הטרנד החם של מדינת ישראל, שהכל כבר נאמר ונכתב עליו. מלבד דבר אחד, שיתכן והוא המשמעותי ביותר בתהליך. למרכיב הזה קוראים אמון. הוא לא מוגדר ברגולוציה. הוא לא הצד החזק של הגורמים השונים העוסקים בתחום. והוא נתפס כאמורפי, לא מובן ולא מדיד.
מרקוס טוליוס קיקרו אמר: “אל תיתן אמון באדם אלא אם אכלת מלח רב ביחד איתו”. זה מוכר לכולנו, אולם האם מה שהיה נכון מאה שנים לפני הספירה רלוונטי גם כיום? ברור שלא. אין לנו את הזמן לכך. מצד שני, כניסה לתהליך כל כך מורכב ורווי אינטרסים ומכשולים כמו התחדשות עירונית ללא אמון, וללא הבנת חשיבות האמון, הינה כמו יציאה להפלגה ארוכה באוקינוס סוער, בסירה שחסרה מערכת היגוי מדויקת.
ללא אמון, הדיירים ששבים לביתם לאחר מספר שנים, אינם שמחים. היזם ידאג לעציץ גרניום נוסף על חשבונו כדי להעלות חיוך במקום שכבר חרוש קמטי חוסר אמון. ללא אמון, כל קונפליקט הופך להיות טעון ומורכב יותר. כמעט בלתי ניתן לגישור.
החידוש שבהתחדשות – אמון ניתן ליצור, לבנות ולהנכיח בכל מערכת יחסים. תהליכי התחדשות עירונית מושתתים על מערכות יחסים מורכבות וארוכות טווח. הטמעת תפיסה של חשיבות מרכיב האמון, יצירת שקיפות ואמינות, שילוב מנגנוני גישור ובניית הסכמות, כל אלו ועוד מסייעים בהטמעת אמון בתהליכים ובמערכות היחסים.
בניית אמון הינה משימה מאתגרת, שימורו מורכב, וקל מאד לאבד אותו. האם היא משתלמת? בשיחות רבות עם יזמים, גופים פיננסים מלווים וראשי מינהלות עירוניות, הקשיתי על עמיתי המומחים בניסיון לכמת את מרכיבי האמון לכסף. התשובה שהתקבלה מתוך תמהיל וממוצע כל ההתייחסויות מרתקת. היא מצביעה על משוואה קלה יחסית להמשגה: חוסר אמון בין הדיירים לבין עצמם, בין הדיירים לבין הנציגים שלהם, בין הדיירים ו/או הנציגים לבין היזם, בין היזם לקבלן, ובין הגורמים השונים לרשות המקומית, ואף בין היחידות השונות ברשות המקומית, והקונפליקטים והעיכובים הנובעים מכך, מייצרים עיכוב זמנים בפרויקטים של התחדשות עירונית בסדר גודל של 30%. עיכוב בסדר הגודל הזה שווה כ-10% מעלות הפרויקט.
כלומר, יזמים וקבלנים, נציגי דיירים, ובעלי תפקידים מובילים ברשויות המקומיות, אשר יהיו מודעים ומכוונים ליצירת אמון בתהליך, ביחד עם הכלים הנדרשים לכך, עשויים לחסוך עד 10% מעלויות הפרויקט. האם זה משתלם באופן ישיר? התשובה לכך ברורה. האם יש רווחים עקיפים מעבר לעלויות? בהחלט – שביעות הרצון של הדיירים; המוניטין הטוב של היזמים; הצלחת רשויות מקומיות שחרטו על דגלן את ההתחדשות; והעדר הליכים משפטיים ארוכים ויקרים. לגורמים המובילים אשר ישכילו לפעול כך, כולל הטמעת נורמות של שקיפות, תהליכי בניית הסכמות, מנגנון גישור ועוד, יהיה ערך מאד גבוה.
קורסים במכללה