחה את התהליך מתוך כבוד לצדדים ואמונה שהם מסוגלים לפתור את הקונפליקט שלהם, ומכיוון שככלי וכתפיסת עולם הוא מעודד התייחסות לצרכים ולאינטרסים ולא לעמדות, והתהליך מאפשר מו”מ אינטגרטיבי ומכוון לקונצנזוס יצירתי.

 

כל מה שהצגתי כאן עד עתה רלוונטי הן למבוגרים והן לילדים, הן לארגונים חינוכיים וחברתיים כבי”ס ומשפחה, והן לארגונים עסקיים וליחסי מדינות. כולנו – כל מי שבא במגע עם אנשים – עוסקים בגישור. אנו עושים זאת באופן אינטואיטיבי. אולם הגישור המקצועי מציע מיומנויות וכלים מקצועיים, והוא מאפשר את שינוי היחס לגבי קונפליקטים בחיים שלנו. לרוב נתפס הקונפליקט כמצב שלילי ואף הרסני. הגישור רואה בקונפליקט חלק מן המציאות, מקור ופוטנציאל לשינוי, ללמידה ולצמיחה. כהורים וכמחנכים, כצד בקונפליקט וכמגשרים, התפיסה והכלים של הגישור עשויים לסייע בידינו בכדי להתמודד עם קונפליקטים באופן שבו לא נשלול מהילדים את ההזדמנות ללקיחת אחריות על הקונפליקטים שלהם, נלמד אותם שלא להירתע מקונפליקטים ומיומנויות לפתרונם. אדם שגדל והתחנך בתפיסה שניתן ליישב סכסוכים באופן בונה ואין בהם רק את הכוח ההורס, ושיש אפשרות שכל הצדדים “מרוויחים” ולא רק אחד מרוויח והשני מפסיד, יתייחס כך לסכסוכים שיתקל בהם בחייו הבוגרים, במרחב החברתי, המשפחתי והפוליטי.

 

התלבטתי אם להציג כאן דוגמאות וסיפורים אישיים מגישורים, ובחרתי להביא בקצרה ובתמציתיות מספר עקרונות מתפיסת הגישור בהנחה שאלו ישמשו את הקוראים יותר. אני עוסק בתחום זה מספר שנים, ומפתח אותו כיום במערכות שונות. באופן אישי, הכוח העיקרי המניע אותי, נובע מן האמונה כי דרך הגישור אנשים לומדים להקשיב. בודאי המגשרים שעוברים הכשרה מקצועית ונכנסים לתפקיד המחייב הקשבה עמוקה, אולם זה קורה גם לבעלי הריב, הנעזרים במגשרים להתמודד עם הקונפליקט שלהם. בחברה שלנו, שבה ההקשבה האמיתית הינה דבר כה נדיר, הגישור מציע אלטרנטיבה בעלת ערך רב.

קונפליקטים

תוכן נוסף שיכול לעניין אותך

מיניות: למה אנחנו מפחדים לדבר על זה

מאת: מיקי שאשא
אנשי מקצוע עשויים להיתקל בחדר הטיפולים ובקליניקה בנושאים בתחום המיניות, אך נושא זה הוא לא תמיד באזור הנוחות שלהם או של המטופל/מתאמן, לעיתים מחוסר ידע, לעיתים ממצבי מבוכה. מיקי שאשא, מאמנת זוגית ומינית, מציעה כלים פרקטיים לאנשי מקצוע להתמודדות עם הנושא. להמשך קריאה >

ישראל בטיפול נמרץ רגשי: איך מתמודדים עם גל המצוקה שאחרי ה-7 באוקטובר?

מאת: מערכת האתר
מאז אירועי ה-7 באוקטובר, רבים מאזרחי ישראל חשים מצוקה נפשית כלשהי, חלה עליה משמעותית בפניות לטיפול ריגשי בכל שכבות האוכלוסייה והבעיה היא שאין מספיק מטפלים או אנשי מקצוע שמלווים אנשים במצבי משבר. מה אפשר לעשות ואיך ניתן לייצר אופק חיובי למצוקה. להמשך קריאה >

הכנס השנתי 2025

מאת: מערכת האתר
"אירועי ה-7 באוקטובר השאירו חותם עמוק על דור שלם ואנו מבינים את החשיבות של אנשי המקצוע כמובילים את הדור הצעיר מטראומה לתקווה ותקומה" הכנס המקצועי הגדול של קבוצת גומא גבים לשנת 2025, מרכז אליו אנשי מקצוע בתחום האימון, הטיפול, הגישור, הייעוץ הזוגי, הדרכת הורים, CBT, נלפיסטים ואנשי טיפול ממגוון תחומים ומציג את הנושאים החשובים והרגישים בתחום איתם מתמודדים אנשי המקצוע שמלווים אנשים. להמשך קריאה >

מיינדסט? הכוח שלו וכמה הוא משפיע עלינו בחיים

מאת: מערכת האתר
אז מסתבר שלדפוסי חשיבה יש תפקיד מרכזי בעיצוב חיינו. הם משפיעים על ההחלטות שאנו עושים ועל ההצלחות אותן אנו משיגים. בין אם אתם מחפשים את הדרך לצמיחה אישית או צמיחה ארגונית, דפוסי המחשבה הם המרכז של התהליכים הללו. הם היסוד של האופן בו אנו מפרשים אתגרים, מתמודדים עם שינויים וחותרים אל עבר המטרות שלנו. במאמר זה נציג את הקונספט של דפוסי החשיבה, איך הם משפיעים על החיים שלנו - המקצועיים והאישיים וכיצד הבחירה בהם יכולה לסייע בהנעה של תהליכי השינוי היעילים ביותר. להמשך קריאה >

הלם! המוח שלנו לא יודע להבדיל בין דמיון למציאות

מאת: מערכת האתר
האם חשבתם פעם לעצמכם, אם המוח שלנו מבין את כל מה שקורה לנו? האם אתם מסוגלים להבין שהמוח הוא כמו מכונה, לא חכמה במיוחד, וכל מה שאנחנו אומרים לו הוא מאמין? אז תקשיבו טוב, כי מסתבר שהמוח שלנו אינו יכול להבדיל בין דמיון למציאות, למרות שזה לא תמיד פשוט. להמשך קריאה >

פרק 54 | סוד ההצלחה של יזמים ומשקיעים

עמרי גפן מראיין את שמואל מזרחי
שמואל מזרחי גינת ועמרי גפן בשיחה על שיתופיות בזירת הסטרטאפים. שמואל יזם, בעל עבר עשיר עם חברות שהקים, וכיום מלווה סטרטאפים בארץ ובעולם להרמוניה עסקית מיטבית, בעיקר בין היזמים למשקיעים. עמרי ושמואל מעמיקים בניתוח והבנת החשיבות המכרעת של מערכות יחסים באקו סיסטם של סטרטאפים. בשורה התחתונה, אומר שמואל – "עסקים עושים עם אנשים", והסיפור של יחסים הוא מהותי יותר מהמודעות שקיימת באקו סיסטם הזה. להמשך קריאה >

פרק 53 | איך שיתוף פעולה מוביל לאושר אישי וארגוני?

עמרי גפן מראיין את אורן אפל
אורן אפל תלמיד וחוקר של אושר, ומומחה לאושר ארגוני, בשיחה עם עמרי גפן. הם צוללים לשאלות, כמו: מה החיבור בין אושר ושיתופיות? איך ניתן לעזור לאנשים להיות הגרסה המיטבית שלהם? איך זה מושפע מיחסים ואיך משפיע על יחסים, על מנהיגות ועל אמון? וכיצד המכלול הזה מתקשר לתקופה המורכבת בה אנו נמצאים ולתודעה החדשה? להמשך קריאה >

פרק 52 | מתודעה ריאקטיבית לתודעה קריאטיבית

עמרי גפן מראיין את טל בשן
עמרי גפן נפגש עם טל בשן במסלולים נושקים ומקבילים קרוב לשלושה עשורים. שיחתם, כעמיתים, כמובילים וכחברים, מפגישה את עולמותיהם – טרנספורמציה אישית וטרנספורמציה של יחסים. טל הקים ומוביל את בית הספר למנהיגות תודעתית, ואת הפודקסט "סליחה זה לא מה שהזמנתי". בשיחה הוא מתאר את המקור לרוב התפיסות וההתנהגויות שלנו – הימנעות מהתמודדות עם כאב וקושי שחווינו בעברנו ומציע תהליך שינוי המבוסס, לתפיסתו, על המודעות לכך – זיהוי התודעה הריאקטיבית. בשלב הבא מדובר על פיתוח התודעה האקטיבית, הבחירה שלנו. ומשם אין גבול להתפתחות, וזו התודעה הקריאטיבית. באופן לא מפתיע, הסיפור העמוק הוא הסיפור של האמון ולקיחת אחריות. להמשך קריאה >

איך לשפר תהליכים ארגוניים באמצעות הנחיית קבוצות?

מאת: מערכת האתר
הניהול האפקטיבי הוא כלי חיוני עבור כל ארגון המבקש להישאר יעיל ומשגשג. אחד מהעקרונות החשובים ביותר של הניהול האפקטיבי הוא השיפור התמידי של תהליכים ארגוניים. באמצעות רכישת הכלי של הנחיית קבוצות ניתן להעצים את הניהול האפקטיבי, כדי להניע את השיפור של תהליכים ארגונים בצורה מיטבית. להמשך קריאה >

כוחה של החשיבה החיובית – לחולל שינוי משמעותי באמצעות הדרך שבה אנו חושבים

מאת: מערכת האתר
הבחירה בדרך חיים אשר שמה דגש על חשיבה חיובית יכולה לחולל שינוי אמיתי באופן שבו אנו חווים כל רגע ורגע. הבחירה בצורת חשיבה זו תוביל לשינויים חיובים בתחומי החיים השונים, כמו בעבודה, במערכות יחסים וגם באופן שבו אנו חווים את עצמנו. באמצעות התמקדות במחשבות חיוביות תוכלו לשפר את הבריאות הנפשית שלכם ולהשיג את המטרות שאותן הצבתם לעצמכם בצורה מיטבית. במאמר זה נגלה יחד מהי בעצם החשיבה החיובית, כיצד היא יכולה להשפיע על חיי היומיום וכיצד היא קשורה לשיטת ה-NLP. להמשך קריאה >

פרק 51 | מה קורה כאשר שני מומחים מובילים נפגשים?

עמרי גפן מראיין את מעיין בשן
מעיין בשן, מומחית בשפת גוף, ועמרי גפן, מומחה בשיתופיות ויחסים נפגשו לשיחה מרתקת, פתוחה ומעמיקה, עם תובנות תפיסתיות ומעשיות שכל אחד מאיתנו יכול לאמץ. מעיין ועמרי שוחחו על הרבה מעבר למה שאנחנו לרוב מניחים שמוגדר כ"שפת גוף" ובשיחתם הם דיברנו על יצירת אמון באינטראקציות, על השפעות הדדיות ברושם ראשוני, ועל החשיבות של כל מה שלא "נאמר" אך מאוד "נאמר" ביחסים. להמשך קריאה >

פרק 50 | זירה של מקצוענים: הקשר בין משחקי כדורגל לניהול

יהודה אטיאס מראיין את הדס דרור ורפאל קבסה
יהודה אטיאס, מנכ"ל קבוצת גומא גבים מארח הפעם שתי דמויות מרתקות ומעניינות - הדס דרור ורפאל קבסה, יוצרי סדנת המנהלים גיים צ׳יינג׳ר ויחד הם מדברים בהתרגשות על הקשר שבין העולם הארגוני והניהולי לבין עולם הכדורגל. פודקאסט מפתיע ומסקרן במיוחד! הפרק הוקלט באולפן: קבסה תקשורת להמשך קריאה >

רוצה ליצור איתנו קשר?

נשמח לחזור אלייך, רק צריך למלא פרטים



    קורסים במכללה
    דילוג לתוכן