כל זוגיות בפני עצמה, כל משפחה מתנהלת אחרת ולכל בית שגרת יום שונה והרגלים אחרים. בתקופה המאתגרת הזו לשמירה על המשפחה והזוגיות ולפני שמגיעים לנקודת אל חזור.. ממליצה מאוד לענות לעצמכם ועם בני זוגכם (ובהחלט ניתן גם עם הילדים):
- מהן החולשות שלכם כזוג/כמשפחה?
- מה חשוב שיקרה (עשייה מכל אחד מכם) כדי שלא תיפגעו מהן?
- מה מלחיץ אתכם שיקרה בתקופה הקרובה?
- איך חשוב לכם להעביר את התקופה הקרובה?
- מה חשוב לכם שיקרה בימים האלה עד החזרה לשגרה “ולשפיות”?
- מה חשוב לכם שלא יקרה?
- מהן החזקות של כל אחד מכם/מבני הבית ואיך הן יכולות לשרת אתכם, נסו אולי להגדיר “תפקידי” לתקופה הזו
עצם המענה לכל השאלות ייצור משהו.
נסו ליצור התנהלות מוסכמת בהתאם לתשובות, קביעת שיחות משפחתיות, הגדירו יעדים, חלקו תפקידים ומשימות לילדים, אולי אפילו כ’משחק תקופתי’ וצבירת נקודות.. או כל דבר שיתאים לאופי בני המשפחה, זכרו שהתקופה זמנית ושום לחץ תקופתי לא שווה יציאה מאיזון זוגי/משפחתי והובלה למציאות אחרת – ושהמציאות החדשה תלויה בכם..
והכי חשוב – הורים, זוגות: לא לוותר על תקשורת, שיחה, שיתוף יומי והבנה סביב התחושות וסביב מה שקורה ויקרה בימים הבאים..
איך לא להוציא את התסכול על בני הזוג?
כולכם כל היום בבית עם הילדים, קטנים כגדולים, מורכבויות ואתגרים חדשים יחסית, התמודדות עם לא מעט מצבים מוכרים יותר ומוכרים פחות.. ואז, ברגע של התפרצות ושיא של כעס (או אולי ברגעים מתמשכים:) אתם מוציאים הכל על הדמות המבוגרת היחידה בבית – בן/בת הזוג.. איך נימנע מזה?
- בחנו עם עצמכם האם אתם כועסים בזמנים קבועים/ ספיציפיים /סביב נושאים מסויימים/ האם משהו מסויים גורם לכם לכעוס בכל פעם מחדש? – נסו בהתאמה ליצור מנגנון מניעה והיעזרו בבני הבית כשותפים לכך.
- על כעסים ותסכולים שקשורים בבני הזוג או בהתנהלות עם הילדים – חשוב מאוד לקיים ביניכם שיחות קבועות לשיתוף והעצמה, ובאופן הדדי לשקף לצד השני שאתם מבינים את הקושי שלו, להבין מה הצורך של השני בכל עניין שעולה, ולנסות יחד להגיע לתובנות ומשימות משותפות כדי לצלוח את המשך התקופה יחד, ובעיקר לפרוק את המתחים והכעסים שעולים מהשגרה החדשה, אל תצברו..
- בין אם הכעס מצטבר ובין אם משתנה – בתקופה הקרובה מאוד חשוב לזכור שאחת המשימות היא לשמור על איזון פנימי ולדעת לעשות הפסקה אישית לרגיעה, החליטו על הזמן הנכון ובעיקר לפני מפגש עם בני הזוג.. – שמעו שיר שאתם אוהבים, ציירו, בשלו, צפו בסדרה, מדיטציה, תרגיל ספורטיבי קצר וכיוב..
- מאוד חשוב: גם אם לא הצלחתם לשמור על איפוק, זכרו לקיים שיחה משותפת, להתנצל, לדבר על הסיטואציות ולהיעזר בהם כדי להצליח בפעם הבאה לשמור על שניכם.
תסכול ומתיחות בין הילדים בבית?
- כהורים אתם בטח יודעים מהן החולשות של כל ילד בתקופה כזו ועל מה הם עלולים לריב ומדוע, השתמשו בזה ונסו יחד איתם לכוון לצעדים ממשים של מניעה
- קבעו זמן שיחה של כולם יחד ובקשו מהילדים לדבר על הקושי האישי במציאות החדשה בבית – לשתף מה כל אחד היה רוצה לבקש מאחיו לתקופה הזו – ולמול כל בקשה בקשו שתיאמר גם התחייבות אישית – כוונו ליצירת הסכמות משותפות ואפילו הציעו לכתוב על דף גדול מעין אמנה משפחתית שתתלו במקום משותף לכל בני הבית. אפשר להוסיף לזה צ’ופרים שתבחרו לתת בלי שיידעו מראש בהכרח, שאתם מתכוונים לתגמל על עמידה בהתחייבויות ומתוך צפייה מהצד..
- קבעו שיחה בתדירות שתחליטו עליה – לשיתוף כנה. שכל ילד ישתף במשהו שמפריע לו, תבקשו לשתף מה חשוב לו שיהיה אחרת, לבקש מהאחים לשקף מה הם מבינים ממנו ולמה לדעתם חשוב לו מה שהוא ביקש, ולכוון אותם לשיח משותף של הכלה, הבנה, שיתוף, הבעת צורך, מודעות לשינוי ומחויבות הדדית.
- במריבות ותסכול בין אחים – ‘חילוף עמדות’ יכול מאוד לעזור – ז”א מעין משחק תפקידים שבו הם משחקים אחד את השני. שבו יחד ובקשו מכל אחד לומר לשני מה מפריע לו ולמה (ז”א שכל אחד בעצם משקף את הכאב של השני), אם זה מורכב להם מידיי, בקשו מכל אחד לומר מה לדעתו מפריע לאחיו ומדוע. בסיום כל שיתוף בקשו מהשני להתייחס למה ששמע, איך זה גורם לו להרגיש והצעה לשינוי.
ניהול כעסים בני זוג ומשפחה
לתת לכעס להוביל את השיח ביניכם לבין בני הזוג או למול בני המשפחה – יהיה הדבר האחרון שיחזק את הקשר ביניכם.. (אלא אם תדעו לצאת מזה יחד מחוזקים – כי ממשבר בהחלט ניתן לצמוח..) ובכל זאת, מה כן אפשר לעשות כדי להימנע מכך?
אחד הכלים הכי טוב, שעובד לזוגות שאני עובדת איתם הוא ניהול הכעס יחד כזוג וממליצה מאוד להטמיע אותו גם יחד עם הילדים כמשפחה:
תחילה הסכימו מראש כי תתנהלו כך באופן הדדי – ההסכמה חזקה מהכל.
קבעו סימן מוסכם שיוצג על-ידכם ברגע שאחד מבני הזוג מרגיש בזמן ויכוח/כעס, שהגיע לנקודת כעס שממנה הוא עלול לומר או לעשות דברים שיתחרט עליהם. כל אחד יודע להרגיש כשמגיע הרגע…סכמו שלא משנה מה – ברגע שאחד מכם עשה את הסימן – אתם עוצרים לחלוטין, לא מוסיפים מילה, מכבדים את הצד השני ואת ההסכמה שלכם כזוג.
נשמו עמוק, התפנו לעשות משהו שמרגיע אתכם וקבלו את כל מה שהצד השני זקוק לו ובוחר לעשות בשביל זה.
חזרו לשוחח בזמן ששניכם מרגישים רגועים יותר – וודאו ביניכם שהגיע הרגע הזה.
חזרו לשוחח מהנקודה שבה עצרתם ועל נושא השיחה – שימו לב שאתם לא משוחחים על מה שגרם לכם לכעוס יותר מתוך השיחה: מעשה, מילה שנאמרה וכו – על כך קבעו לשוחח בשיחה נפרדת ולשתף על התחושות שלכם בעניין.
העצמת הילדים והעברת האחריות
בתקופה הלא שגרתית הזו, שבה המתיחות עולה וכך גם תדירות הויכוחים בין הילדים ובכלל הסתגלות למציאות שבה הם אחד בסביבת השני יותר מהרגיל, מזמינה אתכם לראות בכל זה כהזדמנות לייצר חיבורים בין האחים, להעצים את הילדים ולהעביר אליהם את האחריות להתנהלות משפחתית נכונה ובריאה יותר.
קבעו הנחייה משפחתית חדשה של תורנות ‘אחים מגשרים’ האחראים על מצבי הכעס בבית ומחויבות של שיתוף פעולה מכולם. בזמן התורנות – מס’ ימים קבוע לבחירתכם, תפקידו של המגשר בזמן שאחד מבני המשפחה כועס, פגוע וכיו’, לפעול לפי שלבים אלו:
לגשת לכועס, לבקש ממנו לנשום ולשתף מה גרם לו לכעוס.
לשקף לכועס את מה שהבין ממנו ולוודא שהבין אותו נכון.
לזמן פגישה’ – לקרוא לכל מי שרלוונטי לשיחה ולספר להם בשמו מדוע הוא כועס.
לפנות לכל אחד מהשותפים לשיחה, לפי הסדר שייבחר, ולבקש ממנו לשתף מה לדעתו גרם לכועס לכעוס ומה חשוב לכועס שיקרה/למה הוא היה זקוק/מה היה חסר לו בסיטואציה, ולאחר מכן לספר את הצד שלו למה שקרה.
לבקש מהכועס להתייחס לכל מה ששמע ולשתף מה הוא צריך מהם/מה חשוב לו/מה היה חסר לו בסיטואציה.
לשאול את כולם מה הם מציעים לעשות עכשיו ולהבא בסיטואציות דומות – להוביל לפתרון.
לעודד את הצדדים לבקש סליחה ולתת חיבוק.
*המגשר מנחה ואחראי על השיחה *להקפיד על הקשבה כשאחד מדבר ולעצור שיחה אם מדברים נוספים במקביל *
התאימו את הנוסח לגילאי הילדים, עזרו להם.
לקראת סופ”ש – שבתות בימי קורונה
יום ועוד יום.. ואנחנו בשגרת מציאות חוזרת, שאין לדעת מתי תסתיים, חלקכם מנסים ‘להמציא את עצמם מחדש’ עבור הילדים ופועלים סביב השעון למען השמירה על השפיות והתא המשפחתי.. ובצדק.
אחד הדברים החשובים בתקופה הזו – היא לסגל לעצמנו ‘עוגני שפיות’ (שעוד אדבר עליהם בתכנים נוספים בהמשך), אך היום ולקראת הסופ”ש מאוד חשוב לי להעלות את החשיבות סביב הגדרת השבת שלכם, הסופ”ש שיגיע בכל שבוע עד שהתקופה תסתיים..
חילוניים/דתיים/מסורתיים.. לא משנה איך אתם רגילים להעביר את השבת – צרו משהו סביב היומיים האלה שיהיו ייחודיים לסופ”ש והבדילו את היומיים הללו משאר השבוע.. כל מה שמתאים למשפחתיות שלכם: ארוחות משותפות (רצוי בלי הניידים), שיחה משפחתית קבועה, נושא שיח קבוע מדובר, פעילות כייפית או משחק כלשהו ייחודי רק לסופ”ש, מעגל חשיבה לקראת השבוע הקרוב, מעגל העצמה – מחמאות הדדיות אחד לשני על דברים שהתקיימו השבוע, וכיוב (ואפשר גם לשאול את הילדים).
מאוד ממליצה בנוסף גם על שיתוף משפחתי קבוע והעלאת החיוביות בתקופה הזו – לבקש מכל אחד בארוחה המשותפת – לשתף בדבר חיובי אחד שהתקיים בשבוע שחלף תודות ל’תקופת הקורונה’. ובכלל.. להוביל לשיחת הודיות כדבר שבשגרה יכול להיות הרגל מצוין..
שימור השפיות והאיזון המשפחתי
עוגני שפיות.. זוכרים שציינתי שאדבר עליהם?
בתוך השגרה במציאות החדשה שנוצרה חשוב שנדע לשמור על האיזון המשפחתי ולשמר את ה’שפיות’ הזו, על מנת שנישאר עם המשפחתיות בתום כל התקופה הזו..
הכלל הבסיסי הוא לקבוע עוגני שגרה שילוו אתכם כזוג ומשפחה בתקופה הקרובה:
- הקפידו על ארוחה משפחתית לפחות אחת ביום, ללא ניידים ועיסוקים אחרים.
- קיימו טקס קבוע שבו כל אחד עונה על אחד מאלה: לשתף איך הוא מרגיש/פרגון לאחד האחים על משהו חיובי כלשהו/תקווה כלשהי לעתיד (כוונו לגיוון האמירות).
- קבעו חלוקת מטלות קבועות לכל בני הבית – ע”פ היכולת והתיעדוף של כל אחד. ורצוי שמידיי שבוע המטלות יוחלפו – ע”פ בחירה או בהגרלה.. כך גם תקלו עליכם כהורים, גם תובילו לכך שירגישו חלק מהבית וגם לא יהיו רק סביב המדיה כל היום
- יצרו זמן הורה – ילד והקדישו תשומת לב ייחודית לכל ילד בנפרד פעם בשבוע לשיחה, בישול, ציור, יצירה, משחק וכל דבר שאתם נהנים ממנו יחד. שאר הילדים יכבדו את זה כשהם יודעים שגם להם יש זמן כזה.. 🙂
- יצרו זמן משפחתי לפעילות משותפת שהיא באמת לא נעשית כל הזמן, משהו שהילדים תמיד מבקשים ואין לכם זמן.. זו ההזדמנות להפוך את הזמן הזה לבעל ערך ובעיקר משמח עבורם.
יצרו זיכרונות מהתקופה הזו
מעטפות אור – תלו בבית לוח מעטפות לכל אחד מבני המשפחה. בכל יום כל אחד נדרש לשים פתק לכל אחד מבני הבית – אמירה חיובית, משפט מעודד, מחמאה, הארה חיובית, ציור (לקטנים שבבית), אמירה וכל דבר בסגנון.
שימור השפיות וחיזוק הזוגיות
שימור וחיזוק הזוגיות הם רכיבים שחייבים להתקיים בזוגיות גם בשגרה ובמציאות נורמטיבית. בימים אלה נבחנים החוזק והיציבות הזוגית ובמבחן המציאות יורגש עד כמה היא יכולה להכיל ולהתמודד. הרבה זוגות בסיום התקופה הזו לצערי עשויים להחליט, בלית ברירה לכאורה – על חישוב מסלול מחדש…
אז לפני שזה בכלל מתחיל – אני רוצה להסב את תשומת ליבכם לחוזק הזוגי שלכם, שקיים אם תאפשרו לו לבוא לידי ביטוי, לכך שאפשרי לצלוח את התקופה ושגם אם קשה זה לא אומר שאין לכם וביניכם את היכולת להתמודד וכן להצליח – אפשר לחזק את הזוגיות, והתקופה הזו היא בדיוק ההזדמנות המעולה לכך. זכרו – אפשר גם אחרת.
אז נתחיל בלתרגל כלים שיאפשרו לכם לבנות את החוזק הזוגי ולהתמודד בתקופה הזו:
- שיתוף יומי – קבעו זמן בכל יום, שבו אתם משוחחים אחד עם השנייה ומשתפים במשהו אישי שחוויתם באותו היום, לא משנה משמח או עצוב. והקפידו על זמן שבו אתם לבד, וללא ניידים וטלוויזיה ברקע..
- פרגון הדדי – פעמיים בשבוע שבו יחד ופרגנו לשני על משהו (לפחות אחד) חיובי שעשה בהתנהלות הזוגית ביניכם, בעיקר אם ישנם דברים שסיכמתם ביניכם לעבוד עליהם או להימנע מהם וכו, בהתאמה-פרגנו על משהו בהתנהלות ההורית.
- מחווה – קיימו מחוות אישיות, כל מה שלהערכתכם ישמח וירגש את הצד השני.
- תשומת לב במועדים חשובים – שימו לב לימים חשובים לבני הזוג בתקופה הקרובה והכוונה לא רק לימי הולדת והעניקו את תשומת לב המתאימה.
קורסים במכללה