דלג לתוכן דלג לפוטר
קונפליקטים

מי מפחד מקונפליקטים?

קונפליקטים

בספרו של אפרים סידון “אוזו ומוזו”, הוא מתאר שני אחים שחיו בכפר קאקארוזו, בבית לבן, בין עצים ופרחים. הם חיו כמו זוג יונים, עד שיום אחד פרץ ויכוח עז בינהם לגבי האופן הנכון בו יש לשלב רגלים. מהר מאד היו שם העלבות הדדיות ומכות, ותוך זמן לא רב הם חילקו את הבית וחומת לבנים גבוהה חצצה בינהם. עם השנים הם התחתנו והביאו ילדים, וכל משפחה ידעה שבצידה השני של החומה גר איש רע. כאשר נשאלו אוזו ומוזו הקשישים מדוע נבנתה החומה הם אף לא זכרו את הסיבה לסכסוך, ורק הרגישו בתוכם שוב את הכעס והאיבה. לאורך הדורות עברו הסיפורים והאיומים בדבר המפלצת המסוכנת השוכנת מצידה השני של החומה שיש להיזהר ממנה. לא אגלה לכם כאן את הסוף הטוב, אבל די במה שתיארתי כאן בכדי ללמוד על טבעם של קונפליקטים.

 

במרבית הקונפליקטים, מגיבים הצדדים בהתנהגויות אופייניות כגון כעס והאשמות. אנו רגילים להטיח בצד השני את האשמה ומתקשים לראות את האחריות שלנו כצד בקונפליקט. אנו משתמשים ב’מסרי אתה’, מסרים המבקרים ומאשימים את השני, עוסקים בעבר ובהכללות (“תמיד אתה עושה לי את זה”), ומתייחסים לשני במונחים של קווי אופי קבועים (עצלן, שקרן…). מסרים אלו לא מאפשרים הקשבה, למידה ושינוי. המואשם אוטם את אוזניו וממתין שהסערה תעבור. כך הופך הקונפליקט מכוח שניתן לצמוח בעזרתו לכוח הרסני שמחליש את התקשורת הבינאישית ויוצר חוסר כבוד.

 

ככל שהקונפליקט מחריף, אנו נוטים לתקשורת פחות ישירה, רגשית ולא רציונאלית, ויכולת השיפוט ושיקול הדעת שלנו פוחתים. מן המקום הזה, בו ישנה הקצנה של העמדות של שני הצדדים, יצירת אנטגוניזם אישי (שהאדם השני הופך להיות מוקד הבעיה ולא הנושא עצמו) וחוסר אמון הדדי, קשה לצדדים לראות את האור שבקצה המנהרה. קשה להם לראות פתרון שאינו הפתרון בו הם נאחזים. הקונפליקט יסתיים לרוב במצב של רווח-הפסד (win-lose) בו החזק ינצח, או אף במצב בו שני הצדדים יוצאים בהפסד (lose-lose).

 

בשל המאפיינים והדינמיקה של קונפליקטים, ובשל השפעות חזקות של התרבות המערבית התחרותית, אם הצדדים מגיעים להידברות, הרי שברוב המקרים נוצר משא ומתן מסוג מסוים. בספרות המקצועית הוא מכונה משא-ומתן דיכוטומי (או תחרותי). זהו מו”מ שבו כל צד רואה את יעדיו כעומדים בניגוד קוטבי ליעדי הצד השני. המשאבים העומדים לחלוקה נחשבים קבועים ומוגבלים וכל צד רוצה בנתח יותר גדול מהם. כך מתקבל “משחק סכום אפס”, מו”מ שבו זכייתו של הצד האחד שווה להפסדו של הצד האחר. זו תוצאה של רווח-הפסד (win-lose). כל צד נוקט בטקטיקות שמטרתן לשפר את הסיכויים להגדלת חלקו וכך מוכתבות התנהגויות מסוימות: התחפרות בעמדות, ויכוח במקום דיון משותף לפתרון הבעיה, עמדות פתיחה גבוהות, יצירת תדמית של כוח, ושמירת העדפות ואינטרסים אמיתיים בסודיות. בדרך כלל יתנהל מו”מ דיכוטומי על ערכים מוחשיים כגון כסף או איכות מוצר בעולם העסקי, ובעולם הילדים זה יהיה לגבי זמן משחק בכדור, ערוץ נבחר בטלוויזיה וכיו”ב. זהו מו”מ על קו ליניארי, בין שתי עמדות, תוך ניסיון להגיע לפשרה והסכמה על נקודת אמצע מסוימת, כמו ריקוד, כמעט צפוי מראש. הצדדים רבים כיצד לחלק בינהם את העוגה.

 

לעומתו יש את המשא ומתן האינטגרטיבי, המבוסס על גישה המתמקדת בשיתוף פעולה בין הצדדים לשם עיצוב פתרונות למצבים, ולא בניסיון למקסימיזציה של ההישגים על חשבון הצד השני. הוא עוסק בניסיון לזהות את הנושאים האמיתיים בעיני הצדדים, את האינטרסים ואת הצרכים שלהם, ולא רק את האינטרסים המוחשיים. זהו מו”מ הדורש מן הצדדים לשים בצד לרגע את עמדותיהם המקוריות ולעסוק בצרכים. לאחר זיהוי הצרכים וניסיון ליצירת הכרה הדדית בינהם ניתן לגשת ליצירת פתרונות חדשים ויצירתיים, שלא תמיד נראו לעין קודם לכן. שיתוף הפעולה בין הצדדים אינו רק אתי והומאני, אלא בעיקר יעיל ומגביר את הסיכוי של כל אחד מהם לצאת מורווח מן הסכסוך. השאיפה היא להסדר של רווח-רווח (win-win). הצדדים מנסים להגדיל את העוגה ולא רק לחלקה בינהם.

 

המו”מ האינטגרטיבי ותפיסת הwin-win- עומדים בבסיס שיטת הגישור. עקרונות התפיסה, שאת חלקם הצגתי כאן, נכונים לגבי קונפליקטים בין ילדים בני ארבע בדיוק כפי שהם נכונים בקונפליקטים בזוגיות, בקהילה, בסכסוכי ירושה, בעסקים, ובין ישראל והפלשתינאים. התפיסות והכלים של הגישור מתפתחים בשנים אלו בכל אחד מן התחומים הללו ובמישורים נוספים. מדובר באלטרנטיבה לפתרון קונפליקטים, בעלת עוצמה רבה, ההולכת ומתפתחת בעולם הן בשל האכזבה מן האלטרנטיבות הקיימות, והן בשל הצורך של האנשים להחזיר לידיהם את השליטה בחייהם, בקונפליקטים שלהם ובתוצאותיהם.

 

בגישור מתקבל הסכם רק אם שני הצדדים מסכימים לו (בניגוד לבוררות), ולרוב אף הפתרונות מועלים על-ידי הצדדים בעידודו של המגשר. תפקידו להעצים את הצדדים ביכולתם להידבר זה עם זה.

 

הגישור אינו פשרה. פשרה הינה הגעה להסכם שבו כל אחד מן הצדדים מוותר על חלק מתביעותיו והצדדים מגיעים להסכם על-ידי חיתוך הפער שבינהם בנקודה כלשהי בין שתי עמדות הפתיחה שלהם. יתרונות הפשרה שהיא נראית הוגנת, פשוטה ומסיימת את הסכסוך. חסרונה הוא שבמקרים רבים אין היא ממצה את האפשרויות העומדות בפני הצדדים ואין היא מספקת את הפתרון הטוב ביותר שאליו היו יכולים להגיע. יתכן וגישור יסתיים בפשרה, אולם אין זו האופציה המועדפת.

 

לגישור ערך רב בעיקר במקומות בהם אנשים ממשיכים לחיות יחד ובארגונים בהם יש ניסיון לחנך לדמוקרטיה וליצירת אוירה דמוקרטית הנותנת כבוד לפרט. דמוקרטיה במהותה מבוססת על מימוש מרבי של זכויות וצרכי הפרט, ולכן יש לשאוף שבמצבי קונפליקט האחריות לקונפליקט תישאר בידי המעורבים ולא תועבר לידי גורם שלישי, ושהצדדים יעצבו יחד את ההסכם שלהם ולא שהוא יוכתב ע”י שופט או בורר. הגישור מאפשר זאת, מאחר והמגשר מנחה את התהליך מתוך כבוד לצדדים ואמונה שהם מסוגלים לפתור את הקונפליקט שלהם, ומכיוון שככלי וכתפיסת עולם הוא מעודד התייחסות לצרכים ולאינטרסים ולא לעמדות, והתהליך מאפשר מו”מ אינטגרטיבי ומכוון לקונצנזוס יצירתי.

 

כל מה שהצגתי כאן עד עתה רלוונטי הן למבוגרים והן לילדים, הן לארגונים חינוכיים וחברתיים כבי”ס ומשפחה, והן לארגונים עסקיים וליחסי מדינות. כולנו – כל מי שבא במגע עם אנשים – עוסקים בגישור. אנו עושים זאת באופן אינטואיטיבי. אולם הגישור המקצועי מציע מיומנויות וכלים מקצועיים, והוא מאפשר את שינוי היחס לגבי קונפליקטים בחיים שלנו. לרוב נתפס הקונפליקט כמצב שלילי ואף הרסני. הגישור רואה בקונפליקט חלק מן המציאות, מקור ופוטנציאל לשינוי, ללמידה ולצמיחה. כהורים וכמחנכים, כצד בקונפליקט וכמגשרים, התפיסה והכלים של הגישור עשויים לסייע בידינו בכדי להתמודד עם קונפליקטים באופן שבו לא נשלול מהילדים את ההזדמנות ללקיחת אחריות על הקונפליקטים שלהם, נלמד אותם שלא להירתע מקונפליקטים ומיומנויות לפתרונם. אדם שגדל והתחנך בתפיסה שניתן ליישב סכסוכים באופן בונה ואין בהם רק את הכוח ההורס, ושיש אפשרות שכל הצדדים “מרוויחים” ולא רק אחד מרוויח והשני מפסיד, יתייחס כך לסכסוכים שיתקל בהם בחייו הבוגרים, במרחב החברתי, המשפחתי והפוליטי.

 

התלבטתי אם להציג כאן דוגמאות וסיפורים אישיים מגישורים, ובחרתי להביא בקצרה ובתמציתיות מספר עקרונות מתפיסת הגישור בהנחה שאלו ישמשו את הקוראים יותר. אני עוסק בתחום זה מספר שנים, ומפתח אותו כיום במערכות שונות. באופן אישי, הכוח העיקרי המניע אותי, נובע מן האמונה כי דרך הגישור אנשים לומדים להקשיב. בודאי המגשרים שעוברים הכשרה מקצועית ונכנסים לתפקיד המחייב הקשבה עמוקה, אולם זה קורה גם לבעלי הריב, הנעזרים במגשרים להתמודד עם הקונפליקט שלהם. בחברה שלנו, שבה ההקשבה האמיתית הינה דבר כה נדיר, הגישור מציע אלטרנטיבה בעלת ערך רב.

קונפליקטים

תוכן נוסף שיכול לעניין אותך

פרק 59 | כל האמת על עתיד הארגונים: מגמות, ESG ואחריות תאגידית

עמרי גפן מראיין את מומו מהדב
עמרי גפן בשיחה מרתקת עם מומו מהדב, מנכ"ל ארגון במעלה, על המגמות המעצבות את עולם הארגונים. הם צוללים לעומקם של נושאים כמו מקום ה-ESG וחשיבותו, האמת שמאחורי אחריות תאגידית, וכיצד ליצור ולשפר מערכות יחסים בתוך ארגונים. השיחה חושפת תובנות חשובות על האתגרים וההזדמנויות העומדות בפני מנהלים ועובדים בעידן המשתנה. להמשך קריאה >

פרק 58 | המהפכה של המאה ה-21: שיחה מעמיקה עם מפתחת ‘הגישה המשלבת’

שרון רנדליך מראיינת את ענת מילנר כהן
מה זה "אימון אישי"? מה החשיבות שלו דווקא בעידן הנוכחי ואיך הפך לאחד הכלים המרכזיים במאה ה-21 לניהול עצמי ולצמצום הפער בין הרצוי למצוי. כל מה שכדאי לכם לדעת על אימון אישי, על התפתחות המקצוע בארץ ועל הכשרת המאמנים בגישה הייחודית של מכללת גומא-גבים, חלוצת הכשרות המאמנים בישראל. שרון רנדליך מארחת את ענת מילנר כהן, מפתחת "הגישה המשלבת" - שיטת האימון הייחודית של מכללת גומא-גבים. להמשך קריאה >

פרק 57 | על מנהיגות וטרנספורמציה בעולם השיתופיות: מה עובד ומה לא

עמרי גפן מראיין את אלון בן יוסף
אלון בן יוסף ועמרי גפן נפגשו לפני מספר שנים כאשר אלון שב משליחות באירופה. החיבור היה מיידי ומאז אלון צמח בקבוצה כתלמיד שעשה מסלול מלא כמנחה, וכיום הוא מנהל את יחידת השיתופיות והייעוץ הארגוני של קבוצת גומא-גבים. בשיחתם מעמיקים עמרי ואלון בהיבטים יישומיים של שיתופיות ארגונית ובין ארגונית. באתגר המשולב של מנהיגות וטרנספורמציה ארגונית, בשאלות הדחיפות והבשלות, ובדוגמאות לתהליכים שנכשלו ושהצליחו. שווה להקשיב וללמוד משני מקצוענים בתחום להמשך קריאה >

טיפול פסיכולוגי או אימון אישי? על ההבדלים והבחירה הנכונה

מאת: מערכת האתר
רובנו ניצבים לעיתים בפני אתגרים, התמודדויות או תקופות של שינוי, שבהן אנו זקוקים לתמיכה מקצועית. שתי גישות עיקריות מציעות תמיכה זו: טיפול פסיכולוגי ואימון אישי. הבנת ההבדלים בין השתיים יכולה לסייע בבחירת הטיפול המתאים ביותר לצרכים האישיים. להמשך קריאה >

רשימת מקורות להעמקת הידע בנושאי הכנס השנתי של גומא גבים 2025

מאת: מערכת האתר
הכנס השנתי של גומא גבים התקיים ב-12.2.2025 והושפע מאירועי ה-7 באוקטובר. הוא עסק בטראומה אישית וקולקטיבית, פוסט טראומה והתמכרויות, ומאפייני הדור הצעיר שחווה את הטראומה, אותו דור שמסתמן להיות דור התקווה. ריכזנו עבורכם כאן רשימת מקורות מומלצת להעשרת הידע בנושאים שהוצגו בו. להמשך קריאה >

הורמוני האושר: המפתח לרווחה נפשית ואיכות חיים

מאת: מיכל גורדון
מה באמת גורם לנו למצב רוח טוב ולתחושת שלווה? מה יכול לעזור לנו לשפר את ה-well-being שלנו? הורמוני האושר כמובן! מיכל גורדון, מאמנת אישית לאושר, מסבירה מהם הורמוני האושר ואיך אפשר להגביר את רמותיהם, בעזרת פעולות פשוטות ויום-יומיות כמו חיבוק, פעילות גופנית או תזונה נכונה. כי גם בזמנים מאתגרים, אפשר ורצוי לשפר את מצב הרוח ולהרגיש הרבה יותר טוב. להמשך קריאה >

בין הובלה לניטרליות: כך מנהלים תהליך גישור בלי לאבד איזון

מאת: גלעד ברגשטיין
ניהול תהליך הגישור הוא אמנות של איזון. מצד אחד, המגשר צריך להכווין ולהוביל. מצד שני, עליו להישאר ניטרלי ולתת לצדדים למצוא פתרונות בעצמם. אז איך עושים את זה נכון? גלעד ברגשטיין, מגשר ועו"ד, בוחן את האיזון העדין שבין ניטרליות להובלה ומציע למגשרים כלים להתמודדות איתו. להמשך קריאה >

לימודי תעודה: בחירה מעשית לקריירה מצליחה

מאת: מערכת האתר
בעולם שבו הקריירה תופסת מקום מרכזי בחיינו, רבים מתלבטים בין מסלולי לימודים שונים כדי להשיג את הידע והכישורים הנדרשים. לימודי תעודה מציעים אלטרנטיבה ממוקדת ומעשית לתארים אקדמיים, ומאפשרים לרכוש מקצוע בזמן קצר יחסית. מסלולים אלו מתאימים במיוחד לאלו המעוניינים בהסבה מקצועית, בהעמקת הידע בתחום מסוים, או בשילוב לימודים עם עבודה קיימת. הגמישות וההתמקדות בפרקטיקה הופכות את לימודי התעודה לבחירה אטרקטיבית עבור רבים. להמשך קריאה >

איך לשמור על הזוגיות והרומנטיקה גם כשהילדים בחופשה

מאת: מיקי שאשא
איך שומרים על זוגיות שפויה כשהילדים בחופשה? עם קצת תכנון, הומור והרבה סבלנות, אפשר לצלוח את החופשה הזו, להישאר ביחד, וליהנות מהדרך. מיקי שאשא, מאמנת אישית, זוגית ומינית, תעזור לכם לשמור על הקשר הזוגי שלכם גם בתקופות האינטנסיביות האלה. כי גם בזמן חופשה, מגיע לזוגיות שלכם מקום משלה. להמשך קריאה >

פרק 56 | על חיבורים, חברים ואוכל: הפיצוח המרתק של דקלה מלמוד

עמרי גפן מראיין את דקלה גולדשטיין מלמוד
דקלה גולדשטיין מלמוד בפגישה עם עמרי גפן על חיבורים. בשיחתם המרתקת הם חוקרים את העולמות של חיבורים ושיתופיות, דרך הפריזמה המרתקת של הפרוייקט הייחודי "החברים של דקלה". דקלה בחרה לפני שנים לחבר בין אנשים דרך ארוחות שף ולאורך הדרך התפיסה והיישומים שלה מעמיקים ומתרחבים. מה בדיוק קורה שם ומה ניתן לקחת מזה לחיים של כולנו. להמשך קריאה >

פרק 55 | משא ומתן: מטקטיקה לתפיסת עולם

עמרי גפן מראיין את ונסה סיימן
כולנו יודעים לנהל משא ומתן? כך נדמה לנו. יש לנו מטרה, קווים אדומים, נדע להגיב והכל יהיה בסדר. - אז זהו, שלא! מו"מ הוא תהליך, ואמנות המו"מ היא אמנות היחסים והאינטראקציה. בשיחתם של ונסה סיימן ועמרי גפן, ממובילי ומשפיעי הדיסציפלינה המקצועית של המו"מ בישראל, הם מנתחים גישות, הנחות יסוד, טכניקות, ומסמנים תובנות שעשויות להיות אפקטיביות עבור כל אחת ואחד. להמשך קריאה >

פיתוח יכולות ההקשבה: הדרך לשיפור מערכות יחסים בחיים האישיים והמקצועיים

מאת: מערכת האתר
הקשבה אמיתית היא מיומנות שכולנו מכירים בחשיבותה, אך לעיתים קרובות נוטים להתעלם ממנה. בעידן שבו אנחנו מופגזים במידע ובגירויים מכל עבר, היכולת להקשיב באמת היא כלי נדיר שמאפשר לנו ליצור מערכות יחסים חזקות ובריאות, הן בחיים האישיים והן בעולם המקצועי. במאמר זה נדבר על החשיבות של פיתוח יכולות הקשבה, נתמוך בנתונים אמינים, ונבחן כיצד מיומנות זו יכולה לשפר את מערכות היחסים שלנו בכל התחומים. להמשך קריאה >

רוצה ליצור איתנו קשר?

נשמח לחזור אלייך, רק צריך למלא פרטים



    קורסים במכללה
    דילוג לתוכן