מאז אירועי ה-7 באוקטובר, רבים מאזרחי ישראל חשים מצוקה נפשית כלשהי, וחלה עליה משמעותית בפניות לטיפול ריגשי בכל שכבות האוכלוסייה, אך הבעיה המרכזית היא שאין מספיק אנשי מקצוע לטיפול בכל הפניות הללו. חוסר בטיפול עלול להיות הרסני בטווח הקצר והארוך.
במאמר זה נציג את המספרים, האתגרים והפתרונות הנדרשים לעתיד טוב יותר.
המספרים מראים נתונים לא פשוטים
לפי דו”ח של מרכז המידע והידע לתמיכה בעורף של צה”ל ואגף מודיעין, בסיוע המערך הדיגיטלי של משרד הכלכלה, נרשם זינוק של כ-900% במספר האנשים הפונים לקבלת סיוע רגשי לעומת התקופה שלפניה. עוד מציג הדו”ח כי 55% מהישראלים סובלים מחרדה ברמות שונות, כאשר 23% סובלים מחרדה המוגדרת “בינונית” או “קשה”.
הנתונים מראים כי ילדים וצעירים חוו פגיעה משמעותית: אצל כ-76% מהילדים בני השנתיים עד 12 התגלו סימנים למצוקה רגשית גבוהה ואצל כ-54% נמצאו סימני חרדה. בקרב בני 18-34, 50% חוו החמרה במצבם הנפשי, 71% חשו מתח או חרדה ו-61% חשו דיווחו על דכאון, זאת על פי מחקר שנערך במכון מאיירס-ג’וינט-ברוקדייל.
המצוקה הגדולה לא פוסחת על אף אחד
הצורך בקבלת עזרה ריגשית ונפשית לא פסח על אף פלח באוכלוסייה והוא רלוונטי לכל חתך הגילאים ברחבי ישראל. לוחמים, מפונים וניצולים, שהיו נוכחים בטבח שבעה באוקטובר או מעורבים בלחימה, הם אלו שנפגעו באופן הקשה ביותר, אך כל תושבי ישראל חוו את הטראומה באופן שהשפיע עליהם ועל איכות חייהם מאז אותו היום.
למרות הנתונים המדאיגים והזינוק החד בפניות לסיוע, לא נרשמה עד עכשיו עלייה במספר האשפוזים הפסיכיאטרים, אלא רק בדרישה לטיפול בקהילה. אלא שמחקר שנערך באוניברסיטת חיפה בשיתוף בית החולים “שלוותה” חושף שרבע מהנשאלים מקרב האוכלוסייה היהודית ומחצית מהמשתתפים מהאוכלוסייה הערבית, לא מקבלים סיוע נפשי בגלל מחסור במטפלים באזור מגוריהם. למחציתם אין אמצעים כלכליים לפנות לטיפול באופן פרטי.
טיפול מהיר ככל האפשר מסייע במניעת התפתחות בעיות נפשיות ארוכות טווח, כך שלחוסר בטיפול השלכות מטרידות מאוד שצריכות להדיר שינה מעינינו.
ראשית, מעבר מטראומה לפוסט טראומה, PTSD – הפרעה נפשית כרונית שמתפתחת אחרי שנחשפים לאירוע מזעזע או מסוכן. תחושת פחד קיצונית גורמת לשינויים גופניים בשניות, כשהגוף מתגייס להתגונן מסכנה או להימנע ממנה. מחקרים מעריכים כי בין 13 ל־60 אלף איש ימשיכו לסבול מפוסט טראומה. לוחמים, מפונים, תושבי העוטף, שורדי המסיבות ומשפחותיהם, ומי שנחשפו ישירות לטבח שאירע ב-7 באוקטובר הם בעלי סיכון מוגבר לפתח אותה.
גם חרדות הולכות ומתגברות יהפכו לתופעה שכיחה. יותר ויותר אנשים עלולים לחוות תסמינים פיזיולוגיים שהם לא בהכרח מודעים אליהם, כמו הזעה, האצת דופק, כאבי ראש, חוסר תיאבון ואי נוחות בבטן, כאבי שרירים וקשיי שינה. לחרדות יש כמובן גם תסמינים רגשיים, התנהגותיים וקוגניטיביים: עלייה במצוקה הרגשית, תחושת חוסר אונים וחוסר שליטה, בדידות, הימנעות, בריחה, דאגנות, קשיי קשב, מחשבות טורדניות, מחשבות קשות על העתיד – והרשימה, לצערנו, עוד ארוכה.
השלכות חמורות נוספות הן דכאון ועליה באובדנות. דיכאון הוא תופעה נפשית נפוצה שמשפיעה גם מבחינה רגשית וגם מבחינה גופנית. היא יכולה להיגרם ממרכיבים תורשתיים, מרכיבים שונים בתפקודי המוח, וכמובן מאירועי חיים קשים. הדיכאון גורם לתחושות עצב, ייאוש וריקנות, לפגיעה ביכולת להתעניין ולהנות מתחביבים ופעילויות מהנות ומקשה על היכולת להתרכז. היא פוגמת במוטיבציה לעשות פעולות יום-יומיות, עלולה לגרום לשינויים בשינה ובתיאבון, לעייפות ולקושי לתפקד. חשוב מכל, הדיכאון עלול להוביל למחשבות אובדניות ואף לניסיונות התאבדות.
אז מה ניתן לעשות כדי לספק תמיכה רגשית לכל מי שזקוק לה?
קודם כל, נדרש להגדיל את מספר המטפלים באופן משמעותי בהתאם למודל הבריטי שחולל מהפכה בתחום הטיפול בבריאות הנפש. טיפול באמצעות LI-CBT שמטפל באתגרי הנפש בעצימות נמוכה (אתגרים כגון – חרדות, דכאון, אך כאלו שלא מפריעות לתפקוד היום-יומי) ומתאים להתערבויות שלא דורשות טיפול קליני או תרופתי.
יש להכשיר באופן מיידי אנשי מקצוע חדשים שיוכלו לתת מענה רגשי במגוון של שיטות ובהתאמה לאוכלוסיות שונות.
אנו זקוקים לאנשי מקצוע איכותיים במגוון רחב של תחומים: מטפלי LI-CBT שיוכלו לספק טיפול קוגניטיבי-התנהגותי באתגרי בריאות הנפש בעצימות נמוכה, יועצים להתמכרויות וטראומה שיתנו מענה לתחלואה כפולה ויספקו תמיכה וסיוע למתמודדים עם מצבי התמכרויות וטראומה, מדריכי הורים שיסייעו להורים להתמודד עם הקשיים הרגשיים של ילדיהם ויועצים זוגיים שיעזרו לזוגות שמתמודדים עם קשיים זוגיים בצל הטראומה והמלחמה.
טיפול קבוצתי וליווי
אחת ההמלצות לטיפול הוא בקבוצה וכדאי ליצור קבוצות בעלות מאפיינים משותפים לעיבוד הטראומה. כך למשל צוותים של חיילים או ניצולי הנובה שיצאו ביחד למסעות לעיבוד הטראומה בחו”ל. אפשר ליצור גם קבוצות לתמיכה עצמית, שהחברים בהן מתמודדים עם בעיות דומות על רקע הטראומה של ה-7 באוקטובר, כך שיוכלו לשתף זה את זו בקשיים ובהתמודדויות שלהם, ולספק תמיכה ועזרה הדדית.
גם טכנולוגיות מתקדמות יוכלו לסייע רבות למי שזקוק לעזרה רגשית. הבינה המלאכותית יכולה לסייע בשיפור האבחון והטיפול הריגשי ולעשות שימוש במידע דיגיטלי כדי לאתר בעיות רגשיות, למשל באמצעות חיפוש מילים מסוימות שעשויות להצביע על קושי ריגשי בפוסטים שמפרסמים אנשים ברשתות חברתיות. הבינה המלאכותית לא מסוגלת להחליף אנשי מקצוע ולתת מענה לתהליכים רגשיים עמוקים, אך ניתן להיעזר בכלי AI שונים לצורך אבחון ומתן סיוע ראשוני.
איך ואיפה אפשר ללמוד ולהכשיר אנשי צוות?
קבוצת גומא גבים מכשירה אנשי מקצוע כבר מעל 20 שנה בעיקר בתחומים של אימון אישי, הדרכת הורים, ייעוץ זוגי, לימודי NLP, ומטפלי LI-CBT ACT שיוכשרו לטפל במצבי בריאות הנפש בעצימות נמוכה.
השנה, נפתח מסלול תלת שנתי, היחיד בישראל ובשיתוף משרד הבריאות, שיכשיר יועצים במיקוד התמכרויות וטראומה מתוך הבנה שהתחלואה הכפולה היא כאן ובגדול ויש צורך בדור חדש של מטפלים לליווי אזרחים רבים בכלל ונפגעי ה-7 באוקטובר בפרט.
אם נתגייס למשימה, כולנו כחברה, נוכל לסייע למי שזקוק לעזרה ולהתמודד עם הצורך הדחוף באנשי מקצוע במרחב הריגשי.
קורסים במכללה