דלג לתוכן דלג לפוטר
הקשר בין משחק המונופול לבין היכולת לפתח אינטליגנציה שיתופית

הקשר בין משחק המונופול לבין היכולת לפתח אינטליגנציה שיתופית

הקשר בין משחק המונופול לבין היכולת לפתח אינטליגנציה שיתופית

אני שונא להפסיד

“יואב אתה רוצה לשחק משהו?” שאלתי את יואב, הבן שלי שהוא בן 6, באחד הימים במהלך החגים.

“כן” הוא ענה במהירות והמשיך: “אני רוצה לשחק במונופול, ראיתי ששיחקת עם דני ואני רוצה גם”.

שיחקנו פעם אחת קצרה, וכמה ימים אחרי זה הוא ביקש לשחק שוב. מה שלא ידעתי זה שמאז שאנחנו שיחקנו, הוא שיחק עם דני, אחותו הגדולה, שלמידה אותו עוד כמה דברים במשחק.

אנחנו מתחילים לשחק והוא מצליח לקנות את תל אביב ואפילו לבנות בית אחד או שניים. כדי לעזור למשחק להתקדם אני מחליף איתו קלף ועוזר לו להשיג את שלושת הרחובות של ירושלים – וזו הייתה הטעות שלי.

די מהר הוא נופל שוב ושוב על ירושלים ובונה בית, ועוד בית וגם מלון. ואני אחריו נופל שוב ושוב על ירושלים וגם על תל אביב, וכל פעם שזה קורה ואני נדרש לשלם לו כסף, אני רואה אותו מבסוט על עצמו. ברור לי שהסוף שלי מתקרב, אני מצליח לשרוד קצת, אבל בסוף כשכמעט כל רכוש המונופול שלי ממושכן, אני נופל על רחוב בן יהודה בירושלים שעליו יואב בנה מלון, ונדרש לשלם לו יותר מ- 1,000 כסף מונופול ומפסיד.

בדקתם פעם מה המטרה המוגדרת של משחק המונופול?

מתוך סקרנות קראתי את החוקים של המונופול, ואז ראיתי מה המטרה של המשחק. קצת הופתעתי ולכן הלכתי לקרוא קצת על המצאת המשחק. גיליתי שהמונופול הומצא לפני כ- 120 שנה במחאה נגד אילי הון אמריקאים שהתחילו לצמוח באותה תקופה. ממציאת המשחק, אליזבת ג’יי מגי פיליפס שהתנגדה לקפיטליזם, השתמשה בהמצאה שלה כדי להזהיר את החברה האמריקאית מרדיפת בצע.

במשחק המקורי, אפשר היה לבחור בין שתי צורות משחק שונות: האחת, לפי כללי משחק של מונופול; השנייה, אנטי מונופוליסטית. המטרה של צורת המשחק השנייה הייתה להראות שכאשר נצבר הון משמעותי במשחק ניתן לייצר מצב של רווח כלכלי לכלל השחקנים ולמשק כולו.

אגב, המטרה של משחק המונופול הנפוץ היום מוגדרת כך: “המטרה היא לא רק להתעשר. כדי לנצח אתם צריכים לגרום לשאר המשתתפים לפשוט את הרגל!“.

האם אפשר לפתח אינטליגנציה שיתופית?

אחרי שיואב ניצח אותי וגרם לי לפשיטת רגל, נזכרתי במונח “אינטליגנציה שיתופית” שקראתי עליו לא מזמן בספר “עוצמת השיתופיות, מאגו סיסטם לאקו סיסטם” שכתב עמרי גפן שהוא מנטור משמעותי עבורי ומומחה לשיתופיות בייחוד מול מנהלים וארגונים.

בעיית הנעלמים אומרת שאדם לא יכול לדעת את מה שהוא לא יודע, עד שהוא יודע. אז כשקראתי פעם ראשונה את המרכיבים לאינטליגנציה שיתופית, חשבתי או יותר נכון הרגשתי בגוף שפעם לפני הרבה שנים הכרתי אותם, אלא שמתישהו במרוצת הדרך האישית והמקצועית שלי –  החינוך, התרבות והציפיות ממני כגבר בחברה הישראלית, לקחו ממני את המרכיבים הכל כך חשובים האלו. היום בכל העשייה שלי כמגשר, מנחה בקורסים, סדנאות והרצאות בגישור ומשא ומתן וכמנחה מעגלי גברים, אני חוזר חזרה לבסיס של מרכיבי האינטליגנציה השיתופית: 

אמפתיה – היכולת להבין את האחר, “להיכנס לנעליו” כפי שמקובל להגיד. אמפתיה אינה בהכרח להסכים עם האחר. המשמעות הפשוטה היא להיות בסקרנות להבין את הצרכים והאינטרסים של האחר. 

אופטימיות ומנטליות שפע – היכולת לראות במשברים מורכבים גם הזדמנות להתפתחות.

אותנטיות ופגיעות – מרכיב זה הוא אולי החשוב ביותר עבורי, והוא מדבר על המוכנות של האדם לשתף באופן ישיר בתחושות, התפיסות, הרגשות, הצרכים והאינטרסים שלו.

אותנטיות ופגיעות דורשות בעיני אומץ רב. ואני לא יכול לדבר על פגיעות בלי להניח את הציטוט הזה של ברנה בראון שאני כל כך אוהב:

“תראו לי אישה שיכולה לשבת עם גבר שמפגין בושה אמיתית, פחד ופגיעות ופשוט להיות איתו, ואראה לכם אישה שעבדה על עצמה ולא שואבת את המעמד והכח שלה מהגבר הזה.

תראו לי גבר שיכול לשבת עם אישה שמפגינה בושה אמיתית, פחד ופגיעות, בלי ניסיון לתקן דבר, אלא רק להקשיב, ואראה לכם גבר שעבד על עצמו ולא שואב את הכח והמעמד שלו מלשחק אותה הקוסם מארץ עוץ, זה שמתקן את כל הדברים”.

יכולת לבנות אמון – היכולת לתת אמון באחרים מתוך מוכנות לקחת סיכון.

יכולת להתנהל בתוך מורכבות ואי וודאות – חלק גדול מהספר מתייחס לנושא הזה שהפך משמעותי וברור יותר בעקבות משבר הקורונה.

החשיבות של אינטליגנציה רגשית ואינטליגנציה תרבותית.

היכולת לחולל את האנרגיה הנכונה – שהיא היכולת לשמש השראה לאחרים- להשפיע ולרתום את השחקנים החשובים ולהדביק אותם באנרגיה של אינטליגנציה שיתופית.

אפשר לפתח ולחזק אינטליגנציה שיתופית

באופן אישי מצאתי את עצמי בשנים האחרונות, בהתחלה באופן אינטואיטיבי ובהמשך באופן מודע, מחליף את האשמה, הצדק והצורך התמידי בלהיות מנצח, שהובילו אותי תמיד בהקשבה, רגישות, הכלה וחמלה ובמרכיבים נוספים של אינטליגנציה שיתופית שמופיעים בספר.

כשאני קורא את המרכיבים של אינטליגנציה שיתופית וחוזר למטרה של משחק המונופול היום ולשורשים של המשחק המקורי, ברור לי שאפשר ונכון להנהיג קונפליקטים ולהוביל לשיתופיות רחבה יותר, כמעט בכל תחום. אפשר לחזור לשחק מונופול במתכונתו המקורית וללמוד איך להרוויח כל משאב בעולם בשיתופיות ולוותר על הצורך המוזר משהו לגרום לאנשים אחרים לנזק כמו פשיטת רגל.

לכל הארגונים שמחפשים סדנאות למנהלים מנצחות ומקדמות, אני ממליץ לשלב גם את משחק המונופול.

הכותב הוא עו”ד גלעד ברגשטיין – מגשר עסקי ומשפחתי, מומחה לניהול מו”מ, מרצה ומנחה סדנאות בגישור בגומא גבים ומנחה מעגלי גברים.

הקשר בין משחק המונופול לבין היכולת לפתח אינטליגנציה שיתופית

תוכן נוסף שיכול לעניין אותך

מהו CCO? מתוך ספרו של עמרי גפן: “עוצמת השיתופיות – מאגו סיסטם לאקו סיסטם”

מאת: עמרי גפן, בהוצאת מטר
עמרי גפן, מומחה לתחומי השיתופיות והמו"מ ומחבר הספר "עוצמת השיתופיות מאגו סיסטם לאקו סיסטם" עונה בספרו על שאלות אלו בפרק 8 שמוקדש לתיאור מקצוע העתיד CCO או בשמו המלא Chief Collaboration Officer להמשך קריאה >

מקצוע העתיד: CCO – מנהל שיתופיות והזדמנויות בארגונים

מאת: מערכת האתר
ברגעים שבהם ההיסטוריה נכתבת מחדש, גם משמעויות חדשות מתהוות ותפקידים עכשוויים נולדים. נפגשנו עם עמרי גפן מוביל התוכנית הראשונה בישראל להכשרת מנהלי CCO או בהרחבה Chief Collaboration Officer ושאלנו אותו את כל מה שמנהלים צריכים לדעת להמשך קריאה >

מה תרצה להיות כשתהיה גדול

מאת: חן לוי קליין
תארו לכם שהייתם יכולים לחזור בזמן ולבחור במה הייתם רוצים לעסוק. האם הייתם בוחרים בתחום בו אתם עוסקים היום או אולי בחירה אחרת? חן לוי קליין, מאבחנת אישיות ומאמנת אישית ועסקית מדברת על שינויים ומה שחשוב לדעת על התהליך להמשך קריאה >

הסוד של הסרנדיפיטי: איך להפוך אקראיות להזדמנות

עמרי גפן מראיין את אסנת מירון
אסנת מירון ועמרי גפן, בשיחה על רשתיות וסרנדיפיטי. מה הן רשתות, ולא רשתות חברתיות המוכרות לנו, למה לארגונים כדאי להקים רשתות ומה הערך בכך, בעיקר בכל הקשור ליצירת אימפקט. איך ליצור ולתחזק רשתות? מה בין רשתות וסרנדיפיטי - האקראיות המבורכת, ומדוע לדבר עם זרים? ואיך מעצימים את ההשפעה שלנו בעולם בעזרת אקראיות הווייתית ומתוכננת. פרק מעניין ומסקרן במיוחד. להמשך קריאה >

איך לשמור על הזוגיות, האושר והתשוקה המינית בתקופת משבר ומלחמה

שרון רנדליך מראיינת את דנה ויינשטיין אורן
האם יכולה להיות תשוקה מינית בזמן מלחמה? מה הקשר בין טראומה למיניות, כיצד אוכלוסיות שונות מתמודדות עם שמירה על הזוגיות והקשר האינטימי, עם דגש על אנשי כוחות הביטחון ומילואימניקים. שרון רנדליך הזמינה לשיחה פתוחה את דנה ויינשטיין אורן לשיחה על כל מה שניתן לעשות כדי לשמר את התשוקה, גם ברמה האישית וגם ברמה הזוגית להמשך קריאה >

חרדה חברתית וטיפים להתמודדות

מאת: מערכת האתר
אחד הסוגים הנפוצים בעולם של חרדה הוא חרדה חברתית, וסוג זה יכול להופיע בגילים שונים ובקרב אוכלוסיות מגוונות. מהי חרדה חברתית וכיצד היא פוגעת באיכות חיינו? על כך נענה במאמר זה. להמשך קריאה >

טראומה וחרדה אצל ילדים: איך להתמודד

שרון רנדליך מראיינת את רנית ארצי
מה היא טראומה? איך היא באה לידי ביטוי אצל ילדים? איך מתמודדים עם התקפי חרדה בתקופה לא פשוטה זו? על כך ועל עוד, שרון רנדליך בשיחה רגישה ורלבנטית עם רנית ארצי, מרפאה בעיסוק ומדריכת הורים, מנהלת את מערך הריפוי בעיסוק במחוז מרכז בקופ"ח במכבי ומובילת תחום הדרכת הורים בקבוצת גומא גבים. בשיחתן בין היתר הן עסקו בכלים וטכניקות לעבודה עם הורים בקליניקה וכן הצגת מודל נ.ח.ת ככלי פרקטי להורים בבואם לסייע לילדיהם ברגעי מצוקה. להאזנה לפרק היכנסו להמשך קריאה >

זכויות ילדים במלחמה: האם ישראל עושה מספיק

שרון רנדליך מראיינת את פרופ' טלי גל
האם אנחנו נותנים מספיק חשיבות ותשומת לב לזכויות ילדים ונוער? שרון רנדליך נפגשה עם פרופ' טלי גל לשיחה מרתקת על זכויות ילדים ונוער במלחמה. בשיחתן הן עוסקות בשלושת סוגי זכויות הילד עפ"י אמנת האום – הגנה, הקצאה והשתתפות, מהי מערכת היחסים בין ישראל לאומות העולם בסוגיה זו? מערכת היחסים בין מדינת ישראל וילדיה? ואיך ישראל תומכת ומטפחת את מערכות היחסים הקיימות בין הילדים לבין משפחותיהם, משפחות שנשברו? לחצו להאזנה לפרק החשוב הזה להמשך קריאה >

מנהיגות בטלטלה – מה נדרש ומה יידרש מארגונים ומנהלים בימי המלחמה ולאחריה?

שרון רנדליך מראיינת את עמרי גפן
עמרי גפן ושרון רנדליך נפגשו לשיחה מרתקת וחשובה כדי לדון באחת הסוגיות הבוערות שמעסיקות מנהלים רבים בתקופה המורכבת הזו – ניהול בימים של חוסר ודאות ושגרה קצת-הרבה אחרת. ימים של משבר כלל ארצי. להמשך קריאה >

כוחה של קבוצה בזמן משבר

מאת: מערכת האתר
משברים הם חלק מהחיים ולאורך השנים אנו מתמודדים עם קשיים שונים הקשורים לקריירה, לפרנסה, לזוגיות, למשפחה, למצב רפואי ועוד. ידוע שלהיות חלק מקבוצה יכול להוות תמיכה במצבים מורכבים כאלו ואחרים. אז מהו כוחה של קבוצה בהתמודדות עם משברים וכיצד היא משמשת כלי משמעותי ופרקטי ביכולת לצאת ממשבר? על כך, במאמר הבא להמשך קריאה >

תטא הילינג והיכולת להשתמש בה דווקא בתקופות משבר

שרון רנדליך מראיינת את דקלה עמר
שרון רנדליך נפגשה עם דקלה עמר, עורכת דין, מגשרת, מאמנת, מנחה בתחום הגישור, מחברת ההרצאה "לומדת ללכת" ומומחית בשיטת תטא הילינג. להמשך קריאה >

איך מרימים את הראש אחרי שהשמיים נופלים עלייך?

שרון רנדליך מראיינת את אורן בליצבלאו
שרון רנדליך נפגשה עם אורן בליצבלאו, אתלט ספורט נכים ישראלי, שיאן עולם באיש הברזל לעיוורים, לשיחה מרתקת על תקווה ותקומה. להמשך קריאה >

רוצה ליצור איתנו קשר?

נשמח לחזור אלייך, רק צריך למלא פרטים



    קורסים במכללה
    דילוג לתוכן