בימים אלה אנו בעיצומה של סערה מטלטלת בין קבוצות שונות בחברה. כמו בחייו של כל קונפליקט, היה שם את הרגע הזה שבו הוא מספיק גדול כדי שנבחין בו ומאידך גם כזה שהיה ניתן לטפל בו בהצלחה. לצערנו כדור השלג הזה גדל לממדים רחבים מאוד ושאב לתוכו סוגיות רבות מעולמנו אודות חוק ומשפט, דת ומדינה, שמאל וימין.
בעתות שגרה ומשבר, קהילת המגשרים עוסקת בתהליכים כאלה בדרך שמייצרת הסכמה ומונעת קונפליקטים . תפיסת העולם העומדת בבסיס הגישור מושתתת על ההנחה כי קונפליקטים ומחלוקות הינם חלק בלתי נפרד מעולמנו האישי והמקצועי, והם מהווים אינטראקציה שגם אם היא נתפסת כשלילית, הרי היא מהווה הזדמנות ללמידה, לחיזוק מערכת היחסים, לשינוי ולצמיחה. הכלים המקצועיים העומדים לרשות המיישמים את התפיסה – מאפשרים חסכון בזמן, באנרגיה ובמשאבים נוספים בעת יישוב המחלוקות ובניית ההסכמות, מסייעים לנוגעים במחלוקת לייצר פתרונות מוסכמים, אליהם יהיו מחויבים בהמשך הדרך, מדגישים את ההקשבה המייצרת ערך חדש ואת היצירתיות בפתרון הבעיה, מאפשרים ניתוח וטיפול ענייניים בסוגיה, ללא הזנחה של האלמנטים הבין אישיים ורגשיים, מסייעים בניהול שיחות קשות, כעסים וכו’, באופן מקצועי ואפקטיבי.
בפורומים שונים שהשתתפתי בהם עלו רעיונות שונים ובחלקם אף נוסחו הצעות מתווה קונקרטיות לפתרונות שיאפשרו להתמקד במאחד ובמשותף על פני המפריד. הניסיונות האלה הם למעשה יצירת הגדרה מחודשת, שמטרתה למקד את הנושאים שיש לטפל בהם ולהגדיר מחדש את המחלוקת תוך כדי מתן ביטוי לצרכים החשובים לשני הצדדים. מקובל לבנות הגדרה מחודשת אפקטיבית בשלושה שלבים. ראשית יש לנסח מהי תעודת הזהות המשותפת לצדדים. לכאורה כאן במקרה שלנו היא ברורה. כולנו שותפים לבניין הבית הלאומי, כולנו אוהבים את הארץ, כולנו איבדנו בני משפחה וחברים במערכות ישראל ובפעולות איבה והמשכנו לשיר יחד “עוד לא אבדה תקוותנו”…
השלב השני הוא יותר מורכב. כאן יש לשים על השולחן את סלע המחלוקת. את מה שמפריד. את הקרע. בלי להמעיט בחשיבותו וערכו ומשקלו. את ליבת הסכסוך.
השלב השלישי הוא קביעת האג’נדה, סדר היום, דהיינו: כאן יש לנסח במה ואיך הולכים לטפל, באיזה סדר ומתן עדיפות כאשר בכל אחד מן הנושאים תפקידנו כמגשרים לסייע לצדדים לנהל דיאלוג המאפשר מעבר משיח של עמדות לשיח של צרכים.
עמדות הן מה שמביעים הצדדים בראשית התהליך. לרוב תישמע בהן ביקורת והאשמה, דרישות בלתי מתפשרות, תוקפנות.
צרכים הם הסיבה האמיתית שלשמה התכנסנו. בעוד העמדות ניתנות להמרה ועוסקות לעיתים בעניינים טכניים, הרי שהצרכים אין בלתם. אין תחליף לצרכים כמו הכרה, העצמה, שייכות, אמפתיה, הזדהות, אהבה, כבוד, התחשבות וכו’.
תפקיד המגשר כאן מורכב מאד. תפקידו לסייע לצדדים לייצר פתרונות מבלי לתת מקום לעמדותיו ונטיותיו האישיות. מבלי לשפוט. מבלי להשתלט על התהליך. לאורך כל הדרך נשמרים עקרונות העל של מעשה הגישור שביניהם אנו מונים את הרצוניות ואת אחריות הצדדים.
הלוואי שנצליח ליישם את העקרונות האלה בפועל ונצליח להיות חלק מאיחוי וריפוי השיח הדיכוטומי שמאפיין כרגע את הרחוב הישראלי.
כותב המאמר גולן ברק הוא מגשר בכיר ומנחה קורסים והכשרות בקבוצת גומא גבים. גולן שותף בהקמת מרכזי גישור ודיאלוג בקהילה, בעל MA במדעי הרוח ועוסק בתחום הנדל”ן. לגולן מומחיות בחברה הדתית והחרדית.
קורסים במכללה