דלג לתוכן דלג לפוטר
הדיבור כותב את הסיפור

הדיבור כותב את הסיפור

הדיבור כותב את הסיפור

רונית ואיציק, זוג נשוי, באו אלי לצורך גישור בשביל פרידה. רונית יושבת מולי כבויה. היא חוזרת ואומרת שאיציק הרס לה את החיים. בגללו היא בדיכאון. היא רק רוצה ממנו 25,000 ₪ כל חודש וזהו. איציק, גבר מרשים עם קול עמוק, אומר שהוא תמיד ידאג לרונית כי היא כמו עוד בת בשבילו, כמו שדאג לה עד היום. ברור לחלוטין שכל אחד מהם מספר לעצמו סיפור מאד בהיר וקוהרנטי על עצמו, על הסכסוך ועל הצד השני.


תפיסת יישוב הסכסוכים הקלאסית מציעה לעבור מעיסוק בזכויות של איציק, של רונית ושל הילדים, כפי שעושה המערכת המשפטית, לעיסוק באינטרסים ובצרכים שלהם. לפי התפיסה הקלאסית הזו אם נברר מה חשוב לכל צד בסכסוך, היינו – מה צרכיו, נוכל לאתר את הצרכים המשותפים ומשם להגיע לפתרון.


אבל בהרבה סכסוכים – כמו בזה של רונית ואיציק- למצוא אינטרסים ואפילו משותפים- זה פשוט לא מספיק. בני אדם והסכסוכים שלהם מורכבים יותר מאינטרסים. בני אדם מונעים ככלל, ובמצבי סכסוך בפרט, גם מאמונות, ערכים, תקוות, חלומות ובעיקר מהספורים שהם טווים לעצמם על המציאות.


לכן אם אנחנו רוצים לסייע לרונית ולאיציק לפתור את הסכסוכים בעת פרידתם ואפילו רק להתמודד איתם טוב יותר- צריך לאפשר להם לספר סיפור שלם שהם מעדיפים אותו על הסכסוך, על הזוגיות שתמה, על משתתפיו ועל פרקיו הבאים.

זיהוי אינטרסים לא יפתור את הסכסוך ואפילו לא יסלקו.


אז מה עושים? מה עושים בגישור הנרטיבי?


אנחנו רוצים לסייע לרונית ולאיציק להכיר בנזק הרב שסיפור הסכסוך גורם להם. שיהיו מודעים למחיריו, ל”תכנית” של המשך הסכסוך עבור שניהם, לאופן שבו מפלצת הסכסוך תאכל את נשמותיהם, רווחת ילדיהם וממונם. אנחנו רוצים לבדוק איתם איזה סיפור הם מעדיפים לעצמם ולילדיהם. אנחנו נרצה שכל העושר של הזהות שלהם, ערכים, אמונות, תקוות, מיומנויות, האופן שבו התמודדו עם קשיים אחרים בעבר יהיו נוכחים ונגישים.


אנחנו עסוקים באיסוף, ביחד עם רונית ואיציק, של חומרי גלם לסיפור אותו הם יעדיפו. הסיפור החדש יכול לעסוק גם בסיפור על הסכסוך ולספר אותו אחרת.


בגישור של רונית ואיציק. רונית הבינה מה המחיר שסיפור הדיכאון והקורבנות לוקח ממנה כאשה חזקה. ואיציק ראה מה הסיפור של אבהות עתידית לאשתו לשעבר ייקח ממנו.


שניהם סיפרו אירועים שבהם השיטו סירת מפרש או טיפלו בילד חולה וידעו לתת את המשמעות של סיפורים אלו לגבי היכולות והכוחות שלהם וגם לגבי האופן שבו ירצו לכתוב את המשך הסיפור.

כל אחד מהם הצליח לתאר גם מרכיבים חיוביים בסיפור שהיה וגם לראות מיומנויות וכוחות שיש לעצמם ולצד השני.

כשאיציק ורונית הבינו את השפעות הסכסוך- מפלצת, ותיארו מה היו רוצים לאחל לעצמם, הם הגדירו את הסיפור המועדף כמעבר מזוגיות שהסתיימה להורות משותפת.


עדיין ישנן כעסים ואי הסכמות אך יש התבוננות רחבה על האמונות שלהם כבני אדם, כהורים, כזוג לשעבר. עכשיו משתתפים בגישור לא רק “אבא” ו”קורבן” אלא כל העושר והמורכבות של רונית ושל איציק. איציק ורונית הצליחו לתאר בבהירות כיצד יראה הפרק הבא בסיפור וגם הצליחו לכתוב קצת אחרת את מה שהיה, עם פחות האשמות ויותר התבוננות שיש בה גם קבלה, תובנה ואחריות לסיפור.

בעצם איציק ורונית מספרים מחדש את המציאות אותה הם מעדיפים.

 

הדיבור לא רק מתאר את המציאות אלא מייצר אותה (ויטגנשטיין). הזהות שלנו במצבי סכסוך ובכלל היא דינמית ומשתנית מעצם השיחה ומתן המשמעות לאירועים. החופש לתת משמעות הוא היוצר סיפור מועדף.

הדיבור כותב את הסיפור

תוכן נוסף שיכול לעניין אותך

מערכת היחסים בין מציאות לתודעה בימים מוטרפים אלו

שרון רנדליך מראיינת את ד"ר מתי הר לב
עמרי גפן נפגש לשיחה מרתקת עם עמרי דגן, ראש המדרשה הלאומית למנהיגות, ממשל וניהול, בה הם שוחחו על אתגרי השיתופיות במגזר הציבורי והרבה מעבר לכך. להמשך קריאה >

על זוגיות, חוסן ומה שביניהם: גם בימי מלחמה

מאת: מירב הקמון כחלון
בתוך הכאוס הזה עומדים בפנינו אתגרים לא פשוטים שדורשים מאיתנו להתמודד עם מציאות שלא צפינו לה במיוחד במרחב הזוגי והמשפחתי. מירב הקמון כחלון, מטפלת זוגית ומגשרת המתמחה בטראומה על רקע מלחמה, מציגה את הטיפים להתמודדות וחיזוק החוסן הזוגי שישמור על הזוגיות שלנו בימים אלה. להמשך קריאה >

טרור רצחני וטרור שקט: מה ההבדל ביניהם וכיצד ניתן להתמודד איתם?

מאת: מערכת האתר
טרור הוא אחד האתגרים הגדולים שהאנושות ידעה מימיה. הוא בא לידי ביטוי בשני ממדים האחד, הטרור הרצחני שפקד אותנו בשבעה לאוקטובר והשני, הטרור השקט, נקרא גם הטרור הפסיכולוגי והוא מתבטא בלוחמה על התודעה. 5 דברים שחשוב לדעת על סוגי הטרור וההתמודדות איתם. להמשך קריאה >

בין שבר למשבר: מתי אחד מסתיים ומתי השני מתחיל

מאת: שרון רנדליך
כששומעים את המילים שבר ומשבר אפשר להבין למה נוטים לייחס להם כמעט תמיד את אותה המשמעות, אך כשיורדים לעומק הדברים מתברר שלא כך הדבר וכי יש בהם שוני, והוא די מהותי.שרון רנדליך, פסיכותרפיסטית ומנהלת אקדמית בקבוצת גומא גבים עושה לנו סדר. להמשך קריאה >

זמן מלחמה: לשמור על עצמי ועל הקרובים שלי

מאת: עופר ערד
בימי התופת הקשים אנחנו והסביבה הקרובה שלנו נחשפים בלית ברירה באופן בלתי פוסק לזוועות ולתרחישי האימה שפוקדים אותנו בחדשות ובמדיה. עופר ערד, מאסטר טריינר NLP, ריכז כמה טיפים מגישת ה NLP שיעזרו לנו לשמור על עצמנו ועל הקרובים שלנו עד כמה שניתן כדי שנוכל לעבור את התקופה הזו עם מינימום טלטלות ומקסימום שמירה עצמית. להמשך קריאה >

להתמודד עם הילדים: תשובות פשוטות לשאלות קשות

מאת: רנית ארצי
אחד הקשיים בימים אלה הוא להתמודד עם השאלות של הילדים, שלא תמיד התשובות עליהן פשוטות. רנית ארצי, מדריכת הורים, מטפלת, מנחה ומובילה את תחום הדרכת הורים בגומא גבים מסבירה איך לגשת לשאלות הללו ולהתמודד עם חששות הילדים בגיל הרך: להמשך קריאה >

הדאגה מהיום שאחרי התופת: איך קמים מחדש

מאת: שרון רנדליך
אנחנו מכירים וחווים משברים מדי יום הן ברמה האישית והן ברמה המשפחתית אבל משבר לאומי כזה שנוגע בכל אחד ואחת מאיתנו עוד לא הכרנו. שרון רנדליך, פסיכותרפיסטית ומנחה של קורסי אימון בגומא גבים, מציגה את הדרך המומלצת להתמודד עם היום שאחרי התופת למי שזקוק לעזרה כדי לקום, ולו במעט, מאותה שבת הנורא הזו. להמשך קריאה >

על ניהול ומנהיגות בטלטלה

מאת: עמרי גפן
מאמר חדש ורלבנטי לתקופת המלחמה ולאחריה, אשר מבוסס על מפגשים של עמרי עם הנהלות שונות בתקופה זו. ידע רב קיים במרחבים של מנהיגות, חירום, טראומה וחוסן. במאמר הזה מרוכזים בתמצות הדברים הרלבנטיים ביותר עבור מנהלים בימים אלו. להמשך קריאה >

אפשר לעשות את זה אחרת: התנהלות בין הורים גרושים בזמן מלחמה

מאת: רותם פוקס
תקופות חירום ומלחמה מייצרים עומסים ולחצים באופן טבעי בתא המשפחתי בכלל ויכולים להיות מורכבים בתא של הורים גרושים בפרט. רותם פוקס, מגשרת זוגית ומשפחתית ומומחית לתהליכי גירושין, מציגה 5 טיפים שבעזרתם תוכלו לעבור את התקופה המאתגרת הזו עם מינימום של טלטלה אצל הילדים ומקסימום שיתופיות בין ההורים. להמשך קריאה >

עד כמה שניתן להקל: התמודדות עם ילדים עם הפרעות קשב בזמן מלחמה

מאת: ציפי קוברינסקי
ילדים עם הפרעות קשב מתמודדים בחיי היום יום עם אתגרים לא פשוטים שמציבים בפניהם קושי רב. במיוחד בימים קשים אלה, הם נתקלים באתגר עצום שמלווה בהצפות רגשיות העלולות להתעצם לממדים חריגים. ציפי קוברינסקי, מאמנת להפרעת קשב, מציגה אוסף של הנחיות שיעזרו לכם להתמודד טוב יותר ולסייע לילדיכם. להמשך קריאה >

גבולות מלחמה: מה להסתיר, מה לשתף את הילדים ואיך לעשות את זה נכון?

מאת: מערכת האתר
בימים מורכבים אלה, של אי ודאות וחוסר שקט, הילדים שלנו, בעיקר הצעירים שבהם, מתמודדים עם סיטואציות קשות, לא שגרתיות ואף חלקם חשופים למראות בלתי נסבלים, הכוללים תחושות פחד, חרדה, בהלה ואף הם מושפעים מההתנהגויות המועברות גם מאיתנו המבוגרים. אחת השאלות הנפוצות שנשאלת בקרב הורים רבים היא האם נכון לתווך לילדים את המתרחש או דווקא לגונן עליהם, לחסוך מהם ובכלל לא לשתף אותם. להמשך קריאה >

פסיכולוגיה חיובית: איך היא מסייעת לחיות חיים יותר טובים ומאושרים

מאת: מערכת האתר
פסיכולוגיה חיובית היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לאושר שלנו. ובניגוד לפסיכולוגיה המסורתית, הפסיכולוגיה חיובית מתמקדת בחוזקות שלנו, בעוצמות וברגשות חיוביים. אז אם חשוב לכם להיות יותר מאושרים ולהבין כיצד ואיך היא באה לידי ביטוי בחיינו, קראו ושמרו. להמשך קריאה >

רוצה ליצור איתנו קשר?

נשמח לחזור אלייך, רק צריך למלא פרטים



    קורסים במכללה
    דילוג לתוכן