דלג לתוכן דלג לפוטר
נהיגה כתרבות

נהיגה כתרבות | מאבקים בכביש

נהיגה כתרבות

לעתים קרובות אומרים כי נהיגתו של אדם משקפת את אישיותו. אדם יהיר ינהג בפראות, אדם עצור ומהסס יהיה עם רגל על הברקס גם כאשר אין צורך, אדם “מעופף” ינהג ללא קשר מלא למה שמתרחש סביבו וכך הלאה. האם מה שקורה בכבישי ישראל משקף את תרבותנו כעם? האם בנהיגתנו באים לידי ביטוי הלחצים והמתח בהם שרויה בשנים האחרונות החברה הישראלית?

 

מרכיב מרכזי בתפיסת העולם של התרבות הישראלית מבוסס על נקודת המוצא לפיה אם אני לא נותן לשני אני מרוויח. או אני או הוא. רק ע”י החלשת או בלימת השני אני יכול לזכות. למעשה מדובר בעקרון הקרוי “משחק סכום אפס” zero sum game, ולפיו פלוס של צד אחד ומינוס של הצד השני מתאזנים לאפס. זו התפיסה שאותה מכנים בשפה המקצועית lose – win. הנחת המוצא שלה שעל-מנת ליצור מקסימזציה של הרווח שלי אני חייב לגרום לכך שהצד השני יחסם, ישיג פחות. שני הצדדים פועלים האחד כנגד השני.

 

זו התפיסה השכיחה והמובילה כיום, בעיקר בחברה המערבית-קפיטליסטית, ובודאי בישראל. נדמה לנו שכל סיטואציה של מו”מ וקונפליקט מחייבת אותנו להיכנס למאבק כנגד הצד השני, ובמטרה להביסו, אחרת האינטרסים שלנו יפגעו. אנחנו חיים בעולם של תחרות ולכן נדמה לנו שתחרות היא הדרך הנכונה. זה הדפוס השכיח בעסקים, בפוליטיקה, בקהילה, ואפילו ביחסים זוגיים. הדפוס הזה מוביל לפתרונות אלימים, כפייה ומלחמות, למרות שיש לו גם היבטים מאד מעודנים ושאינם נראים אלימים. זו התפיסה המובילה גם בכבישי ישראל. אם מישהו “חתך” אותי אחתוך אותו בחזרה ולא אצא פראייר. אם מישהו נוסע מולי בחשכה באורות גבוהים ולא מחליף אותם למרות שסימנתי לו, אעבור גם אני לאורות גבוהים.

 

לרוב אין אנו לוקחים בחשבון שכאשר אנחנו פועלים ומגיבים בגישת ה- lose -win., התוצאה הסופית הינה של של lose -lose, כלומר שני הצדדים יוצאים מן העניין בהפסד. הדוגמא הקלאסית הינה של צומת פקוקה שכולם נדחפים אליה ולא מאפשרים לאחרים להיכנס, וכך נוצר פלונטר שלוקח זמן רב להשתחרר ממנו. והרי זו פגיעה באינטרס המרכזי של כל הנהגים המעורבים, שהוא מעבר מהיר של הצומת והמשך הנסיעה.

 

מדובר בפעולה שהיא אוטומטית, כמעט ללא בחירה ושליטה שלנו. זה באינסטינקטים, בחינוך, בכל רובדי החיים. לעתים, כאשר אין כל ברירה ומדובר בסיטואציה הישרדותית, הרי שגישה זו חיונית. אולם הנטייה שלנו (בהכללה גסה) להפוך כמעט כל סיטואציה להישרדותית, ובעיקר על הכביש. הבעיה שבכביש זה מסוכן.

 

האלטרנטיבה הינה התפיסה המוגדרת כ- win – win. אנחנו מאמינים, שבמו”מ ובקונפליקט שני הצדדים יכולים לצאת מרוצים, “מורווחים”. מהות התפיסה אומרת כי על-מנת ליצור מקסימיזציה של הרווח שלי, אני חייב לאפשר גם לצד השני לממש את מירב הצרכים והאינטרסים שלו ולאפשר מקסימיזציה של הרווח שלו. גישה זו חיונית במיוחד במערכות בהן יש רמה גבוהה של תלות הדדית: במשפחה, בעבודה, בקהילה ועל הכביש.

 

הדינמיקה באלטרנטיבה הזו מאופיינת בשיתוף פעולה של הצדדים להתמודדות ולפתרון בעיה משותפת, כאשר האנרגיה מושקעת בתקיפת הבעיה ולא בתקיפת השני. על מנת ליישם גישה זו בכביש נהג נדרש לתשומת לב ולערנות לגבי מה שקורה סביבו. הוא חייב להיות באינטראקציה שיתופית עם סביבתו. זה מחייב למשל שכאשר אני מתכוון לפנות, אדאג לאותת במטרה שנהגים אחרים יזהו את צרכי ויעדי וכך אמנע מעצמי ומהם סכנה כלשהי. מרבית הנהגים הישראליים לא רואים כל צורך לאותת לאחרים על כוונותיהם. גישה זו מחייבת את הנהג להיות בתשומת לב מאד גבוהה לכל הנהגים בטווח מסוים סביבו, ולהיות כל הזמן עסוק וערני לגבי כוונותיהם, כמו גם צורכיהם. אין ספק שכך ימנעו תאונות רבות.

 

הקושי המרכזי במימוש תפיסה ה- win-win מעבר לכשל התרבותי, נובע מכך שנהגים רבים נוסעים במעין “בועה”. ככל שכלי הרכב גדולים יותר, ממוזגים יותר, עם מערכות סטריאו חזקות יותר וחלונות כהים, נראה כי אנחנו נשבים בקונספציה שאנחנו לבד על הכביש, ששום דבר לא יכול לגעת או להפריע לנו. אנחנו פחות ופחות עסוקים במה שקורה מסביב, ולכן מופתעים לחלוטין כאשר אנחנו מוצאים את עצמנו לפתע עמוק בתוך הפגוש האחורי של הרכב שלפנינו.

 

גורמי ההסברה והאכיפה נוטים להתמקד בשנים האחרונות בנושא המהירות. מבלי להיכנס לניתוח מגמה זו, כל נהג מנוסה שנמצא הרבה על הכביש יודע כי תאונות ו”כמעט תאונות” רבות הינן תוצאה של תרבות הנהיגה ומה שמוגדר לרוב כ”גורם האנושי”. המהירות מגבירה את מרכיב התוצאה ההרסנית של כל אירוע כזה, אולם אין היא מהווה את הגורם. לצורך שינוי הגורם לתאונות יש לעבוד על תרבות הנהיגה בישראל, ולשנות אותה בכל דרך אפשרית.

נהיגה כתרבות

תוכן נוסף שיכול לעניין אותך

משרד הבריאות וגומא גבים משיקים מסלול לימודים חדש בישראל לטיפול בטראומה והתמכרויות.
ראיון עם שרון רנדליך מפתחת התוכנית

מאת: מערכת האתר
בשיתוף פעולה חדש שנרקם בין המחלקה לטיפול בהתמכרויות של משרד הבריאות ומכללת גומא גבים יושק, לראשונה בישראל, מסלול לימודים תלת שנתי להכשרת אנשי מקצוע שיתמקדו בתחום ההתמכרויות וטראומה התוכנית - Trauma & Addiction Counselors מיועדת לבוגרי תואר ראשון במקצועות הטיפוליים להמשך קריאה >

התוכנית החדשה בשיתוף משרד הבריאות: על התמכרויות וטראומה

עמרי גפן מראיין את שרון רנדליך
עמרי גפן בשיחה עם שרון רנדליך על תוכנית לימודים חדשה בשיתוף משרד הבריאות להכשרת יועצי התמכרויות וטראומה, ושואל את השאלות הכי מעניינות: למה התוכנית הזו חשובה דווקא בימים טרופים אלו? מהי זו תחלואה כפולה? איך ה - 7.10 שינה את חוקי המשחק? ולמה היום נדרשים יועצים דווקא בתחומים האלה? שרון מספרת על יתרונות המסלול אל מול אופציות אחרות ומסבירה את ההבדל בין יועצים, מאמנים ומטפלים וכן מי יכול וכדאי לו להרשם ולקחת חלק במסלול הכשרה כל כך משמעותי שיסייע לרבים שזקוקים לעזרה. להמשך קריאה >

על מנהיגות ואמון בארגונים בחברה האזרחית

עמרי גפן מראיין את אפרת שקד
אפרת שקד בשיחה עם עמרי גפן, על מנהיגות, השפעה, יחסים בין מגזרים ואמון. אפרת מביאה פרספקטיבה רחבה ועמוקה מתוך ניסיון בתפקידי ניהול בכירים בארגונים עסקיים, חברתיים וציבוריים ומסע אישי מתמשך. שיחתם נוגעת בשאלות האימפקט של ארגוני החברה האזרחית, בשיתופיות ובאמון פנים ובין מגזרי. להמשך קריאה >

CCO: המקצוע החדש והמתפתח שיהפוך כל ארגון למוביל ורלוונטי

יהודה אטיאס מראיין את עמרי גפן
הפודקאסט המרתק הזה, עוסק הפעם באחד התחומים החדשים בישראל (ובעולם) בו תוכלו לשמוע את כל הפרטים על המקצוע שבימים אלה מתורגם מחזון למציאות – תפקיד ה-CCO החדש. בעידן בו תפקידים רבים יעלמו, אין ספק שתפקיד חדש ומשמעותי זה יזכה להכרה וצמיחה. התפקיד חיוני לא רק לעיתות משבר, אלא להתנהלות בעולם מורכב, החל מיצירת אימפקט חברתי ועד צמיחה עסקית - בתוך ובין ארגונים, קהילות ומגזרים. יהודה אטיאס מנכ"ל קבוצת גומא-גבים בשיחה מרתקת עם עמרי גפן, מנהל CCO ושותף בקבוצה. בשיחתם הם עוסקים במאפייניו הייחודיים של מנהל שיתופיות בארגון ובהכשרה – הראשונה בישראל (ובעולם) לתפקיד המשמעותי והרלבנטי לתקופה זו, עבור כל ארגון בכל מגזר. להמשך קריאה >

שיחה פתוחה ומרתקת על המהפכה במרחב הניהולי

עמרי גפן מראיין את טל רבן
עמרי גפן נפגש עם טל רבן שבעשור וחצי האחרונים היה מנכ"ל קוקה קולה, טרה וקימברלי קלארק ובשיחתם הפתוחה והמרתקת הם מדברים על תהליכי השינוי במרחבי הניהול והמנהיגות ועל השפעתה של התרבות הארגונית במיוחד בתקופה זו. עוד הם מדברים על איך וכמה זמן לוקח לעשות שינויים בתרבות ארגונית לאור השינויים שמתרחשים בעולם ועל חשיבות ניהול הממשקים ושיתופי פעולה בתוך הארגון ומחוצה לו. להאזנה לפרק היכנסו להמשך קריאה >

המפתח לשינוי: איך להתגבר על המחסומים העסקיים והאישיים בדרך להצלחה המקצועית

מאת: חן לוי קליין
כל עצמאי בעל עסק או יזם, מתמודד בשלב זה או אחר עם נושא של תקיעות בעסק. אנו לעיתים נתקלים בחוסר יכולת לראות את התמונה הגדולה ולהבחין בפתרונות שעומדים ממש לנגד עיננו. חן לוי קליין, מומחית לתהליכי שינוי והתפתחות משתפת אותנו במספר תובנות וכלים מעשיים לפריצת הדרך שתוביל אותנו ממצב של תקיעות העסק ועד להצלחה. להמשך קריאה >

מהו CCO? מתוך ספרו של עמרי גפן: “עוצמת השיתופיות – מאגו סיסטם לאקו סיסטם”

מאת: עמרי גפן, בהוצאת מטר
עמרי גפן, מומחה לתחומי השיתופיות והמו"מ ומחבר הספר "עוצמת השיתופיות מאגו סיסטם לאקו סיסטם" עונה בספרו על שאלות אלו בפרק 8 שמוקדש לתיאור מקצוע העתיד CCO או בשמו המלא Chief Collaboration Officer להמשך קריאה >

מקצוע העתיד: CCO – מנהל שיתופיות והזדמנויות בארגונים

מאת: מערכת האתר
ברגעים שבהם ההיסטוריה נכתבת מחדש, גם משמעויות חדשות מתהוות ותפקידים עכשוויים נולדים. נפגשנו עם עמרי גפן מוביל התוכנית הראשונה בישראל להכשרת מנהלי CCO או בהרחבה Chief Collaboration Officer ושאלנו אותו את כל מה שמנהלים צריכים לדעת להמשך קריאה >

מה תרצה להיות כשתהיה גדול

מאת: חן לוי קליין
תארו לכם שהייתם יכולים לחזור בזמן ולבחור במה הייתם רוצים לעסוק. האם הייתם בוחרים בתחום בו אתם עוסקים היום או אולי בחירה אחרת? חן לוי קליין, מאבחנת אישיות ומאמנת אישית ועסקית מדברת על שינויים ומה שחשוב לדעת על התהליך להמשך קריאה >

הסוד של הסרנדיפיטי: איך להפוך אקראיות להזדמנות

עמרי גפן מראיין את אסנת מירון
אסנת מירון ועמרי גפן, בשיחה על רשתיות וסרנדיפיטי. מה הן רשתות, ולא רשתות חברתיות המוכרות לנו, למה לארגונים כדאי להקים רשתות ומה הערך בכך, בעיקר בכל הקשור ליצירת אימפקט. איך ליצור ולתחזק רשתות? מה בין רשתות וסרנדיפיטי - האקראיות המבורכת, ומדוע לדבר עם זרים? ואיך מעצימים את ההשפעה שלנו בעולם בעזרת אקראיות הווייתית ומתוכננת. פרק מעניין ומסקרן במיוחד. להמשך קריאה >

איך לשמור על הזוגיות, האושר והתשוקה המינית בתקופת משבר ומלחמה

שרון רנדליך מראיינת את דנה ויינשטיין אורן
האם יכולה להיות תשוקה מינית בזמן מלחמה? מה הקשר בין טראומה למיניות, כיצד אוכלוסיות שונות מתמודדות עם שמירה על הזוגיות והקשר האינטימי, עם דגש על אנשי כוחות הביטחון ומילואימניקים. שרון רנדליך הזמינה לשיחה פתוחה את דנה ויינשטיין אורן לשיחה על כל מה שניתן לעשות כדי לשמר את התשוקה, גם ברמה האישית וגם ברמה הזוגית להמשך קריאה >

חרדה חברתית וטיפים להתמודדות

מאת: מערכת האתר
אחד הסוגים הנפוצים בעולם של חרדה הוא חרדה חברתית, וסוג זה יכול להופיע בגילים שונים ובקרב אוכלוסיות מגוונות. מהי חרדה חברתית וכיצד היא פוגעת באיכות חיינו? על כך נענה במאמר זה. להמשך קריאה >

רוצה ליצור איתנו קשר?

נשמח לחזור אלייך, רק צריך למלא פרטים



    קורסים במכללה
    דילוג לתוכן