למזלנו, כנראה, גשר בין בני אדם לא עשוי מזהב, אלא ממילים. שיחה עם עמרי גפן, שותף ומנהל CCO בקבוצת גומא גבים שבין היתר מלמדת גישור, מקצוע שניסיון חיים עושה לו רק טוב.
אומרים ששינויים גדולים מתחילים בצעדים קטנים. אומרים גם שכדי שנוכל לדבר אלה עם אלה – בחברה שמספר הפלגים בה לא מעיד כהוא זה על מספרנו הכללי הקטן כל כך – עלינו ללמוד להקשיב ורק אז לדבר, וגם את זה כדאי לעשות קודם אחד על אחד. כי רק ככה, מול זוג עיניו של אדם, אפשר (אולי) לראות את התמונה הגדולה. השיחה עם עמרי גפן, שותף ומנהל CCO בקבוצת גומא גבים, השאירה אותי עם רצון להיות אדם טוב יותר. בעיקר כי מילים גבוהות על חברה אנושית טובה יותר – שלרוב מתעופפות באוויר בלי אחיזה במציאות – הופכות איתו לפרקטיקה. הוא כנראה יודע זאת היטב, אחרת לא היה עומד בראש קבוצה גדולה שעוסקת ומלמדת גישור.
“כלי לניהול סכסוך”
גישור הוא כלי לניהול סכסוך. מגשר מקצועי הוא כזה שלמד ואף קיבל הסמכה רשמית לשם כך. “המגשר הוא ניטרלי, עובד עם תהליך מובנה ומסייע לצדדים לייצר דיאלוג והסכמה”, מסביר גפן. “אפילו אני, כמומחה לגישור, נעזרתי במגשרים אחרים בסיטואציות מסוימות, אבל מצד שני אין לי ספק שהשפה והכלים עוזרים לי לנהל קונפליקטים גם בלי צד שלישי. השאיפה שלנו היא שינסו גישור לפני הגשת כתבי טענות לבתי משפט, ולא אחרי, אבל בפועל קורה פעמים רבות שבית המשפט עצמו שולח זוגות, כמו גם גופים עסקיים או קהילתיים (סכסוכי שכנים), לגישור”.
כלומר יש קווים לדמותו של כל סכסוך.
“בוודאי. אנשים ‘שוברים את השיניים’ עד שהם מגיעים להבנה, כי זה הפוך לכל מה שהם מכירים. כי הם לא גדלו עם למידה של איך לנהל דיאלוג ולהקשיב, אלא עם המושגים ‘מנצחים מול מפסידים’ או ‘איך לא להיות פראייר’. רוב האנשים מקשיבים לא כדי להבין את הצד השני אלא רק כדי לתת תשובה יותר מתוחכמת, לחזק את יכולתם לנצח. הקשבה נתפסת כחולשה, ועל הנקודה הזו, בין השאר, אנחנו עובדים, על הבנה של האחר ממקום של חוזק”. קבוצת גומא גבים היא אחד הגופים הגדולים לגישור, וככזו פועלת במגזרים הפרטי והעסקי בכל רחבי הארץ. מתוקף היותה עסק חברתי, כאמור, פועלת הקבוצה גם בקהילה, ולאורך השנים כבר פגשו אנשיה תלמידים במאות בתי ספר כדי להפגישם עם השפה הגישורית, כמו גם עם רבנים, פעילי ציבור ועוד.
וכבית ספר מוכר על ידי משרד המשפטים, יש לכם גם קורסים ללימוד גישור.
“נכון, ובהקשר זה אני תמיד אוהב לציין שגישור הוא אחד המקצועות שיש בהם יתרון גדול לשיער שיבה, כי ניסיון החיים מאד עוזר פה. אני פוגש הרבה אנשים בגילאי 50 פלוס שבאים ללמוד גישור, או כדי לפתוח בקריירה חדשה/ לחזק את יכולותיהם בקריירה קיימת (מנהלים, מחנכים, משפטנים או מטפלים), או כי הם מבינים שזו מתנה להמשך החיים. הקורס כולל 10-12 מפגשים בקבוצות אינטימיות, שכוללות תמיד מגוון רחב של אנשים – משפטנים ומנהלים מצד אחד וסטודנטים ופנסיונרים מצד שני. יש לנו שתי אוזניים ופה אחד, אבל אנחנו משתמשים בהם ביחס הפוך. וזה מה שיפה בלמידה של השפה הזו, אנשים – צעירים ומבוגרים, ילדים או מנהלים בכירים – לומדים להקשיב”.
הגישור הפך אותך לאדם טוב יותר?
“אני מקווה. בכל יום אני מזכיר לעצמי את המשפט walk the talk – עשה את מה שאתה מטיף לו. אין לי ספק שיצרנו גוף שגם התרבות הארגונית שלו וגם המקום שלו ביקום עושה, טוב וההשפעה שלנו היא הדבר החשוב ביותר במה שאנחנו עושים. אנחנו רואים בכל יום אנשים שיוצאים מגישור, כשהנטל הוסר מכתפיהם והם קורנים מרוב רצון לעשות משהו טוב”.
העקרונות החשובים לגישור שכל אחד יכול ליישם
“הראשון יהיה ללמוד לעשות את ההפרדה בין הסכמה להבנה. אני יכול להבין אותך, גם אם אני לא מסכים לדעתך. לשני אני קורא דבר אלי בצרכים – ומשמעותו היא הבלבול שמתרחש ברוב הפעמים כשאנחנו שומעים רק את העמדות של מי שמולנו, במקום להקשיב לצרכים שלו”.