דלג לתוכן דלג לפוטר
נהיגה כתרבות

נהיגה כתרבות | מאבקים בכביש

נהיגה כתרבות

לעתים קרובות אומרים כי נהיגתו של אדם משקפת את אישיותו. אדם יהיר ינהג בפראות, אדם עצור ומהסס יהיה עם רגל על הברקס גם כאשר אין צורך, אדם “מעופף” ינהג ללא קשר מלא למה שמתרחש סביבו וכך הלאה. האם מה שקורה בכבישי ישראל משקף את תרבותנו כעם? האם בנהיגתנו באים לידי ביטוי הלחצים והמתח בהם שרויה בשנים האחרונות החברה הישראלית?

 

מרכיב מרכזי בתפיסת העולם של התרבות הישראלית מבוסס על נקודת המוצא לפיה אם אני לא נותן לשני אני מרוויח. או אני או הוא. רק ע”י החלשת או בלימת השני אני יכול לזכות. למעשה מדובר בעקרון הקרוי “משחק סכום אפס” zero sum game, ולפיו פלוס של צד אחד ומינוס של הצד השני מתאזנים לאפס. זו התפיסה שאותה מכנים בשפה המקצועית lose – win. הנחת המוצא שלה שעל-מנת ליצור מקסימזציה של הרווח שלי אני חייב לגרום לכך שהצד השני יחסם, ישיג פחות. שני הצדדים פועלים האחד כנגד השני.

 

זו התפיסה השכיחה והמובילה כיום, בעיקר בחברה המערבית-קפיטליסטית, ובודאי בישראל. נדמה לנו שכל סיטואציה של מו”מ וקונפליקט מחייבת אותנו להיכנס למאבק כנגד הצד השני, ובמטרה להביסו, אחרת האינטרסים שלנו יפגעו. אנחנו חיים בעולם של תחרות ולכן נדמה לנו שתחרות היא הדרך הנכונה. זה הדפוס השכיח בעסקים, בפוליטיקה, בקהילה, ואפילו ביחסים זוגיים. הדפוס הזה מוביל לפתרונות אלימים, כפייה ומלחמות, למרות שיש לו גם היבטים מאד מעודנים ושאינם נראים אלימים. זו התפיסה המובילה גם בכבישי ישראל. אם מישהו “חתך” אותי אחתוך אותו בחזרה ולא אצא פראייר. אם מישהו נוסע מולי בחשכה באורות גבוהים ולא מחליף אותם למרות שסימנתי לו, אעבור גם אני לאורות גבוהים.

 

לרוב אין אנו לוקחים בחשבון שכאשר אנחנו פועלים ומגיבים בגישת ה- lose -win., התוצאה הסופית הינה של של lose -lose, כלומר שני הצדדים יוצאים מן העניין בהפסד. הדוגמא הקלאסית הינה של צומת פקוקה שכולם נדחפים אליה ולא מאפשרים לאחרים להיכנס, וכך נוצר פלונטר שלוקח זמן רב להשתחרר ממנו. והרי זו פגיעה באינטרס המרכזי של כל הנהגים המעורבים, שהוא מעבר מהיר של הצומת והמשך הנסיעה.

 

מדובר בפעולה שהיא אוטומטית, כמעט ללא בחירה ושליטה שלנו. זה באינסטינקטים, בחינוך, בכל רובדי החיים. לעתים, כאשר אין כל ברירה ומדובר בסיטואציה הישרדותית, הרי שגישה זו חיונית. אולם הנטייה שלנו (בהכללה גסה) להפוך כמעט כל סיטואציה להישרדותית, ובעיקר על הכביש. הבעיה שבכביש זה מסוכן.

 

האלטרנטיבה הינה התפיסה המוגדרת כ- win – win. אנחנו מאמינים, שבמו”מ ובקונפליקט שני הצדדים יכולים לצאת מרוצים, “מורווחים”. מהות התפיסה אומרת כי על-מנת ליצור מקסימיזציה של הרווח שלי, אני חייב לאפשר גם לצד השני לממש את מירב הצרכים והאינטרסים שלו ולאפשר מקסימיזציה של הרווח שלו. גישה זו חיונית במיוחד במערכות בהן יש רמה גבוהה של תלות הדדית: במשפחה, בעבודה, בקהילה ועל הכביש.

 

הדינמיקה באלטרנטיבה הזו מאופיינת בשיתוף פעולה של הצדדים להתמודדות ולפתרון בעיה משותפת, כאשר האנרגיה מושקעת בתקיפת הבעיה ולא בתקיפת השני. על מנת ליישם גישה זו בכביש נהג נדרש לתשומת לב ולערנות לגבי מה שקורה סביבו. הוא חייב להיות באינטראקציה שיתופית עם סביבתו. זה מחייב למשל שכאשר אני מתכוון לפנות, אדאג לאותת במטרה שנהגים אחרים יזהו את צרכי ויעדי וכך אמנע מעצמי ומהם סכנה כלשהי. מרבית הנהגים הישראליים לא רואים כל צורך לאותת לאחרים על כוונותיהם. גישה זו מחייבת את הנהג להיות בתשומת לב מאד גבוהה לכל הנהגים בטווח מסוים סביבו, ולהיות כל הזמן עסוק וערני לגבי כוונותיהם, כמו גם צורכיהם. אין ספק שכך ימנעו תאונות רבות.

 

הקושי המרכזי במימוש תפיסה ה- win-win מעבר לכשל התרבותי, נובע מכך שנהגים רבים נוסעים במעין “בועה”. ככל שכלי הרכב גדולים יותר, ממוזגים יותר, עם מערכות סטריאו חזקות יותר וחלונות כהים, נראה כי אנחנו נשבים בקונספציה שאנחנו לבד על הכביש, ששום דבר לא יכול לגעת או להפריע לנו. אנחנו פחות ופחות עסוקים במה שקורה מסביב, ולכן מופתעים לחלוטין כאשר אנחנו מוצאים את עצמנו לפתע עמוק בתוך הפגוש האחורי של הרכב שלפנינו.

 

גורמי ההסברה והאכיפה נוטים להתמקד בשנים האחרונות בנושא המהירות. מבלי להיכנס לניתוח מגמה זו, כל נהג מנוסה שנמצא הרבה על הכביש יודע כי תאונות ו”כמעט תאונות” רבות הינן תוצאה של תרבות הנהיגה ומה שמוגדר לרוב כ”גורם האנושי”. המהירות מגבירה את מרכיב התוצאה ההרסנית של כל אירוע כזה, אולם אין היא מהווה את הגורם. לצורך שינוי הגורם לתאונות יש לעבוד על תרבות הנהיגה בישראל, ולשנות אותה בכל דרך אפשרית.

נהיגה כתרבות

תוכן נוסף שיכול לעניין אותך

מערכת היחסים בין מציאות לתודעה בימים מוטרפים אלו

שרון רנדליך מראיינת את ד"ר מתי הר לב
עמרי גפן נפגש לשיחה מרתקת עם עמרי דגן, ראש המדרשה הלאומית למנהיגות, ממשל וניהול, בה הם שוחחו על אתגרי השיתופיות במגזר הציבורי והרבה מעבר לכך. להמשך קריאה >

על זוגיות, חוסן ומה שביניהם: גם בימי מלחמה

מאת: מירב הקמון כחלון
בתוך הכאוס הזה עומדים בפנינו אתגרים לא פשוטים שדורשים מאיתנו להתמודד עם מציאות שלא צפינו לה במיוחד במרחב הזוגי והמשפחתי. מירב הקמון כחלון, מטפלת זוגית ומגשרת המתמחה בטראומה על רקע מלחמה, מציגה את הטיפים להתמודדות וחיזוק החוסן הזוגי שישמור על הזוגיות שלנו בימים אלה. להמשך קריאה >

טרור רצחני וטרור שקט: מה ההבדל ביניהם וכיצד ניתן להתמודד איתם?

מאת: מערכת האתר
טרור הוא אחד האתגרים הגדולים שהאנושות ידעה מימיה. הוא בא לידי ביטוי בשני ממדים האחד, הטרור הרצחני שפקד אותנו בשבעה לאוקטובר והשני, הטרור השקט, נקרא גם הטרור הפסיכולוגי והוא מתבטא בלוחמה על התודעה. 5 דברים שחשוב לדעת על סוגי הטרור וההתמודדות איתם. להמשך קריאה >

בין שבר למשבר: מתי אחד מסתיים ומתי השני מתחיל

מאת: שרון רנדליך
כששומעים את המילים שבר ומשבר אפשר להבין למה נוטים לייחס להם כמעט תמיד את אותה המשמעות, אך כשיורדים לעומק הדברים מתברר שלא כך הדבר וכי יש בהם שוני, והוא די מהותי.שרון רנדליך, פסיכותרפיסטית ומנהלת אקדמית בקבוצת גומא גבים עושה לנו סדר. להמשך קריאה >

זמן מלחמה: לשמור על עצמי ועל הקרובים שלי

מאת: עופר ערד
בימי התופת הקשים אנחנו והסביבה הקרובה שלנו נחשפים בלית ברירה באופן בלתי פוסק לזוועות ולתרחישי האימה שפוקדים אותנו בחדשות ובמדיה. עופר ערד, מאסטר טריינר NLP, ריכז כמה טיפים מגישת ה NLP שיעזרו לנו לשמור על עצמנו ועל הקרובים שלנו עד כמה שניתן כדי שנוכל לעבור את התקופה הזו עם מינימום טלטלות ומקסימום שמירה עצמית. להמשך קריאה >

להתמודד עם הילדים: תשובות פשוטות לשאלות קשות

מאת: רנית ארצי
אחד הקשיים בימים אלה הוא להתמודד עם השאלות של הילדים, שלא תמיד התשובות עליהן פשוטות. רנית ארצי, מדריכת הורים, מטפלת, מנחה ומובילה את תחום הדרכת הורים בגומא גבים מסבירה איך לגשת לשאלות הללו ולהתמודד עם חששות הילדים בגיל הרך: להמשך קריאה >

הדאגה מהיום שאחרי התופת: איך קמים מחדש

מאת: שרון רנדליך
אנחנו מכירים וחווים משברים מדי יום הן ברמה האישית והן ברמה המשפחתית אבל משבר לאומי כזה שנוגע בכל אחד ואחת מאיתנו עוד לא הכרנו. שרון רנדליך, פסיכותרפיסטית ומנחה של קורסי אימון בגומא גבים, מציגה את הדרך המומלצת להתמודד עם היום שאחרי התופת למי שזקוק לעזרה כדי לקום, ולו במעט, מאותה שבת הנורא הזו. להמשך קריאה >

על ניהול ומנהיגות בטלטלה

מאת: עמרי גפן
מאמר חדש ורלבנטי לתקופת המלחמה ולאחריה, אשר מבוסס על מפגשים של עמרי עם הנהלות שונות בתקופה זו. ידע רב קיים במרחבים של מנהיגות, חירום, טראומה וחוסן. במאמר הזה מרוכזים בתמצות הדברים הרלבנטיים ביותר עבור מנהלים בימים אלו. להמשך קריאה >

אפשר לעשות את זה אחרת: התנהלות בין הורים גרושים בזמן מלחמה

מאת: רותם פוקס
תקופות חירום ומלחמה מייצרים עומסים ולחצים באופן טבעי בתא המשפחתי בכלל ויכולים להיות מורכבים בתא של הורים גרושים בפרט. רותם פוקס, מגשרת זוגית ומשפחתית ומומחית לתהליכי גירושין, מציגה 5 טיפים שבעזרתם תוכלו לעבור את התקופה המאתגרת הזו עם מינימום של טלטלה אצל הילדים ומקסימום שיתופיות בין ההורים. להמשך קריאה >

עד כמה שניתן להקל: התמודדות עם ילדים עם הפרעות קשב בזמן מלחמה

מאת: ציפי קוברינסקי
ילדים עם הפרעות קשב מתמודדים בחיי היום יום עם אתגרים לא פשוטים שמציבים בפניהם קושי רב. במיוחד בימים קשים אלה, הם נתקלים באתגר עצום שמלווה בהצפות רגשיות העלולות להתעצם לממדים חריגים. ציפי קוברינסקי, מאמנת להפרעת קשב, מציגה אוסף של הנחיות שיעזרו לכם להתמודד טוב יותר ולסייע לילדיכם. להמשך קריאה >

גבולות מלחמה: מה להסתיר, מה לשתף את הילדים ואיך לעשות את זה נכון?

מאת: מערכת האתר
בימים מורכבים אלה, של אי ודאות וחוסר שקט, הילדים שלנו, בעיקר הצעירים שבהם, מתמודדים עם סיטואציות קשות, לא שגרתיות ואף חלקם חשופים למראות בלתי נסבלים, הכוללים תחושות פחד, חרדה, בהלה ואף הם מושפעים מההתנהגויות המועברות גם מאיתנו המבוגרים. אחת השאלות הנפוצות שנשאלת בקרב הורים רבים היא האם נכון לתווך לילדים את המתרחש או דווקא לגונן עליהם, לחסוך מהם ובכלל לא לשתף אותם. להמשך קריאה >

פסיכולוגיה חיובית: איך היא מסייעת לחיות חיים יותר טובים ומאושרים

מאת: מערכת האתר
פסיכולוגיה חיובית היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לאושר שלנו. ובניגוד לפסיכולוגיה המסורתית, הפסיכולוגיה חיובית מתמקדת בחוזקות שלנו, בעוצמות וברגשות חיוביים. אז אם חשוב לכם להיות יותר מאושרים ולהבין כיצד ואיך היא באה לידי ביטוי בחיינו, קראו ושמרו. להמשך קריאה >

רוצה ליצור איתנו קשר?

נשמח לחזור אלייך, רק צריך למלא פרטים



    קורסים במכללה
    דילוג לתוכן