מיינדפולנס למאמנים

לאחרונה המושג מיינדפולנס מתחיל להיות נפוץ יותר ויותר ומניסיוני אוכל להעיד שאכן זו דרך רבת עצמה לכל אדם ולכל מאמן.

מיינדפולנס (קשיבות, מודעות קשובה) הוא הלוך נפש בסיסי בתרגול ובלימוד הבודהיסטי. כיום המושג נכנס כפרקטיקה בעולמות הפסיכולוגיה המערבית וניתן למצוא התערבויות שונות הכוללות תרגול מיינדפולנס.

או כפי שהגדיר ג’ון קבט זין הנחשב לאבי המיינדפולנס המערבי:

“קשיבות פירושה לשים לב באופן מסויים: מתוך כוונה, בזמן הווה, ובאופן לא שיפוטי”.

המטרה המרכזית של התרגול היא לעזור לעצמנו לשנות את הדרך בה אנחנו מתייחסים לעצמנו, לאחרים ולמציאות . הדרך היא ללמוד איך להיות מודע באופן מלא יותר ונוכח יותר ובכך לשנות את הדרך בה אנחנו מתמודדים עם מצבי החיים באשר הם ועם עצמנו.
ככל שמתמידים בשיטה הזו מתפתחת היכולת ליהנות מהחיים שהופכים להיות יותר מעניינים, מספקים ושופעים.
באמצעות התרגול מפתחים את היכולת להיות ולהתמודד עם מה שיש בהווה גם אם הוא לא נעים ואפילו קשה במקום אסטרטגיות המנעות למיניהן.

למעשה נגלה שהדרך היעילה להתמודד עם קשיים היא הכרות איתם, קבלה והכלה. בדרך הזו ניתן להפחית עצב, חרדה, ואפילו דכאון בטווח הקצר והארוך.

תוך כדי תרגול הקשיבות מתפתחות באופן טבעי מיומנויות כמו וויסות רגשי ובהירות מחשבתית וריכוז. הפניית תשומת הלב למחשבות ,לרגשות ולתחושות הגוף מאפשרות לנו מודעות לתהליכים ולמנגנונים המנטליים הפנימיים ובאופן טבעי מתהווה יציבות ואיזון פנימי גם לנוכח מצבים קשים.

היום מוכח באלפי מחקרים מדעיים כי הפניית תשומת הלב באופן לא שיפוטי לחוויות מאפשרת הקלה ומציאת דרכי התמודדות חלופיות, מיטיבות ויעילות עם כל הקשיים שהחיים מזמנים.

בתהליך הקשיבות המבט מופנה פנימה .בשלב ראשון מתרחש זיהוי, בשלב שני קבלה ורק בשלב השלישי מתפתחת מיומנות של הפניית המבט לאזור מועיל או הסטת תשומת הלב למה שמיטיב.

בדרך הזו תחושת התקיעות מתפוגגת וביחד איתה מתמוססות מוטרדויות הנובעות ממחשבות ומהרגלים אוטומטים מזיקים.

חשוב מאד להבין שמיינדפולנס זו איננה גישה חדשנית העומדת בני עצמה. מיינדפולנס הוא חלק ממכלול של דרכים מותוות בבודהיזם הכוללות פיתוח וטיפוח איכויות הקיימות בנו ואותן ניתן לשכלל.

נקודת המוצא היא שכאב וסבל הם חלק ממרכיבי מציאות חיינו. מציאות בלתי נמנעת. מכאן מתחילות להתפתח תפיסות מוטעות של אחיזה והתנגדות המובילות להגברת הכאב והסבל.

הרדיקליות של תרגול מיינדפולנס היא בשינוי מוחי וטרנספורמציה תודעתית. הדבר הוכח באלפי מחקרים וזבו הבדל משמעותי בין תרגול מיינדפולנס לבין שיטות אחרות של אימון התודעה או טכניקות הרפיה.

האיכויות המנטליות המצטרפות בתרגול מיינדפולנס:

סבלנות. כשם שצמח לא פורח בבת אחת, הפרי לא מבשיל בין יום , לוקח זמן ללמוד נהיגה, ריקוד או כל התפתחות אחרת. לדברים יש קצב משלהם, ודרושה סבלנות כדי לראות אותם מתפתחים.

אי-מאמץ. למרות שדרושה התחייבות מסויימת בתרגול, אנחנו לרוב נוטים להפעיל מאמץ רב מדי המוביל להישגיות. על המאמץ הזה נרצה לוותר בתרגול מיינדפולנס.

אי שיפוטיות נוותר על סרגלי המדידה. אחד המכשולים בלמידה והתפתחות זה שיפוט רב. שיפוטים לא זו בלבד שאינם עוזרים אלא להפך. במיינדפולנס אין בכלל מדידה של הצלחה או כישלון. כל מה שננסה בתרגול הוא “”טוב”. עצם התרגול הוא החשוב.

שחרור. לפעמים אנחנו רוצים להישאר כשיש משהו נעים, או להפך- להימלט ולהימנע כשמשהו לא נעים קורה . נשים לב לנטייה הזו ונזכור כי כל פעם שנתרגל תהיה אחרת. אי אפשר להחזיק חוויות, אפילו אם היו רגעים נעימים ושלווים, יגיעו רגעים אחרים. וכנ”ל לגבי חוויות לא נעימות. החוויות מתחלפות ומשתנות כל הזמן.

התמדה ונחישות אפילו אם לא ברור מה יוצא לך מזה. אפילו אם זה לא ממש כיף. התמדה , מחויבות ונחישות הם בעלי תועלת שאי אפשר להגזים בה. פשוט לעשות את זה, לא משנה איך זה מרגיש. JUST DO IT .

סקרנות פשוטה. הלמידה הכי טובה היא להסתקרן כמו ילד שרואה דבר בפעם הראשונה. אפילו אם זה נראה על פני השטח משעמם, זה רק בגלל שלא הסתכלנו מספיק טוב. נסתכל בחוויות שלנו בכל רגע ורגע כי הן הדבר הכי מעניין בעולם.

איכויות אלה יתאפשרו על ידי תרגול לפגוש את המציאות במקום להיאבק בה . להיפתח למה שקורה באופן מיטיב מתוך תבונה וחמלה.

פיתוח היכולת להיפגש עם הדברים שבעולם ובתוכנו מתוך אינטימיות וקרבה מאפשר לקליפות שאספנו עד כדי שריון להתקלף ונוכל להתקרב לחוויית החיים מתוך קרבה ואפשור במקום מתוך השתוקקות ואחיזה באוטומטים ודחייה של מה שנתפס על ידנו כלא נעים לפעמים פשוט כי הוא שונה מההרגל ולפעמים כי הוא באמת קשה.

מיינדפולנס הוא הכוח המאפשר לנו לדעת איך לטפח איכויות אלה ובאופן פרדוכסלי מיינדפולנס גם נשען על איכויות אלה המזינות זו את זו.

גישת המיינדפולנס זוכה לתהודה עולמית ומוכיחה את עצמה כבעלת ערך רב כדרך מעשית לשינוי מבני חשיבה, תודעה ורגש. הגישה מציעה דרך מעשית שיש לה יכולת ליצור שינוים בתפקדו היומיומי ואפילו שינויים במבנה המוח.

מיינדפולנס למאמנים:

אימון אישי במיינדפולנס מגדיל את יכולת ההכלה, הבהירות, החשיבה היצירתית, פתרון בעיות ואת יכולת האמפטיה.

מכאן שזהו אימון חשוב לכל מאמן ומטפל כמו גם למתאמנים.

תרגול ואימון במיינדפולנס מאפשר פיתוח חופש לנוע על פני הרצף בין התכנון לעתיד, הצבת מטרות ומימושן לבין הנוכחות המלאה עם חוויות הרגע הזה בגוף, במחשבה וברגש.

אם באימון הבסיס הוא גישור על הפער בין הרצוי למצוי הרי שבמיינדפולנס הבסיס הוא תשומת לב למה שקורה עכשיו במרחב הפנימי. במיינדפולנס אנחנו לא מציבים מטרה כלשהי ואין לאן להגיע. ומיד נראה שמה שנראה כסתירה איננו כזה.

אפשר לומר שהחיבור בין מיינדפולנס לאימון הוא כמו הסלע והעפיפון. מיינדפולנס מאפשר את החיבור העמוק פנימה, לחוויה הנוכחת, פיתוח יציבות פנימית ומכאן- אפשר לעוף למימוש הפוטנציאל, להשגת מטרות וכל מה שהאימון יודע להציע.

נקודה חשובה נוספת היא ששילוב מיינדפולנס באימון שם דגש עמוק למהות היחסים בין המאמן למתאמן.

כל המפגש מתקיים ברגע הזה בו המתאמן מגיע והמפגש מתקיים בנוכחות, בעיניים, במפגש של הלב והתודעה הפתוחה. זה המרחב למפגש.

הנכונות להיפגש, הנוכחות של המאמן להיפגש באמת היא בראש ובראשונה הנכונות להיפגש עם עצמו. לפגוש את עצמו בתוך המפגש עם המתאמן ולהיות בתשומת לב לכל מה שנוכח בתוכו ובחדר.

אז איך עושים את זה?

שילוב מיינדפולנס באימון הוא הרבה מעבר לעוד כלי לארגז הכלים האימוניים.

לא לשווא המינוח הוא תרגול. כי מיינדפולנס אינו משהו שלומדים אותו בדיבור עליו או ברשימת תרגילים אלא על ידי החוויה וההתנסות הישירה באמצעות תרגול. התרגול הוא בעיקרו מדיטציה המכוונת לשים לב למה שנוכח ברגע ההווה ולאפשר את המפגש עם כל מה שקורה ולזהות את אופן ההתמודדות שלנו בדרך מאד ישירה. הרבה פעמים התרגול מפגיש אותנו עם גבולות אזור הנוחות ובכל זאת ההתנסות מייצרת גם תחושת רוגע ונינוחות עם הפסקת המאבק.

פיתוח המודעות והקשב לעולם הפנימי, ההסכמה להיפגש עם כל מה שעולה ללא העדפות היא הדרך ליצור תשתית חיונית אצל המאמן כדי לפתח נוכחות אמיתית ומלאה עם המתאמן.

כלומר שמיינדפולנס זה לא עוד סט של תרגילים אשר יצטרף ל”ארגז הכלים” אלא זהו הלוך נפש של המאמן.

ניתן לומר שמיינדפולנס הוא האקלים בעוד שכלים כאלה הוא אחרים הם מזג האויר.

כך לדוגמא מודל אפר”ת- הכלי המוכר למאמנים בנושא שינוי פרדיגמה. זהו כלי מוכר מעולם המיינדפולנס . אלא שמאמן המתרגל מיינדפולנס ישתמש בכל הזה לאחר תרגול של אותה קשיבות ומפגש ישיר של המתאמן עם החוויה דרך צפייה בתודעה : האופן בו פרדיגמה נוכחת מרגע לרגע כמחשבה המגיעה ונוכחת, מה מצטרף למחשבה הזו ומה קורה איתה .השינוי יהיה תוצאה כמעט טבעית מהלוך נפש של התבוננות עם החוויה כפי שהיא ולא מדיבור “על”.

על מנת שאכן תתקיים קשיבות מלאה ונוכל להיפגש עם החוויה כפי שהיא עלינו לאפשר לשלשה מרכיבים להתקיים: מודעות, התמקדות בהווה והעדר שיפוטיות (השלמה).

כלומר שתרגול קשיבות הוא נסיון להחזיר את התודעה לרגע ההווה במקופל הסחף אחרי המחשבות ולאט לאט נוצרות תובנות , מתפתחת יכולת להגיב במיומנות למצבי חיים.

כאשר מדובר בתשתית הכוונה היא שעל המאמן הוא זה שעליו להתנסות לתרגל ולהתאמן במיינדפולנס. למידת מיינדפולנס באימון היא למעשה למידת המרחב הפתוח של המאמן עם עצמו. היכולת של מאמן והמיומנות שלו לפגוש את עצמו, להתבונן בתוך עצמו ולהיות עם כל מה שעולה. זה הרבה יותר עמוק מזיהוי השיחה הפנימית.

רק אז יוכל להשתמש בכישורי קשיבות ספיצייפיים ככלי עבור המתאמן.

מומלץ לכל מי שעוסק בלווי/סיוע/אימון/טיפול’/הדרכה לפתח את היכולת להיכנס למרחב הפנימי הזה (של המפגש עם כל מה שנוכח…גם ה”מפלצות” והחולשות )עם עצמו ורק על ידי כך יוכל להיכנס לאזור כזה עם הלקוח. זה הבסיס. רק כאשר המרחב הזה קיים בחוויה הפנימית אפשר לעבור לשלבים של גישות שונות השמות את הכוחות והמשאבים במרכז (כמו אימון). אחרת- פיתוח המשאבים יהיה כרוך בעוד מאמץ ופחד מחשיפה של החולשות אותן מסתירים.

לסיכום

מיינדפולנס זו גישה שלמה בת 2600 שנים וחלק מתפיסת עולם רחבה המביאה פסיכולוגיה ופילוסופיה שמטרתן שחרור מסבל שינו הכרחי המיותר בתודעה האנושית.

שילוב מיינדפולנס באימון הוא תהליך מבורך ואפילו הכרחי אלא שחשוב להבין את מהותו כדרך של תרגול והווייה כאשר המאמן הוא זה שמתחייב ובכך שהמאמן משלב מיינדפולנס כתרגול בחייו יוכל להביא את הנוכחות הקשובה למפגש האימוני.

טעות תהיה לראות במיינדפולנס עוד כלי לארגז הכלים האימוני. תרגול מיינדפולנס מסייע למאמן לפתח תודעה בהירה ונוכחת ובכך הוא יהפוך למאמן הרבה יותר טוב. אני מוצאת שכל דיבור על כלים, על שווק או כל מסלול הכשרה והעשרה למאמנים חייב להיות מבוסס על היכולת של מאמן להיות בנוכחות מלאה עם עצמו ועם אחרים מתוך תודעה שקטה ויציבה ונכונות להיות באי ידיעה ובתודעת המתחיל.

כמאמנים תרגול ואימון במיינדפולנס מגדיל את יכולת ההכלה, הבהירות, החשיבה היצירתית, פתרון בעיות ואת יכולת האמפטיה.

מאמן המתרגל מיינדפולנס מפתח את יכולתו להיות בנוכחות מלאה ברגע הזה, לשהות באי ידיעה , משפר את יכולתו להיות עם המתאמן ברגע הזה, משחרר את האוטומטים של עצמו .

מנסיוני כמאמנת מזה 15 שנים וכמי שמתרגלת שנים רבות עוד יותר אני יכולה לספר רבות על הקשר בין תשומת לב ונוכחות בהווה להאצת תהליכים והעמקתם. וזה היה לטובת המאמנים התוצאתיים שבינינו שלא מבינים איך ישיבה פשוטה של נוכחות קשורה להתקדמות בחיים ותוצאות

מחקרים:

קיימים אלפי מחקרים הנותנים תוקף ליעילות של תרגול מיינדפולנס בתחומי חיים רבים: התמודדות עם כאב, מחלות, שחיקה, מתח, ביטויי מתח גופניים כמו לחץ דם, סוכרת, הפרעות עיכול וכו’ , מערכת החיסון, מערכות יחסים, הפרעות שינה, הפרעות אכילה כמו גם מופעי דכאון , חרדה ושאר מצבים נפשיים מורכבים.

המכנה המשותף לכל המחקרים הוא ההבנה בדבר גמישות המוח והיכולת של המוח להשתנות בעקבות תרגול חזרתי.

עם השנים מיינדפולנס הפך להיות אימון מוחי כחלק מקיום אורח חיים בריא.

מאמרים:

http://www.haaretz.co.il/news/health/research/1.2517857

http://archinte.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=1809754