בין הובלה לניטרליות: כך מנהלים תהליך גישור בלי לאבד איזון

תפקידו של המגשר הוא אחד התפקידים המורכבים והמאתגרים בתחום יישוב הסכסוכים.
מצד אחד, המגשר נדרש להוביל ולנהל את תהליך הגישור באופן פעיל ואפקטיבי, ומצד שני, עליו לשמור על ניטרליות ולאפשר למתגשרים להגיע בעצמם לפתרונות. במאמר זה נבחן את האיזון העדין הזה ואת הכלים העומדים לרשות המגשר בניהול התהליך.

הכותב, גלעד ברגשטיין, הוא מגשר עסקי ומשפחתי, מומחה לניהול מו”מ, עורך דין, מנחה מעגלי גברים ומנחה בכיר לגישור בגומא גבים.

המגשר כמנהל ומוביל תהליך הגישור

תפקיד המגשר אינו מסתכם בהיותו מתווך פסיבי בין המתגשרים. עליו להיות מנהל תהליך פעיל המוביל את המתגשרים דרך שלבי הגישור השונים באופן אפקטיבי תוך יצירת מירב הפתרונות האפשריים.

לצורך כך משתמש המגשר בכלים שונים, וביניהם:

1. קביעת מסגרת הזמן והמקום המתאימים לפגישות, כולל תיזמון פגישות אישיות עם כל אחד מהמתגשרים בהתאם לצורך.
2. הגדרת כללי התנהלות ברורים.
3. ניהול הדינמיקה בחדר.
4. זיהוי נקודות מפנה בתהליך.
5. הכוונת הדיון לאפיקים פרודוקטיביים.
6. ביצוע בוחן מציאות כשנדרש.

המגשר צריך להיות בעל יכולת לזהות מתי להתערב ומתי לסגת, מתי לאפשר למתגשרים להתבטא בחופשיות ומתי לעצור דיון שאינו מקדם.

לצורך הדגשת הקונפליקט שבו מצוי המגשר בין הובלה לבין ניטרליות, נתמקד בכלי של “בוחן מציאות”

בוחן מציאות הוא כלי חשוב בארגז הכלים של המגשר, המאפשר לו לעזור למתגשרים לבחון את עמדותיהם ודרישותיהם אל מול המציאות האובייקטיבית. זהו תהליך שבו המגשר, באמצעות שאלות ממוקדות ודיון מונחה, מסייע למתגשרים:

1. לבחון את הריאליות של הציפיות והדרישות שלהם.
2. להבין את ההשלכות המעשיות של החלטותיהם.
3. לשקול את העלויות והתועלות של המשך הסכסוך מול פשרה.
4. להעריך את הסיכויים והסיכונים בהליכים משפטיים.
5. לזהות פערים בין תפיסות סובייקטיביות למציאות האובייקטיבית.

ביצוע בוחן מציאות דורש מיומנות רבה מצד המגשר, שכן עליו לאתגר את המתגשרים מבלי לערער את אמונם בו או לפגוע בניטרליות שלו. על כן מחויב המגשר לבצע את בוחן המציאות בזהירות המתחייבת, אולם לעיתים נדרשת ממנו גם אסרטיביות תוך שאילת שאלות שעשויות להיות שאלות מאתגרות וקשות.

לדוגמא: כאשר מתגשר דורש פיצוי כספי גבוה באופן שחורג משמעותית מהסכום שצוין בהסכם בין המתגשרים, המגשר יכול לשאול: “מה לדעתך יפסוק בית המשפט במקרה דומה? או: “מה המשמעות המעשית של דרישה כזו על היכולת להגיע להסכם?  או לבקש מהמתגשר להסביר כיצד הגיע לסכום זה?

שאלות אלו ישאלו בדרך כלל בפגישה אישית ללא נוכחות המתגשר השני והן מסייעות למתגשר לבחון את עמדתו באופן אובייקטיבי.

שמירה על ניטרליות: האתגר המרכזי של המגשר

האתגר הגדול ביותר של המגשר הוא לשמור על ניטרליות תוך כדי ניהול אקטיבי של התהליך. ניטרליות זו באה לידי ביטוי במספר היבטים:

1. הימנעות מנקיטת עמדה לטובת צד כלשהו.
2. מתן זמן וקשב שווים לכל המתגשרים.
3. שימוש בשפה ניטרלית ומאוזנת.
4. הימנעות משיפוטיות.
5. שמירה על איזון בהצעת פתרונות אפשריים.

כלים לניהול אפקטיבי ושמירה על ניטרליות

כדי לנהל את התהליך באופן אפקטיבי תוך שמירה על ניטרליות, המגשר יכול להשתמש במגוון כלים, ובהם:

1. שאלות – המגשר משתמש בשאלות פתוחות כדי לכוון את הדיון מבלי להכתיב את תוכנו. שאלות אלו מסייעות למתגשרים לבחון את הסוגיות מזוויות שונות ולהגיע בעצמם לתובנות חדשות.
2. שיקוף ותמצות – באמצעות שיקוף דברי המתגשרים ותמצותם, המגשר מסייע בהבהרת הנושאים והאינטרסים מבלי להביע דעה משלו.
3. ניסוח מחדש (Reframing) – ניסוח מחדש הוא כלי רב-עוצמה המאפשר למגשר להציג הכוונה מאחורי המילים באופן שמקדם את הגישור, כך לדוגמא יכול המגשר להציג את הדברים שנאמרו בצורה חיובית ובונה יותר, תוך שמירה על המסר המקורי. באמצעות ניסוח מחדש, המגשר: מעביר אמירות שליליות או תוקפניות לאמירות חיוביות ובונות, מסייע בהפיכת האשמות והתנגדויות לצרכים ואינטרסים, מעביר את הדגש מעמדות נוקשות לאפשרויות פתרון, יוצר שפה משותפת המקדמת דיאלוג בונה, מסייע לצדדים לראות את הדברים מזווית חדשה ופרודוקטיבית יותר ועוד.
4. ניהול זמן – חלוקת זמן שווה בין המתגשרים, עד כמה שניתן, ומתן תשומת לב מאוזנת מסייעים בשמירה על ניטרליות תוך קידום התהליך.
5. התמודדות עם אתגרים נפוצים – בתהליך הגישור עולים לא פעם אתגרים המחייבים את המגשר לאזן בין הובלה לניטרליות, כך לדוגמא:

• התמודדות עם פערי כוחות בין המתגשרים, זאת באמצעות: מתן במה שווה לכל צד, סיוע לצד החלש להתבטא, הסתייעות בצד החזק, הקפדה על כללי דיון הוגנים ועוד;
• התמודדות עם תחושת מבוי סתום: במצב זה על המגשר לסייע בפריצת הדרך מבלי לכפות פתרונות באמצעות: הצעת נקודות מבט חדשות, עידוד חשיבה יצירתית והעמקת זיהוי אינטרסים משותפים. המגשר מוסמך בכל זאת להציע הצעת מגשר לפתרון הסכסוך, אולם בדרך כלל הדבר יעשה רק כמוצא אחרון ולא כאפשרות ראשונה תוך שהוא מקפיד שההצעה תהיה מבוססת על האינטרסים שעלו בתהליך ומבלי להפעיל לחץ על המתגשרים לקבל את הצעתו.
• התמודדות עם קושי רגשי של המתגשרים או אחד מהם: לעיתים קרובות המתגשרים מגיעים עם מטען רגשי כבד שמקשה על התקדמות התהליך. במקרים אלה על המגשר: לתת מקום ולגיטימציה לביטוי הרגשי, לזהות את הרגע הנכון למעבר מעיבוד רגשי לדיון ענייני, להשתמש בטכניקות של הרגעה והכלה, לשקול קיום פגישות אישיות ועוד.

עבודה פנימית של מגשר – שמירה על האיזון של המגשר

יכולתו של המגשר לשמור על איזון, הוא נושא חשוב בשמירה על ניטרליות, לכן היה לי חשוב לייחד לו פרק נפרד. שאלות רבות נשאלות בנושא זה על ידי תלמידים בקורס גישור.

השמירה על ניטרליות מחייבת יכולת להישאר באיזון. שמירה על איזון של המגשר דורשת מודעות מתמדת לגורמים שעלולים להפר אצל המגשר את האיזון ויכולת התמודדת טובה עם מצבי יציאה מאיזון. התמודדות פנימית מאפשרת להכיל יותר ויותר מצבים ולהישאר רגוע, בשליטה ויעיל.

המטרה שלנו כמגשרים היא להישאר מאוזנים רגשית בסיטואציות רוויות כעסים, מתח, תסכול וחרדה.  הדרך לכך היא לעבוד באופן מתמיד, לא רק במהלך גישור, על זיהוי אותן תכונות או התנהגויות שלי שאיני שלם איתן. העבודה יכולה להיעשות בקבוצת עמיתים, בהדרכה, בעבודה אישית ועוד.

למצוא את האיזון המושלם

תפקיד המגשר כמנהל תהליך דורש מיומנות רבה ויכולת לנוע בין הובלה אקטיבית לבין שמירה על ניטרליות. האיזון העדין הזה מושג באמצעות שימוש מושכל בכלים מקצועיים, הבנה עמוקה של דינמיקת הסכסוך, ומודעות מתמדת לתפקיד המורכב של המגשר.

ההצלחה בתפקיד תלויה ביכולת המגשר לזהות את הרגעים בהם נדרשת התערבות אקטיבית לעומת הרגעים בהם יש לאפשר למתגשרים להוביל את התהליך. מגשר מיומן יודע כיצד להשתמש בכלים העומדים לרשותו, כולל בוחן המציאות, כדי לקדם את התהליך מבלי לפגוע בעקרון הניטרליות, שהוא אבן היסוד של הגישור.