דלג לתוכן דלג לפוטר
הקשר בין משחק המונופול לבין היכולת לפתח אינטליגנציה שיתופית

הקשר בין משחק המונופול לבין היכולת לפתח אינטליגנציה שיתופית

הקשר בין משחק המונופול לבין היכולת לפתח אינטליגנציה שיתופית

אני שונא להפסיד

“יואב אתה רוצה לשחק משהו?” שאלתי את יואב, הבן שלי שהוא בן 6, באחד הימים במהלך החגים.

“כן” הוא ענה במהירות והמשיך: “אני רוצה לשחק במונופול, ראיתי ששיחקת עם דני ואני רוצה גם”.

שיחקנו פעם אחת קצרה, וכמה ימים אחרי זה הוא ביקש לשחק שוב. מה שלא ידעתי זה שמאז שאנחנו שיחקנו, הוא שיחק עם דני, אחותו הגדולה, שלמידה אותו עוד כמה דברים במשחק.

אנחנו מתחילים לשחק והוא מצליח לקנות את תל אביב ואפילו לבנות בית אחד או שניים. כדי לעזור למשחק להתקדם אני מחליף איתו קלף ועוזר לו להשיג את שלושת הרחובות של ירושלים – וזו הייתה הטעות שלי.

די מהר הוא נופל שוב ושוב על ירושלים ובונה בית, ועוד בית וגם מלון. ואני אחריו נופל שוב ושוב על ירושלים וגם על תל אביב, וכל פעם שזה קורה ואני נדרש לשלם לו כסף, אני רואה אותו מבסוט על עצמו. ברור לי שהסוף שלי מתקרב, אני מצליח לשרוד קצת, אבל בסוף כשכמעט כל רכוש המונופול שלי ממושכן, אני נופל על רחוב בן יהודה בירושלים שעליו יואב בנה מלון, ונדרש לשלם לו יותר מ- 1,000 כסף מונופול ומפסיד.

בדקתם פעם מה המטרה המוגדרת של משחק המונופול?

מתוך סקרנות קראתי את החוקים של המונופול, ואז ראיתי מה המטרה של המשחק. קצת הופתעתי ולכן הלכתי לקרוא קצת על המצאת המשחק. גיליתי שהמונופול הומצא לפני כ- 120 שנה במחאה נגד אילי הון אמריקאים שהתחילו לצמוח באותה תקופה. ממציאת המשחק, אליזבת ג’יי מגי פיליפס שהתנגדה לקפיטליזם, השתמשה בהמצאה שלה כדי להזהיר את החברה האמריקאית מרדיפת בצע.

במשחק המקורי, אפשר היה לבחור בין שתי צורות משחק שונות: האחת, לפי כללי משחק של מונופול; השנייה, אנטי מונופוליסטית. המטרה של צורת המשחק השנייה הייתה להראות שכאשר נצבר הון משמעותי במשחק ניתן לייצר מצב של רווח כלכלי לכלל השחקנים ולמשק כולו.

אגב, המטרה של משחק המונופול הנפוץ היום מוגדרת כך: “המטרה היא לא רק להתעשר. כדי לנצח אתם צריכים לגרום לשאר המשתתפים לפשוט את הרגל!“.

האם אפשר לפתח אינטליגנציה שיתופית?

אחרי שיואב ניצח אותי וגרם לי לפשיטת רגל, נזכרתי במונח “אינטליגנציה שיתופית” שקראתי עליו לא מזמן בספר “עוצמת השיתופיות, מאגו סיסטם לאקו סיסטם” שכתב עמרי גפן שהוא מנטור משמעותי עבורי ומומחה לשיתופיות בייחוד מול מנהלים וארגונים.

בעיית הנעלמים אומרת שאדם לא יכול לדעת את מה שהוא לא יודע, עד שהוא יודע. אז כשקראתי פעם ראשונה את המרכיבים לאינטליגנציה שיתופית, חשבתי או יותר נכון הרגשתי בגוף שפעם לפני הרבה שנים הכרתי אותם, אלא שמתישהו במרוצת הדרך האישית והמקצועית שלי –  החינוך, התרבות והציפיות ממני כגבר בחברה הישראלית, לקחו ממני את המרכיבים הכל כך חשובים האלו. היום בכל העשייה שלי כמגשר, מנחה בקורסים, סדנאות והרצאות בגישור ומשא ומתן וכמנחה מעגלי גברים, אני חוזר חזרה לבסיס של מרכיבי האינטליגנציה השיתופית: 

אמפתיה – היכולת להבין את האחר, “להיכנס לנעליו” כפי שמקובל להגיד. אמפתיה אינה בהכרח להסכים עם האחר. המשמעות הפשוטה היא להיות בסקרנות להבין את הצרכים והאינטרסים של האחר. 

אופטימיות ומנטליות שפע – היכולת לראות במשברים מורכבים גם הזדמנות להתפתחות.

אותנטיות ופגיעות – מרכיב זה הוא אולי החשוב ביותר עבורי, והוא מדבר על המוכנות של האדם לשתף באופן ישיר בתחושות, התפיסות, הרגשות, הצרכים והאינטרסים שלו.

אותנטיות ופגיעות דורשות בעיני אומץ רב. ואני לא יכול לדבר על פגיעות בלי להניח את הציטוט הזה של ברנה בראון שאני כל כך אוהב:

“תראו לי אישה שיכולה לשבת עם גבר שמפגין בושה אמיתית, פחד ופגיעות ופשוט להיות איתו, ואראה לכם אישה שעבדה על עצמה ולא שואבת את המעמד והכח שלה מהגבר הזה.

תראו לי גבר שיכול לשבת עם אישה שמפגינה בושה אמיתית, פחד ופגיעות, בלי ניסיון לתקן דבר, אלא רק להקשיב, ואראה לכם גבר שעבד על עצמו ולא שואב את הכח והמעמד שלו מלשחק אותה הקוסם מארץ עוץ, זה שמתקן את כל הדברים”.

יכולת לבנות אמון – היכולת לתת אמון באחרים מתוך מוכנות לקחת סיכון.

יכולת להתנהל בתוך מורכבות ואי וודאות – חלק גדול מהספר מתייחס לנושא הזה שהפך משמעותי וברור יותר בעקבות משבר הקורונה.

החשיבות של אינטליגנציה רגשית ואינטליגנציה תרבותית.

היכולת לחולל את האנרגיה הנכונה – שהיא היכולת לשמש השראה לאחרים- להשפיע ולרתום את השחקנים החשובים ולהדביק אותם באנרגיה של אינטליגנציה שיתופית.

אפשר לפתח ולחזק אינטליגנציה שיתופית

באופן אישי מצאתי את עצמי בשנים האחרונות, בהתחלה באופן אינטואיטיבי ובהמשך באופן מודע, מחליף את האשמה, הצדק והצורך התמידי בלהיות מנצח, שהובילו אותי תמיד בהקשבה, רגישות, הכלה וחמלה ובמרכיבים נוספים של אינטליגנציה שיתופית שמופיעים בספר.

כשאני קורא את המרכיבים של אינטליגנציה שיתופית וחוזר למטרה של משחק המונופול היום ולשורשים של המשחק המקורי, ברור לי שאפשר ונכון להנהיג קונפליקטים ולהוביל לשיתופיות רחבה יותר, כמעט בכל תחום. אפשר לחזור לשחק מונופול במתכונתו המקורית וללמוד איך להרוויח כל משאב בעולם בשיתופיות ולוותר על הצורך המוזר משהו לגרום לאנשים אחרים לנזק כמו פשיטת רגל.

לכל הארגונים שמחפשים סדנאות למנהלים מנצחות ומקדמות, אני ממליץ לשלב גם את משחק המונופול.

הכותב הוא עו”ד גלעד ברגשטיין – מגשר עסקי ומשפחתי, מומחה לניהול מו”מ, מרצה ומנחה סדנאות בגישור בגומא גבים ומנחה מעגלי גברים.

הקשר בין משחק המונופול לבין היכולת לפתח אינטליגנציה שיתופית

תוכן נוסף שיכול לעניין אותך

מערכת היחסים בין מציאות לתודעה בימים מוטרפים אלו

שרון רנדליך מראיינת את ד"ר מתי הר לב
עמרי גפן נפגש לשיחה מרתקת עם עמרי דגן, ראש המדרשה הלאומית למנהיגות, ממשל וניהול, בה הם שוחחו על אתגרי השיתופיות במגזר הציבורי והרבה מעבר לכך. להמשך קריאה >

על זוגיות, חוסן ומה שביניהם: גם בימי מלחמה

מאת: מירב הקמון כחלון
בתוך הכאוס הזה עומדים בפנינו אתגרים לא פשוטים שדורשים מאיתנו להתמודד עם מציאות שלא צפינו לה במיוחד במרחב הזוגי והמשפחתי. מירב הקמון כחלון, מטפלת זוגית ומגשרת המתמחה בטראומה על רקע מלחמה, מציגה את הטיפים להתמודדות וחיזוק החוסן הזוגי שישמור על הזוגיות שלנו בימים אלה. להמשך קריאה >

טרור רצחני וטרור שקט: מה ההבדל ביניהם וכיצד ניתן להתמודד איתם?

מאת: מערכת האתר
טרור הוא אחד האתגרים הגדולים שהאנושות ידעה מימיה. הוא בא לידי ביטוי בשני ממדים האחד, הטרור הרצחני שפקד אותנו בשבעה לאוקטובר והשני, הטרור השקט, נקרא גם הטרור הפסיכולוגי והוא מתבטא בלוחמה על התודעה. 5 דברים שחשוב לדעת על סוגי הטרור וההתמודדות איתם. להמשך קריאה >

בין שבר למשבר: מתי אחד מסתיים ומתי השני מתחיל

מאת: שרון רנדליך
כששומעים את המילים שבר ומשבר אפשר להבין למה נוטים לייחס להם כמעט תמיד את אותה המשמעות, אך כשיורדים לעומק הדברים מתברר שלא כך הדבר וכי יש בהם שוני, והוא די מהותי.שרון רנדליך, פסיכותרפיסטית ומנהלת אקדמית בקבוצת גומא גבים עושה לנו סדר. להמשך קריאה >

זמן מלחמה: לשמור על עצמי ועל הקרובים שלי

מאת: עופר ערד
בימי התופת הקשים אנחנו והסביבה הקרובה שלנו נחשפים בלית ברירה באופן בלתי פוסק לזוועות ולתרחישי האימה שפוקדים אותנו בחדשות ובמדיה. עופר ערד, מאסטר טריינר NLP, ריכז כמה טיפים מגישת ה NLP שיעזרו לנו לשמור על עצמנו ועל הקרובים שלנו עד כמה שניתן כדי שנוכל לעבור את התקופה הזו עם מינימום טלטלות ומקסימום שמירה עצמית. להמשך קריאה >

להתמודד עם הילדים: תשובות פשוטות לשאלות קשות

מאת: רנית ארצי
אחד הקשיים בימים אלה הוא להתמודד עם השאלות של הילדים, שלא תמיד התשובות עליהן פשוטות. רנית ארצי, מדריכת הורים, מטפלת, מנחה ומובילה את תחום הדרכת הורים בגומא גבים מסבירה איך לגשת לשאלות הללו ולהתמודד עם חששות הילדים בגיל הרך: להמשך קריאה >

הדאגה מהיום שאחרי התופת: איך קמים מחדש

מאת: שרון רנדליך
אנחנו מכירים וחווים משברים מדי יום הן ברמה האישית והן ברמה המשפחתית אבל משבר לאומי כזה שנוגע בכל אחד ואחת מאיתנו עוד לא הכרנו. שרון רנדליך, פסיכותרפיסטית ומנחה של קורסי אימון בגומא גבים, מציגה את הדרך המומלצת להתמודד עם היום שאחרי התופת למי שזקוק לעזרה כדי לקום, ולו במעט, מאותה שבת הנורא הזו. להמשך קריאה >

על ניהול ומנהיגות בטלטלה

מאת: עמרי גפן
מאמר חדש ורלבנטי לתקופת המלחמה ולאחריה, אשר מבוסס על מפגשים של עמרי עם הנהלות שונות בתקופה זו. ידע רב קיים במרחבים של מנהיגות, חירום, טראומה וחוסן. במאמר הזה מרוכזים בתמצות הדברים הרלבנטיים ביותר עבור מנהלים בימים אלו. להמשך קריאה >

אפשר לעשות את זה אחרת: התנהלות בין הורים גרושים בזמן מלחמה

מאת: רותם פוקס
תקופות חירום ומלחמה מייצרים עומסים ולחצים באופן טבעי בתא המשפחתי בכלל ויכולים להיות מורכבים בתא של הורים גרושים בפרט. רותם פוקס, מגשרת זוגית ומשפחתית ומומחית לתהליכי גירושין, מציגה 5 טיפים שבעזרתם תוכלו לעבור את התקופה המאתגרת הזו עם מינימום של טלטלה אצל הילדים ומקסימום שיתופיות בין ההורים. להמשך קריאה >

עד כמה שניתן להקל: התמודדות עם ילדים עם הפרעות קשב בזמן מלחמה

מאת: ציפי קוברינסקי
ילדים עם הפרעות קשב מתמודדים בחיי היום יום עם אתגרים לא פשוטים שמציבים בפניהם קושי רב. במיוחד בימים קשים אלה, הם נתקלים באתגר עצום שמלווה בהצפות רגשיות העלולות להתעצם לממדים חריגים. ציפי קוברינסקי, מאמנת להפרעת קשב, מציגה אוסף של הנחיות שיעזרו לכם להתמודד טוב יותר ולסייע לילדיכם. להמשך קריאה >

גבולות מלחמה: מה להסתיר, מה לשתף את הילדים ואיך לעשות את זה נכון?

מאת: מערכת האתר
בימים מורכבים אלה, של אי ודאות וחוסר שקט, הילדים שלנו, בעיקר הצעירים שבהם, מתמודדים עם סיטואציות קשות, לא שגרתיות ואף חלקם חשופים למראות בלתי נסבלים, הכוללים תחושות פחד, חרדה, בהלה ואף הם מושפעים מההתנהגויות המועברות גם מאיתנו המבוגרים. אחת השאלות הנפוצות שנשאלת בקרב הורים רבים היא האם נכון לתווך לילדים את המתרחש או דווקא לגונן עליהם, לחסוך מהם ובכלל לא לשתף אותם. להמשך קריאה >

פסיכולוגיה חיובית: איך היא מסייעת לחיות חיים יותר טובים ומאושרים

מאת: מערכת האתר
פסיכולוגיה חיובית היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לאושר שלנו. ובניגוד לפסיכולוגיה המסורתית, הפסיכולוגיה חיובית מתמקדת בחוזקות שלנו, בעוצמות וברגשות חיוביים. אז אם חשוב לכם להיות יותר מאושרים ולהבין כיצד ואיך היא באה לידי ביטוי בחיינו, קראו ושמרו. להמשך קריאה >

רוצה ליצור איתנו קשר?

נשמח לחזור אלייך, רק צריך למלא פרטים



    קורסים במכללה
    דילוג לתוכן