אני שונא להפסיד
“יואב אתה רוצה לשחק משהו?” שאלתי את יואב, הבן שלי שהוא בן 6, באחד הימים במהלך החגים.
“כן” הוא ענה במהירות והמשיך: “אני רוצה לשחק במונופול, ראיתי ששיחקת עם דני ואני רוצה גם”.
שיחקנו פעם אחת קצרה, וכמה ימים אחרי זה הוא ביקש לשחק שוב. מה שלא ידעתי זה שמאז שאנחנו שיחקנו, הוא שיחק עם דני, אחותו הגדולה, שלמידה אותו עוד כמה דברים במשחק.
אנחנו מתחילים לשחק והוא מצליח לקנות את תל אביב ואפילו לבנות בית אחד או שניים. כדי לעזור למשחק להתקדם אני מחליף איתו קלף ועוזר לו להשיג את שלושת הרחובות של ירושלים – וזו הייתה הטעות שלי.
די מהר הוא נופל שוב ושוב על ירושלים ובונה בית, ועוד בית וגם מלון. ואני אחריו נופל שוב ושוב על ירושלים וגם על תל אביב, וכל פעם שזה קורה ואני נדרש לשלם לו כסף, אני רואה אותו מבסוט על עצמו. ברור לי שהסוף שלי מתקרב, אני מצליח לשרוד קצת, אבל בסוף כשכמעט כל רכוש המונופול שלי ממושכן, אני נופל על רחוב בן יהודה בירושלים שעליו יואב בנה מלון, ונדרש לשלם לו יותר מ- 1,000 כסף מונופול ומפסיד.
בדקתם פעם מה המטרה המוגדרת של משחק המונופול?
מתוך סקרנות קראתי את החוקים של המונופול, ואז ראיתי מה המטרה של המשחק. קצת הופתעתי ולכן הלכתי לקרוא קצת על המצאת המשחק. גיליתי שהמונופול הומצא לפני כ- 120 שנה במחאה נגד אילי הון אמריקאים שהתחילו לצמוח באותה תקופה. ממציאת המשחק, אליזבת ג’יי מגי פיליפס שהתנגדה לקפיטליזם, השתמשה בהמצאה שלה כדי להזהיר את החברה האמריקאית מרדיפת בצע.
במשחק המקורי, אפשר היה לבחור בין שתי צורות משחק שונות: האחת, לפי כללי משחק של מונופול; השנייה, אנטי מונופוליסטית. המטרה של צורת המשחק השנייה הייתה להראות שכאשר נצבר הון משמעותי במשחק ניתן לייצר מצב של רווח כלכלי לכלל השחקנים ולמשק כולו.
אגב, המטרה של משחק המונופול הנפוץ היום מוגדרת כך: “המטרה היא לא רק להתעשר. כדי לנצח אתם צריכים לגרום לשאר המשתתפים לפשוט את הרגל!“.
האם אפשר לפתח אינטליגנציה שיתופית?
אחרי שיואב ניצח אותי וגרם לי לפשיטת רגל, נזכרתי במונח “אינטליגנציה שיתופית” שקראתי עליו לא מזמן בספר “עוצמת השיתופיות, מאגו סיסטם לאקו סיסטם” שכתב עמרי גפן שהוא מנטור משמעותי עבורי ומומחה לשיתופיות בייחוד מול מנהלים וארגונים.
בעיית הנעלמים אומרת שאדם לא יכול לדעת את מה שהוא לא יודע, עד שהוא יודע. אז כשקראתי פעם ראשונה את המרכיבים לאינטליגנציה שיתופית, חשבתי או יותר נכון הרגשתי בגוף שפעם לפני הרבה שנים הכרתי אותם, אלא שמתישהו במרוצת הדרך האישית והמקצועית שלי – החינוך, התרבות והציפיות ממני כגבר בחברה הישראלית, לקחו ממני את המרכיבים הכל כך חשובים האלו. היום בכל העשייה שלי כמגשר, מנחה בקורסים, סדנאות והרצאות בגישור ומשא ומתן וכמנחה מעגלי גברים, אני חוזר חזרה לבסיס של מרכיבי האינטליגנציה השיתופית:
אמפתיה – היכולת להבין את האחר, “להיכנס לנעליו” כפי שמקובל להגיד. אמפתיה אינה בהכרח להסכים עם האחר. המשמעות הפשוטה היא להיות בסקרנות להבין את הצרכים והאינטרסים של האחר.
אופטימיות ומנטליות שפע – היכולת לראות במשברים מורכבים גם הזדמנות להתפתחות.
אותנטיות ופגיעות – מרכיב זה הוא אולי החשוב ביותר עבורי, והוא מדבר על המוכנות של האדם לשתף באופן ישיר בתחושות, התפיסות, הרגשות, הצרכים והאינטרסים שלו.
אותנטיות ופגיעות דורשות בעיני אומץ רב. ואני לא יכול לדבר על פגיעות בלי להניח את הציטוט הזה של ברנה בראון שאני כל כך אוהב:
“תראו לי אישה שיכולה לשבת עם גבר שמפגין בושה אמיתית, פחד ופגיעות ופשוט להיות איתו, ואראה לכם אישה שעבדה על עצמה ולא שואבת את המעמד והכח שלה מהגבר הזה.
תראו לי גבר שיכול לשבת עם אישה שמפגינה בושה אמיתית, פחד ופגיעות, בלי ניסיון לתקן דבר, אלא רק להקשיב, ואראה לכם גבר שעבד על עצמו ולא שואב את הכח והמעמד שלו מלשחק אותה הקוסם מארץ עוץ, זה שמתקן את כל הדברים”.
יכולת לבנות אמון – היכולת לתת אמון באחרים מתוך מוכנות לקחת סיכון.
יכולת להתנהל בתוך מורכבות ואי וודאות – חלק גדול מהספר מתייחס לנושא הזה שהפך משמעותי וברור יותר בעקבות משבר הקורונה.
החשיבות של אינטליגנציה רגשית ואינטליגנציה תרבותית.
היכולת לחולל את האנרגיה הנכונה – שהיא היכולת לשמש השראה לאחרים- להשפיע ולרתום את השחקנים החשובים ולהדביק אותם באנרגיה של אינטליגנציה שיתופית.
אפשר לפתח ולחזק אינטליגנציה שיתופית
באופן אישי מצאתי את עצמי בשנים האחרונות, בהתחלה באופן אינטואיטיבי ובהמשך באופן מודע, מחליף את האשמה, הצדק והצורך התמידי בלהיות מנצח, שהובילו אותי תמיד בהקשבה, רגישות, הכלה וחמלה ובמרכיבים נוספים של אינטליגנציה שיתופית שמופיעים בספר.
כשאני קורא את המרכיבים של אינטליגנציה שיתופית וחוזר למטרה של משחק המונופול היום ולשורשים של המשחק המקורי, ברור לי שאפשר ונכון להנהיג קונפליקטים ולהוביל לשיתופיות רחבה יותר, כמעט בכל תחום. אפשר לחזור לשחק מונופול במתכונתו המקורית וללמוד איך להרוויח כל משאב בעולם בשיתופיות ולוותר על הצורך המוזר משהו לגרום לאנשים אחרים לנזק כמו פשיטת רגל.
לכל הארגונים שמחפשים סדנאות למנהלים מנצחות ומקדמות, אני ממליץ לשלב גם את משחק המונופול.
הכותב הוא עו”ד גלעד ברגשטיין – מגשר עסקי ומשפחתי, מומחה לניהול מו”מ, מרצה ומנחה סדנאות בגישור בגומא גבים ומנחה מעגלי גברים.