מנהיגות הורית עם מתבגרים בגישת ה-NLP

פעם קראו לזה אחרת, אבל מנהיגות הורית תמיד היתה ותהיה לעד המנוע להובלה והעצמת ילדים, הדרך בה אנחנו, ההורים, נוביל את הילדים לעבר המטרות, הגבולות והיעדים הרצויים ונייצר מציאות משפחתית שאנו חולמים עליה.

עופר ערד, מאסטר טריינר NLP ומוביל את תחום לימודי NLP במכללת גומא גבים מרכז את הדרכים למנהיגות הורית בגישת ה- NLP

כאשר אני מתבונן בבני בן ה- 12 ולפני כן באחיו ואחותו כשהיו בגיל ההתבגרות, ברור לי כי הדרך היחידה עבורי ועבורם לעבור בשלום ובהתפתחות את גיל ההתבגרות היא דרך המנהיגות ההורית שלי. כאשר אני תופס עמדה של מנהיגות, זה מסייע גם לי וגם להם לעבור ולהתמודד עם הגיל הכל כך לא פשוט הזה.

למה אני מתכוון כאשר אני מדבר על מנהיגות הורית? שילוב של יוזמה, התמדה, נחישות, אהבה, ואחריות.

כל הורה מכיר את התחושה הזאת

לפעמים קשה לאהוב ילדים בגיל ההתבגרות! במיוחד עם כל הכעס וההתנגדות שיש להם לכול מה שזז. לפעמים אין חשק או כוח להתמודד עם חוסר הסבלנות והטובות שעושים בזה שבכלל מדברים איתנו.

אך מהצד השני הם כול כך משוועים וזקוקים לנו שם, זקוקים למנהיגות, לנוכחות, לגבולות, לאהבה. עד כדי כך הם זקוקים לאלה שהם מתאמצים להראות לנו בדיוק את ההפך.

המנהיגות ההורית היא העוגן של המתבגרים. הם כמובן לעולם לא יודו בכך, אך הם כה זקוקים למנהיגות הזאת. עופר ערד, מציג 7 כללי זהב מגישת ה NLP שיעזרו לכם לעצב את המנהיגות ההורית שלכם ולייצר תקשורת והרמוניה טובה יותר בתא המשפחתי ובייחוד עם ילדים מתבגרים.

7 דברים שכדאי לכם לאמץ לחיזוק המנהיגות ההורית

התחברות דרך עולמם – כאשר בני הבכור התחיל עם הסקייטבורד בגיל 11-12 לערך, הדרך הכמעט יחידה עבורי להתחבר אליו הייתה דרך עולם הסקייטבורד. מה לי ולסקייטבורד? כלום.

למרות שלא היה לי עניין בסקייטבורד (או משחקי פלייסטישן, או כדורגל, או בובספוג וכיו”ב), יצאתי מגדרי כדי ללמוד ולהכיר את העולם שלו. למדתי על מותגים שונים של סקייטבורד, על קרשים, גלגליות, פעלולים ועוד המון דברים הקשורים לעולם ולתרבות של הסקייטבורד. הדרך שלי להתחבר אליו ולהראות לו את אהבתי הייתה דרך התעניינות בעולמו שלו. והוא אכן קלט שאני באמת מתעניין באופן מלא ואמתי בעולמו, מה שפתח את ליבו ואת התקשורת בניינו. הבן הצעיר שלי אוהב משחקי פלייסטישין. הכי רחוק מעולמי. אין לי עניין במשחקי מחשב וגם לא אהבתי אף פעם לשחק משחקי מחשב. לפעמים זה אפילו מעורר בי התנגדות לראות אותו משחק שעות מול המסך. אך אני רוצה להתחבר לעולמו, והדרך לעשות זאת היא ללמוד ולהכיר את עולמו. למדתי להכיר  את סוגי המשחקים, אני מתעניין במה שהולך על המסך בזמן המשחק, אני מתעניין  בקבלת ההחלטות שלו במשחק ועוד. מסתבר שיש שם עולם ומלואו. והכי חשוב, אני עושה את זה בעניין וסקרנות מלאים.

אני מפנה את עצמי ללמוד, להכיר, לשאול וכך גם לתקשר ולהיכנס לעולמו. אני בא לעולמו ואין לי דרישה שהוא יבוא לעולמי.

זמן איכות 1 על 1 – כשהבת שלי מבקשת ממני שאסיע אותה אני מיד קופץ על זה כמוצא שלל רב. זוהי הזדמנות להיות אתה לבד, גם אם הדיבור לא מי יודע מה. אני מקפיד למצוא זמן עם כול אחד מילדיי ולהיות אתם ב- 1 על 1. אם אחד מאוד אוהב שווארמה, אז אנחנו הולכים לאכול שווארמה פעם בשבוע. אם הבן השני שלי אוהב לעשות ספורט כמו הליכה או ריצה, אז פעם בשבוע נצא להליכה או ריצה, רק הוא ואני. הנטייה היא להתייחס לילדים כמקשה אחת. אך בפועל, כל אחד זקוק מאוד לזמן איכות עם אמא או אבא – לבד.

גבולות – להיות בעמדת מנהיגות הורית שונה בתכלית מלהיות בעמדה של חבר. בתור מנהיג אני צריך ללמוד על מה והיכן לשים גבולות. אני בוחר היטב על מה להעיר או להתייחס ולא עושה עניין מכול דבר, ולעתים אף נושך את שפתיי. גם אם אני מאוד רוצה להעיר. כך אני שומר על הסמכות שלי כמנהיג.  אך ישנם דברים שהם קווים אדומים וכמנהיג הורי אני חייב לתקשר את הגבולות הללו בצורה ברורה וחד משמעית וזה נכון לא רק לגישת ה NLP:

• לא לאלימות פיזית – מכול סוג שהוא, לא בבית ולא מחוץ לבית. שום דחיפה, אפילו הקטנה ביותר כלפי אח או אחות צעירים, כלפי חברים מהכיתה, או כלפי בעלי חיים.
• לא לאלימות מילולית – לא חד משמעי לצעקות, קללות, השפלות או תקשורת פוגענית מכול סוג שהיא. לא לאלימות מילולית ברשתות החברתיות.
• לא להתנהגות פסיבית–אגרסיבית – לא חד משמעי לברוגז, התעלמות, או אי-תגובה להורים, אחים ואחיות ואף לחברים וחברות מהכיתה.

כאשר אני בוחר בקפידה היכן ועל מה לשים גבולות, למנהיגות ההורית שלי יש סמכות!

תקשורת שקופה – שמה דגש על משפטי “אני” (בשונה ממשפטי “אתה” או “את”) ועל רגשות. זה אומר שהתקשורת עם המתבגרים היא נטולת שיפוטיות או ציוו ואינה מכוונת אצבע כלפי אף אחד, אלא שמה דגש על ההורה ועל מה שאני מרגיש. אם מפריע לי שהילד מעשן סיגריות זה לא אפקטיבי לצעוק, לדרוש, להאשים וכיו”ב. אם אני רוצה לדבר איתו או איתה על עישון אני יכול לומר שאני מודאג וחושש שהם ממלאים את ראותיהם ברעל. או אם הם רוכבים על אופניהם בצורה פרועה או לא חוקית אני יכול להביע את הפחד שלי שיקרה להם משהו, שיקרה למשהו אחר משהו באשמתם. תקשורת כזאת יכולה לפתוח שיחה ולאפשר הקשבה. ככול שנמעט להפעיל כוח, סמכות וענישה ונפעיל יותר תקשורת שקופה, כך הדברים יחלחלו וההשפעה תהייה גדולה לאין ערוך.

הומור – לעתים אנחנו לוקחים את עצמנו ואת המצבים שנוצרים עם המתבגרים, יותר מדי ברצינות. המשטרה תפסה את הילד מעשן ג’וינט או הגיעה לחיפוש בבית. זה אמנם רציני, אך היי, בואו נשים את הדברים בפרופורציה ונכניס קצת הומור למצב שנוצר. מנהיגות הורית היא גם היכולת למצוא את זווית ההומור, או הזווית המיוחדת של מצב שנוצר, ולתקשר את זה בהומור.

אחריות – ילדים ומתבגרים בעיקר עסוקים עם עצמם. משום מה (באמת משום מה?) כול האחריות על הארגון הזה שנקרא משפחה הוא על ההורים. רוב ההורים לילדים מתבגרים לא מבקשים דבר הקשור לבית ולמשפחה מהמתבגרים. לעתים רבות כאשר כן מבקשים/דורשים זוכים להתעלמות או נוצר קונפליקט. אך כן חשוב ואף מאוד חשוב כי למתבגרים תהייה אחריות כלשהי בבית. בין אם זו אחריות להביא אח קטן מהגן, להשקות עציצים או את הגינה, לשטוף כלים. משהו שהם אחראים עליו. מנהיגות הורית היא היכולת לבקש/לדרוש מהמתבגר/ת לקחת אחריות על דבר מה בבית או במשפחה ולדאוג שזה יקרה. במנהיגות ובנחישות גם כאשר זה מעורר התנגדות או קונפליקט.

הכול משתנה – חשוב לזכור כי הכול משתנה כול הזמן. לעתים נמצאים במצב עם המתבגרים שמרגיש כאילו זה סוף העולם וכך הם פני דברים לעד. המתבגר/ת מסתגרים בתוך עצמם ולא מתקשרים, מסתובבים כעוסים, בבית הספר יש בעיות של לימודים או משמעת ועוד. להורים המצב נראה כאילו כך היה וכך גם יהיה לעד. אך בראייה רחבה יותר חשוב לזכור כי הכול בר חלוף ומשתנה. מנהיגות הורית זה לזכור את זה ולהיות נוכח/ת בלי הבהלה והפחד המלווה.

כהורים, נדמה לנו כי אהבה = דאגה. אם אני דואג/ת משמע שאני הורה טוב.

מנהיגות הורית היא היכולת להתייחס לילדים שלנו כשלמים. לסמוך על התהליכים שהם צריכים לעבור. האהבה באה לידי ביטוי בקבלה, בנכונות שלי כהורה להשקיע ולהתאמץ כדי להתחבר לשלם של הילד/ה שלי.

היכנסו לפרטים נוספים אודות קורס NLP בהובלתו של עופר ערד, מאסטר טריינר NLP.